1. יורו 2008 – מונדיאל 2010 – יורו 2012. שלושה טורנירים בינלאומיים רצופים שהספרדים לוקחים. וזה לא שהם לא ניסו לתת סיכוי ליריבות שלהם הפעם. כנראה שאחרי שאת היורו הנוכחי הם לקחו עם הרכב נטול חלוץ - אין מנוס: בטורניר הבא הספרדים יעלו לשחק עם רגל קשורה מאחורי הגב.
2. האם זו הנבחרת הגדולה בהסטוריה? קשה להתווכח. האם זו הנבחרת הכי מרגשת? ממש לא בטוח. זו הייתה ספרד טכנוקרטית ויעילה, אבל ללא מהלכים או שערים בלתי נשכחים, ללא סיפור שהתפתח לאורך המשחקים, ללא דרמה. קבוצה מצויינת, בלתי עבירה. וזהו.
3. מסכנים האיטלקים. לא הגיע להם לסיים ככה. דווקא שם התפתח משהו יפה, אולי אפילו קצת רומנטי, וגם בפיגור של 4-0 הם המשיכו להילחם כאילו יש עוד סיכוי. טוב, הם כולה היו צריכים שתי שלשות.
4. ילד אפריקאי שאומץ ע"י אמא יהודייה, הפך לחלוץ מצליח ועדיין סופג קריאות גזעניות גם בארצו שלו. מריו באלוטלי הוא טוטו תמוז האיטלקי.
5. גם בגמר המשיך יורם ארבל לבדוק את קצה גבול היכולת של הצופים: "זהו, מסתיימת המחצית הראשונה. אנחנו עפים לאולפן, נחזור אליכם עוד מעט למחצית השנייה", בישר השדר. חבל שמישהו לא סיפר לשחקנים שהתעקשו לשחק עד שהשופט יחליט לשרוק לסיומה האמיתי של המחצית.
6. אבל זה טור אחרון, אולי בכל זאת מילה טובה: המשפט "באלוטלי עם הכדור, מכוסה ע"י פיקה" היה משעשע, גם אם לא בכוונה.
7. אחרי ההחלטה להרחיב את יורו 2016 ל-24 נבחרות, נשיא אופ"א מישל פלאטיני מציע שהחל מיורו 2020 המשחקים יאורחו ע"י 12 ערים ממדינות שונות. אין, האיש עושה הכל כדי להכניס בכוח את ישראל למשחקים. אבל אנחנו לא פראיירים חביבי – או כרטיס חינם או כלום!
8. ושלא תגידו שבאופ"א לא מפיקים לקחים: הנה, בטקס חלוקת המדליות הם הושיבו את אבי לוזון בשורה אחורית, שחלילה לא תהיה לו גישה לאוזן של שחקן.
9. המשפט הכי כייפי בחודש האחרון: מאמי, אני לא סתם רואה כדורגל, אני עובד.
מה בדיוק עושים עכשיו?
