1.אחרי התיקו מול איטליה השחקנים הספרדים מצאו את האשם האמיתי: כר הדשא. צ'אבי גרס: "הדשא היה לרעתנו"; ססק טען: "מצער שצריכים לשחק על מגרש כזה, מגיע לנו יותר מזה". נו באמת, "הרצפה עקומה" היא הקלישאה השחוקה ביותר בספר התירוצים. רק חסר היה שהנבחרת, שמונה בין היתר גם את אינייסטה, פיקה ובוסקטס, הייתה תולה את ההחמצות המרובות מול השער בכך שהם שיחקו בלי מסי. תכל'ס, איפה מסי כשצריך אותו, תמיד נעלם בטורנירים גדולים.
2.מנדז'וקיץ' הקרואטי לא הסתפק בשני השערים שכבש, ועל הדרך הספיק לתקל גם את מאמן אירלנד ג'ובאני טרפאטוני בן ה-73 (תחסכו את החיפוש בגוגל, הוא הכי זקן ביורו) באזור אסטרטגי במיוחד. מבחינתי זה הגיע מוקדם מדי, רק כמה שעות אחרי ברית המילה של בני הבכור. קצת גדול עלי להתכווץ פעמיים באותו יום בשביל אנשים אחרים. אפילו אם אחד מהם אולי כבר משתמש בחיתולים סופגים, והשני הוא הבן שלי.
3.אין פלא שהאירים כל כך אוהבים לשתות בירה לפני משחקים. אתה חייב להיות שיכור כדי ליהנות מנבחרת שהמשחק שלה בנוי על להעיף כדורים למעלה.
4.השחקן שהכי נשמע כמו דמות מ"משחקי הכס": שי גיבן.
5.אתה יודע שקצב של משחק מתנהל על מי מנוחות כשליורם ארבל יש מספיק זמן בכל מהלך כדי להסתכל בניירות וכמעט שלא לטעות בשמות השחקנים.
6.אז שלמה שרף כתב טור פרשנות על המשחק בין גרמניה לפורטוגל למרות שבזמן המשחק הוא היה בכלל בהופעה של שלמה ארצי בקיסריה. מילא, זו לא הפעם הראשונה שמישהו שומע את שלמה ארצי ומת להיות במקום אחר.