באופן מסורתי, משחק בין יובנטוס למילאן לא יכול לטמון בחובו הפתעה. ככה זה כששני מועדוני ענק, שכמעט תמיד מעמידים קבוצות מצויינות, נפגשים. כל תוצאה אפשרית. אבל העונה הזו לא עונה בקנה אחד עם המסורת של מילאן, שמתקשה מאוד בכל המסגרות. ולכן, למרות שזכתה 7 פעמים באליפות אירופה, כשמילאן אירחה העונה את יובנטוס בליגה, ה-0:1 שלה כן היה סוג של הפתעה.
עם זאת, כשהשתיים נפגשו בשבוע שעבר ברבע גמר הגביע, דווקא הניצחון של יובנטוס הוא שהפתיע, לפחות את מי שצפה במשחק. מילאן שכבה על יובנטוס, אבל בסופו של דבר יצאה בידיים ריקות, אחרי הארכה. ובכל זאת, בניגוד להפסדים אחרים של מילאן העונה (וכאלה לא חסרים), דווקא מההתמודדות הזו הרוסונרי יכולים לצאת מרוצים.
הסיבה: ארבעה מבין 14 השחקנים ששותפו מול יובה הם בני 18 עד 22, עוד ארבעה בני 26, ורק שלושה עברו את גיל 30. אוהדי מילאן, שהגיעו בשנים האחרונות לסן-סירו עוד היו יכולים לחשוב שמדובר בקבוצת נוער. ועדיין, המאמן מסימיליאנו אלגרי הוא כנראה האנדר-רייטד של העונה בכדורגל האיטלקי. בתנאים קשים, אלגרי מצליח לנווט קבוצה ולהחזיק אותה עם הראש מעל למים.
הבעיה היא שחוסר ההערכה כלפיו מגיע מהבית. הבעלים סילביו ברלוסקוני דואג "להיכנס" במאמן שלו כמעט בכל הזדמנות שיש לו ולספר על כמה הוא היה שמח להחליף אותו. אבל לאלגרי אין הרבה ברירות, ועם מה שיש נראה שהוא מצליח כמעט להוציא מים מהסלע.
אחרי שני נצחונות ב-8 המחזורים הראשונים, מילאן ניצחה ב-5 מ-6 משחקי הליגה האחרונים, ומדורגת כרגע במקום השביעי עם 30 נקודות, 7 פחות מנאפולי שבמקום הרביעי ו-8 (ומשחק חסר) פחות מהיריבה העירונית אינטר, שבמקום השלישי. הרבה מהקרדיט לריצה הזאת מגיע לאלגרי על הפתרון שמצא לפרידה מזלאטן איברהימוביץ': מלך שערי הקבוצה, סטפן אל-שאראווי. בעונה שעברה האיטלקי ממוצא מצרי כבש רק שני שערי ליגה ב-22 הופעות, וגם העונה לא מצא את הרשת בשלושת המחזורים הראשונים – בכולם הוחלף במחצית השנייה. אבל הוא המשיך לקבל את הקרדיט בהרכב, ובמחזור הרביעי כבש בהפסד לאודינזה, ובשני המשחקים הבאים כבש עוד שלושה שערים. עכשיו הוא כבר חתום על 14 שערי ליגה (ו-17 בכל המסגרות, ב-26 משחקים), ונחשב לאחד החלוצים המבטיחים בעולם.
"למרות שפתחתי את העונה לא טוב, הוא האמין בי וזה היה מאוד חשוב עבורי. הוא המפתח העיקרי לשערים שאני כובש", אמר הפרעוני עצמו על אלגרי, לפני שכבש גם מול יובה.
האמונה שאלגרי נותן בשחקנים צעירים – שאיננה מובנת מאליו גם אם במידה מסויימת היא כפויה עליו נוכח הסגל שעומד לרשותו – גילתה לעולם את מתיה דה שיליו, שאשתקד רשם 5 הופעות עם הבוגרים, והעונה הפך לבאנקר בהרכב. דה שיליו בן ה-20, בוגר האקדמיה של מילאן, היה מצוין שוב מול יובה, גם אם זה כאמור לא הספיק. ובניגוד למקרה אל שאראווי, שנכנס למשבצת שפינה איברה, הרי שעל עמדתו של דה שיליו, המגן השמאלי, נמצא במילאן לוקה אנטוניני, שהיה בשנים האחרונות באנקר בצד שמאל של ההגנה וגם רשם הופעות בנבחרת איטליה.
אבל המגן הצעיר כל כך טוב העונה, שהוא רשם כבר 20 הופעות בכל המסגרות, כשאנטוניני נזרק אחורה ברוטציה וממעט לשחק. ברלוסקוני אמר עליו שלצידו של אל שאראווי, השניים האלה יכולים להיות בעלי הבית בקבוצה החדשה שהוא רוצה לבנות במילאן, במינימום הוצאה כספית.
דוגמא נוספת לשחקן שלא עולה הרבה אבל ממלא תפקיד בקבוצה הוא בוז'אן קרקיץ', שכניסתו למשחק מול יובה מהספסל בדקה ה-71 במקומו של אורבי עמנואלסון, הוסיפה הרבה להתקפת מילאן. גם כאן, למרות פתיחת עונה חלשה, קרקיץ' ממשיך לקבל הזדמנויות מאלגרי, ולאחרונה נראה כמו מישהו שסוף סוף מצא את המקום בו יוכל לממש את הפוטנציאל שלו, אחרי שלא עשה זאת בברצלונה וברומא.
באותה דקה בה הכניס אלגרי את קרקיץ' הוא שלח למגרש גם את מ'ביאה ניאנג, שמשלים את סריית הצעירים שקיבלו דקות משמעותיות מול יובה, וצפויים להוות חלק בלתי נפרד מהעתיד של מילאן. ניאנג, ילד צרפתי בן 18 בעל מבנה גוף מרשים וטכניקה מרשימה עוד יותר, שהספיק בדקות שקיבל להראות כמה הוא מוכשר וסחט לא מעט קריאות התפעלות מהצופים. אם מילאן תדע איך ללטש את היהלום הזה, הוא בהחלט יהיה חלק חשוב מהחזרה שלה לימים היפים. ארסנל, אברטון וטוטנהאם עוד יצטערו שהפסידו למילאן במאבק על שירותיו בקיץ האחרון.
למרות היכולת של אל-שאראווי, דה שיליו והפוטנציאל של ניאנג, זה לא שהדרך לחזרה לימים טובים יותר קצרה, שהפנייה המכרעת מעבר לפינה, ושהעתיד ורוד במילאנלו. המצב הכלכלי לא טוב, ברלוסקוני הכריז על שנה פיננסית, ומקצועית – עזיבתו של איברה פגעה, אבל לא פחות ממנה פגעה גם הפרידה מטיאגו סילבה באותה עסקה עם פ.ס.ז'. לחור במרכז ההגנה אלגרי עוד לא מצא פיתרון. הוא מנסה בעיקר לשחק עם הרוטציה בין מריו ייפס לפיליפ מקסס הוותיקים, לבין פרנצ'סקו אצ'רבי וכריסטיאן זפאטה, לא מביאה עד עכשיו את התוצאות הרצויות דופן. אלגרי מדבר רבות על הזמן שנחוץ לקבוצה כדי להשתפר, אבל אם הוא בכל זאת רוצה להוציא משהו מהעונה, הוא חייב למצוא את השילוב בקו האחורי, שידע למזער את הנזקים.
מזעור נזקים. זה מה שאלגרי עושה כל העונה, וכשהוא יודע שלא יקבל עזרה בדמות רכש משמעותי בחלון ההעברות הנוכחי, הוא יכול רק לקוות שהוא יהיה שם לקצור את הפירות, אם יצליח לעבור את השנה הזו בשלום. ברלוסקוני, שלא קיבל אישור להכניס כסף למועדון מקבוצת משקיעים מקטאר בשל חוקי הפייר פליי הפיננסי של אופ"א שמגבילים "תרומות" חד פעמיות שכאלה, לא מעריץ אותו בלשון המעטה, אבל בטח לא ימהר לשלם פיצויים ולשאת בהוצאות שכרוכות בהבאת מאמן חדש.
עם זאת, השאלה לגבי עתידו של אלגרי תופסת לא רק במקרה שלו, אלא גם לגבי כל יתר הכשרונות של מילאן. כרגע אף אחד לא יכול להבטיח שמצבה הכלכלי של מילאן ישתפר פלאים בעתיד הנראה לעין, ובמציאות של הכדורגל העולמי, כישרון צעיר ומבטיח שעולה לגדולה נחטף מהר מאוד על ידי הכסף הגדול. ואם משהו לא ישתנה בקרוב בספרי החשבונות של מילאן, אתם כבר מוזמנים להתחיל לנחש איפה הכוכבים הצעירים שלה ימצאו את עצמם בעונות הבאות.
