זה היה ערב עגום למכבי ת"א באירופה. נכון, ידענו שהיא לא בתקופה טובה ולא הרשימה במשחקי הליגה האחרונים. אבל, לא תיארתי לעצמי שסגנית האלופה תגיע לשפל כמו שראינו בקזחסטן. לא מתאים למועדון כמו מכבי ת"א לספוג רביעייה מאסטנה ואסור להשלים עם תוצאה כזאת. גרוע לא פחות, הצהובים יגיעו למשחק העונה מול הפועל ב"ש במורל שפוף מאוד וביטחון אותו היא תצטרך לגרד מהרצפה.
אני לא מבין את ג'ורדי קרויף. הוא חושב שהוא משחק נגד ליברפול ומנצ'סטר יונייטד? למה לעלות בלי התקפה, בלי יצירתיות? זה נראה היה רע מאוד. הכי כאב לי לראות איך זה שהמאמנים האירופים של מכבי לא מבצעים שום חילוף כשהקבוצה לא נראית טוב 45 דקות שלמות? אם היה מאמן ישראלי שמנהל משחק בצורה כזאת היו חותכים אותו והכיסא שלו היה מתנדנד.
זה היה מביך לראות את מכבי ת"א מגיעה למשחק עם אסטרטגיה של סגירת משחק ותו לא. קרויף בחר בכוונה לשחק עם קשרים בעלי אופי הגנתי בלבד ובלי שום יומרות לנצח את המשחק. טינו סושיץ', שרן ייני, כריסטיאן באטוקיו ודור פרץ הם לא השחקנים שאתה מצפה מהם שיתנו את המסירה החכמה לעומק. בגישה כזאת קשה מאוד לנצח בכדורגל.
ריבוי השחקנים ההגנתיים על הדשא בקזחסטן, הקל את המלאכה על אסטנה שבאמצעות שני חלוצים פיזיים מצויינים כמו ג'וניור קבאנאנגה ופטריק טומאסי הבקיעה שערים קלים למדי. גם הבלמים בן חיים וז'אן סלבן באבין שהיו חומה בצורה עד כה העונה, נקלעו למשחק חלש מאוד. החילוף הכפול לא עזר בפתיחת המחצית השניה, כי מכבי ספגה מהר מאוד את השלישי, שער שהוציא את כל התקוות לחזור איכשהו למשחק.
חשוב לי להתעכב על עניין הזרים. שוב ג'ורדי קרויף מוכיח שאין לו טאץ' בנושא צירוף שחקני רכש מארצות אירופה. בשיאם, הזרים הללו בינוניים. אני מדבר על באטוקיו, ניק בלקמן וסושיץ' שלא ראיתי מהם שום דבר יצירתי. לליגה הישראלית אולי זה יעבוד, אבל אלה לא שחקנים שמשדרגים קבוצה במפעלים האירופים. למה מכבי לא מחזיקה את הצעירים שלה ושולחת אותם לקבוצות אחרות בכל קיץ?
הזכרתי מקודם את עניין החילופים. הנה עוד משהו שאני לא מבין. מדוע 20 דקות לסיום ההולנדי בחר להכניס את איתן טיבי במקום וידאר קיארטנסון? המשחק היה גמור. מה זה החילוף הזה? מכבי ת"א לא חושבת כמו קבוצה גדולה ולכן הסיכויים שלה להעפיל לשלב הבא בליגה האירופית נמוכים עד אפסיים.
ב"ש יכולה להיות הרבה יותר אופטימית
לעומת מכבי, אין ספק שהפועל ב"ש נראתה יותר טוב, למרות ההפסד. האלופה יכולה לשאוב עידוד מההפסד 2:1 לסטיאווה בוקרשט כי היא היתה דומיננטית ואפילו קופחה בסיום המשחק כשפנדל חוקי לא נשרק לזכותה. בסה"כ ב"ש יכולה להיות מעודדת מהמשחק. היו הרבה דקות של כדורגל טוב וקצבי.
מה שהכריע את המשחק מבחינת ב"ש היו שני שערי בזק מצויינים של אדי גנוהרה. אי אפשר לנקות את הבלמים מהשגיאות שביצעו בשערים הללו. בשער הראשון היתה טעות קשה של לואי טאהא שלא צימצם את המרחק מהכובש. אני חושב שאלחמיד היה צריך לסגור טוב יותר את החלוץ הצרפתי.
בסך הכל, זה לא היה דומה למשחק הנרפה מול רעננה בשבת. היתה הרבה התלהבות ורצון מצד השחקנים של ברק בכר שכנראה הצליח לזעזע את המערכת בשבוע האחרון כי ראינו שינוי בגישה של השחקנים. טוני וואקמה היה פעיל ודומיננטי, למרות שהחמיץ כדור אחד בטוח, מאור מליקסון היה דינמי והקישור של ב"ש עבד בצורה טובה גם לאחר הפציעה של ג'ון אוגו. אפילו חאתם אלחמיד שעבר לשחק לקראת הסיום כמגן הבריק בכמה פעולות ואסיסט לשער של איסאק קואנקה.
לקראת משחק העונה, נדמה לי ששובר השוויון במשחק הוא הקהל הביתי. המפגש יערך כאמור באצטדיון טרנר וייתן לקבוצה הביתית דחיפה גדולה, לפחות כמו שהוא נתן מול בוקרשט. ב"ש מועמדת לנצח את מכבי ת"א, גם משום שהיא מגיעה הרבה יותר רגועה לקראת המשחק ועם ביטחון. מה שאי אפשר להגיד על היריבה שלה.
