ריצ'רד גוף חשב שהוא ראה ושמע כבר הכל. הבלם שהיה מעמודי התווך של ריינג'רס המצליחה בשנות התשעים, לקח טיסה מיוחדת מסן דייגו כדי לצפות בקבוצה בה הפך לסמל מנסה להעפיל לגמר אירופי ראשון מזה 14 שנה. גם ממרומי גיל 60, הוא התקשה להסתיר את ההתרגשות. "שיחקתי באייבורקס בערבים גדולים מול מארסיי ולידס, זכינו פה באליפויות, אבל הערב הזה היה הרועש ביותר שנתקלתי בו. פשוט פנטסטי. אני כל כך גאה בקבוצה ובשחקנים", כך הגיב אגדת העבר אחרי הניצחון 1:3 על לייפציג בגומלין חצי גמר הליגה האירופית בתחילת החודש. המשימה הושלמה בהצלחה.
ריינג'רס כבר היתה במעמדים כאלה, ואפילו זכתה בתואר האירופי היחיד שלה - גביע המחזיקות ב-1972 אחרי ניצחון על דינמו מוסקבה בברצלונה. אין ספק שבעידן המודרני, גמר הליגה האירופית מול פרנקפורט יהיה אחד מרגעי השיא שלה בהיסטוריה ועוד פרק ברנסאנס המופלא של המועדון שרק לפני 10 שנים נאלץ לבנות את עצמו מהתחלה החל מהליגה הרביעית לאחר שהלך לפירוק. סטיבן ג'רארד הניח את היסודות והחזיר את הכחולים לפסגת הכדורגל הסקוטי עם הזכייה באליפות בשנה שעברה, וכעת ג'ובאני ואן ברונקהורסט, שחקן עבר מפואר בעצמו, רוצה לקחת אותה עוד צעד קדימה.
אם יש שחקן אחד שמייצג את הדרך הקשה והמפותלת שעשתה ריינג'רס כל הדרך לגמר האירופי הוא ג'יימס טברנייר. האנגלי בן ה-30, שהצטרף לקבוצה מגלזגו תמורת 200 אלף פאונד בלבד מוויגאן ב-2015, הפך מהר מאוד ללהיט הכי גדול בליגה הסקוטית ועכשיו גם שם דבר בזירה האירופית. השער הראשון מול לייפציג היה השביעי שלו ובסיום הקמפיין הוא יזכה בתואר מלך השערים של הליגה האירופית. הייחודיות בכך היא שכל הכיבושים הללו התרחשו בשלבי הנוקאאוט של המפעל. וכדי להעצים את הסיפור, נספר שבכלל מדובר במגן ימני. כן, שמעתם נכון.
ההתחלה היתה קשה. ב-2009, טברנייר גויס על ידי ניוקאסל מהאקדמיה של לידס כשהיה בן 18, אבל לא קיבל קרדיט בפרמיירליג ויצא ללא פחות משש השאלות בארבע שנים בליגות נמוכות. מגייטסהד בליגה החמישית דרך קרלייל יונייטד, שפילד וונסדי, מילטון קיינס דונס, שרוסברי טאון ורותרהאם יונייטד, אותה הוביל לעליה לצ'מפיונשיפ בסיום עונת 2013/14. סטיב אבאנס, מאמנו ברותרהאם, סיפר ל-BBC: "בפעם הראשונה שראיתי את ג'יימס זה היה במשחקים עד גיל 23. ראיתי בו כישרון מדהים, מגן שיכול לשחק ב-4/5 עמדות ובועט כדורים חופשים בחסד". אבאנס גם חשף כי המליץ עליו לסלטיק בזמנו, אבל המועדון הקתולי לא התרשם.
ב-2014 וויגאן החליטה לרכוש את טברנייר מניוקאסל, אבל הוא רשם במועדון מהצ'מפיונשיפ רק שבע הופעות והושאל שוב לקבוצה מהליגה השלישית, הפעם הזאת בריסטול סיטי. ואז בקיץ 2015, המנג'ר מארק וורברטון השתכנע והביא אותו לריינג'רס, ששיחקה אז בליגה השניה. בתוך שנה טברנייר הבקיע 10 שערים ועזר לקבוצה המזוהה עם החלק הפרוטסטנטי בעיר להעפיל לליגה הבכירה בפעם הראשונה מאז פשיטת הרגל ב-2012. "הוא אחת הרכישות הכי טובות שעשיתי בחיי. שילמנו עליו סכום פעוט, אבל תמיד ידעתי לאיזה רמה הוא יכול להגיע. האופי, האתלטיות והנחישות הפכו אותו למה שהוא היום", סיפר המנג'ר של ריינג'רס לדיילי רקורד.
ההגעה לריינג'רס היתה עבור האוהדים אהבה ממבט ראשון לאחר שטברנייר כבש שער בכדור חופשי מול היברניין בבכורה וסיפק מספרים מופלאים - דאבל דאבל בשערים ובישולים - בדרך לעליית ליגה. ב-2018 סטיבן ג'רארד העניק לו את סרט הקפטן ובעונה שעברה היה טברנייר מהגורמים לאליפות הראשונה של הג'רס אחרי עשור של שליטה מצד סלטיק. בסך הכל רשם טברנייר 83 שערים ו-107 בישולים ב-345 משחקים בכל המסגרות מאז הצטרף לריינג'רס - מספרים מפלצתיים עבור מגן ימני, גם אם לוקחים בחשבון שכמעט מחצית מהגולים היו בפנדלים.
קני מילר, חלוץ העבר של ריינג'רס, טוען שטברנייר הוא השחקן החשוב ביותר של ריינג'רס בעידן הנוכחי ולא רק בגלל מה שהוא תורם מדי שבוע על כר הדשא. "ג'יימס הוא חיה, תמיד נמצא בכושר, חזק, מהיר, אגרסיבי ויודע לכדרר. מעבר לאספקטים הפיזיים, השערים והבישולים, מה שחשוב מאוד בריינג'רס הוא האופי. הרבה שחקנים טובים עשו את המעבר מאנגליה, אבל לא הצליחו לעמוד בלחץ של משחקי האולד פירם בסקוטלנד. ג'יימס מחובר מאוד לקהל ולעיר ומבין את החשיבות של לשחק עבור מועדון בסדר גודל כזה. לכן הוא כל כך מצליח בה".
אחת הסיבות לכך שטברנייר עדיין נמצא מתחת לרדאר של קבוצות הפרמיירליג (יש התעניינות מצד קבוצות, אבל לא משהו קונקרטי), היא כמובן הנאמנות שלו למועדון הסקוטי, אבל כנראה שזה גם פועל יוצא של מעמדו בנבחרת אנגליה, בה לא רשם אף הופעה אחת למזכרת. במובן הזה, לנבחרת שלוש האריות יש עומק בלתי רגיל בעמדה שלו: טרנט אלכנסדר ארנולד, קייל ווקר, קיראן טריפייר ועכשיו גם ריס ג'יימס. לפעמים צריך להיוולד בזמן הנכון, ובמובן הזה טברנייר, לייט בלומר של ממש וכבר בן 30, וייתכן שפספס את הרכבת לשיר את 'אל נצור את המלכה' במונדיאל בקטאר. אולי עוד הופעה גדולה בגמר מול פרנקפורט בסביליה, תשנה משהו אצל גארת סאותגייט.
לקראת הגמר, סוכניות ההימורים מצביעות על כך שפרנקפורט היא הפייבוריטית לזכות בגביע. למרות שהיא מדורגת במקום ה-11 בבונדסליגה ולא בילתה במעמד כזה כבר 42 שנה, עדיין המומחים הולכים איתה. אבל ריינג'רס של ואן ברונקהורסט הוכיחה בקמפיין האירופי שלה שטובה לה משבצת האנדרדוג. היא הרי כבר ניצחה את דורטמונד ולייפציג, קבוצות גרמניות טובות יותר מפרנקפורט לפחות על הנייר, וזאת בניגוד לכל התחזיות. השאלה האם טברנייר מתכוון לסיים את הקריירה בליגה הסקוטית עדיין נותרה פתוחה, כשדבר אחד מובן: אם יניף הערב (רביעי, 22:00) את גביע הליגה האירופית, שמו ירשם לעד בהיכל התהילה של המועדון בו כבר הפך לסמל. אם תרצו, סמל סטטוס של ריינג'רס בעידן החדש שלה.
