"אל תדאג, סופם יהיה בבוץ, כמו של פאלקונה החלאה". לא, זה לא ציטוט של טוני סופרנו, וגם לא עוד אחד מהמשפטים הזכורים מסרטי הסנדק. אותו מאפיונר שחתום על המשפט הזה הוא לא אחר מאשר פבריציו מיקולי, חלוץ פאלרמו ונבחרת איטליה בדימוס שהודיע על פרישה מכדורגל בגיל 36.
מאז שהנשרים חזרו לסרייה A ב-2004, יושבי הרנצו ברברה חזו בלא מעט סקוררים נפלאים: לוקה טוני, אדינסון קבאני, אבל הרננדס וכמובן התכשיט החדש של נבחרת ארגנטינה - פאולו דיבאלה, אך אם היה גיבור אחד שבאמת נכנס ללב האוהדים, מדובר במיקולי. זה שהפך למלך סיציליה ושם את פאלרמו על המפה אחרי שנים חשוכות. זה, שלבסוף ירק לכולם בפרצוף והפך למאפיונר אכזר.
תחילת הקריירה של "דון פבריציו" החלה הכי רחוק מאותו פשע מאורגן אליו הוא מקושר בימים אלו, אי שם בבירת האופנה הבינלאומית כששיחק בקבוצת הפרימוורה (נוער) של מילאן. למרות שהיה אחד הכוכבים הגדולים, מיקולי העדיף להיות קרוב למשפחתו בדרום איטליה וחתם בקסארנו מהליגה השלישית. בגיל 17 הצטרף לטרנאנה והפך לאחד הילדונים המבוקשים במדינת המגף כשהתקשורת האיטלקית מהללת אותו ומדביקה לו את הכינוי "דל פיירו החדש". מי שזכתה בסופו של דבר בשירותיו הייתה יובנטוס שהפגישה את דל פיירו האמיתי עם יורשו.
מי מתעסק? זה מיקו!
אחרי עונת השאלה מוצלחת בפרוג'ה (16 שערים ו-10 בישולים), מיקולי חזר לשורות הגברת הזקנה, אך כאן נגמר סיפור האהבה לאחר התנגשות עם פאביו קאפלו. החלוץ סירב להוריד את עגיליו בזמן האימון ובתגובה זכה לשטיפה: "אנחנו משלמים לך 2.5 מיליון יורו, תעשה מה שאומרים לך!". מיקולי סירב והצדדים נפרדו. לאחר אותה פרשה, המפציץ הקטן הגיע לקדנציות קצרות בפיורנטינה ובנפיקה, אך לתחנה המשמעותית בחייו הגיע ב-2007/8 כשחתם בפאלרמו.
כבר מהרגע הראשון החלוץ נכנס עמוק ללב האוהדים הסיצילאנים. בעונתו הראשונה הוא כבש את שער הניצחון בדרבי מול קטאניה והפך רשמית למלך האי והיה זה רק עניין של זמן עד שענד את סרט הקפטן על זרועו והפך למנהיג הבלתי מעורער של הנשרים. נדרש רק מבט חטוף במספר 10 בוורוד כדי להיזכר בגאון כדורגל אחר שלבש את אותו מספר - דייגו מראדונה. בדומה לדייגיטו, גם מיקולי נולד בשכונה קשת יום. בדומה לארגנטינאי גם מבנה גופו נמוך ומוצק (168 ס"מ ו-75 ק"ג) וכמובן שהשניים התברכו בכישרון אלוהי ברגליהם.
מאז ומתמיד מיקולי העריץ את הגאון הארגנטינאי. ההערצה העיוורת קיבלה חיזוק נוסף כאשר הוא קנה את "האישה באדום"- זוג עגילים של מראדונה מתקופתו בנאפולי שנקנו על ידי האיטלקי ב-25 מיליון יורו במכירה פומבית. גם לבנו הבכור, העניק את השם דייגו. לצערם הרב של תושבי פאלרמו, אותה אובססיה ודמיון "לאל דיוס" לא נגמרו רק במחוות הללו.
מראדונה הסיצילאני: ממלכות האי לסיפור האהבה עם המאפיה
נכון שיהיה חוצפה להשוות את "מראדונה של סלנטו" (כינוי שניתן למיקולי על שם המחוז בו נולד) לגרסה המקורית, אך עבור אוהדי פאלרמו הוא היה הכול: ניצוצות של גאונות, שערים עוצרי נשימה ואינספור רגעים של שמחה גרמו לתושבי האי מדרום המגף, להתאהב בפנטזיסטה בצורה טוטאלית. לרוע מזלו, אחד המעריצים הגדולים ביותר היה מאורו לאוקירלייה, בנו של ראש המאפיה הסיצילאנית - אנטוניו לאוקירלייה. במהלך הקדנציה בוורוד, מיקולי הפך לצעצוע הכי נוצץ של הפשע המאורגן בסיציליה, בדיוק כפי שאליל נעוריו הפך לתכשיט של המאפיה הנאפוליטנית בשנות ה-90.
החברות בין השניים הפכה במהרה את הבחור מסלנטו למאפיונר מקומי ששותף פעמים רבות בעבירות סחיטה ואיומים. ביוני 2013 המשטרה פרסמה כתב אישום חמור נגד מיקולי. באחד מהמקרים המפורטים, הוא נשלח למועדון לילה מפורסם כדי לגבות כספים עבור חבריו המפוקפקים, במקרה אחר הוקלט בשיחה טלפונית כשאיים על אישה אומללה שבעלה נרצח על ידי ארגון הפשע שמטיל איימה על תושבי האי.
כתב האישום כלל עוד עבירות רבות כמו רכישת כרטיסי sim עבור המאפיה ועזרה בתצפית על המשטרה ממרפסת ביתו, אך העבירה שהרתיחה יותר מכל את תושבי סיציליה היא אותה הקלטה בה נשמע החלוץ מקניט את השופט ג'ובאני פאלקונה שבמשך על חייו ניסה להילחם בפשע המאורגן אך בשנת 1992 נרצח על ידי המאפיה בדם קר. למרות שפאלקונה נרצח לפני עשרות שנים, הוא עד היום נחשב לאחת הדמויות המוערצות באי בשל לחימתו חסרת הפשרות בפשע המאורגן שהורס במשך שנים רבות את חיי התושבים האומללים. גם מיקולי, בכבודו ובעצמו, הקדיש למשפחת פאלקונה שער במשחק צדקה שנערך לכבוד קורבנות המאפיה, רק לאחר מספר שנים התגלתה האמת האיומה.
"Non sono mafioso (איני מאפיונר). תמיד הייתי כדורגלן שנותן את הלב שלו על המגרש, במיוחד עבור פאלרמו. אני מתנצל בפני המועדון, בפני התושבים היקרים ובפני משפחתי, לא ישנתי כבר 3 ימים וכעת אני רק רוצה לנקות את שמי", מירר בבכי במסיבת עיתונאים אותה כינס לאחר אותן ראיות נגדו. מי שבאותה תקופה יצא להגנתו היה נשיא קבוצתו לשעבר מאוריציו זמפאריני שבדרכו הייחודית עקץ והגן בו זמנית על בן טיפוחיו לשעבר: "מיקולי טיפש, אך הוא לא מאפיונר, הזהרתי אותו פעמים רבות לא להסתובב עם אותם טיפוסים".
דינו של מיקולי נחרץ. אוהדי פאלרמו התקשו לסלוח למלך השערים של קבוצתם בכל הזמנים (81) ובתום עונת 2012/13 עזב את הקבוצה של חייו בבושת פנים כבוגד ארור, כמאפיונר. המשך הקריירה היה רע ומר. ההתאחדות האיטלקית שללה ממנו את הזכות לשחק בליגות המקצועניות עד לתום התהליכים נגדו ואת רוב זמנו הוא בילה בחדרי החקירות האפלים. נקודת האור מבחינתו הגיעה מלצ'ה, הקבוצה אותה אהד בתור ילד ואפילו פרץ בבכי כשהבקיע מולה בשנת 2011 במדי פאלרמו. מיקולי שוויתר על חוזה נוצץ במלבורן חזר לעיר הולדתו וקיבל אוטומטית את סרט הקפטן של הקבוצה שדשדשה בליגה השלישית: "נשבעתי שאחזור לסיים את הקריירה במדי הסלנטי, אני מאושר שעמדתי במילתי".
לצערנו ולצערו של דון מיקולי, משאלת ליבו לא התממשה ובתחילת העונה הרים בפעם האחרונה את מקל הנדודים וחתם ביעד האחרון בקריירה. הרחק מאור הזרקורים, מיקולי לבש העונה את מדיה הצהובים של בירקירקארה המאלטזית. אחרי 16 משחקים שבהם כבש 8 שערים כינס מסיבת עיתונאים בפעם האחרונה וסיפר בעיניים דומעות : "רציתי לסגור 20 שנות כדורגל עם חיוך, לצערי, זה נפסק לא כמו שרציתי". מיקו אומנם תלה את נעליו רק ביום חמישי האחרון, אך הקריירה הנוצצת הסתיימה לה לפני 3 שנים, כשזרק לאוויר את אותו משפט על ג'ובאני פאלקונה. השופט שכל חייו נלחם במאפיה ולבסוף נרצח על ידיה.
