"אף פעם לא אשכח את התקופה שבה הייתי מכונאי בעירייה. כל המשפחה שלי נאבקה בעוני כשהייתי צעיר, זו הסיבה שאני כל כך קרוב אליהם עד היום. לעולם לא אשכח מאיפה באתי. כל קיץ, עד היום, אני יוצא לחופשה עם החבר'ה שגדלתי איתם בשכונה".
אותם חבר'ה מהשכונה של עדיל ראמי יצטרכו לדחות השנה את חופשת הקיץ שלהם. למען האמת, זה ממש לא היה בתכנון. גם הם הכינו את עצמם לחופשה מוקדמת עם חבר הילדות שזכה רק בחודש שעבר בליגה האירופית. אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד: שיחת טלפון מפתיעה מדידייה דשאן החזירה את בלם סביליה לסגל הנבחרת לאחר שלוש שנים בהן ראה מהבית את חבריו. הבלם, שעד גיל 21 התרוצץ בליגות החובבניות בצרפת, עומד בפני האתגר הגדול בחייו. אתגר שעד לפני שלושה שבועות היה דמיוני לחלוטין.
"למה לא נכללתי בסגל? את השאלה הזו אתם צריכים להפנות אל דשאן, לא אליי", סיפר ראמי בראיון לתכנית הרדיו של לואיס פרננדז ב-RMC, שבוע לאחר הזימון הסופי של 23 השחקנים ליורו הקרוב, ממנה נעדר הבלם. "התאכזבתי מדשאן רק מדבר אחד", המשיך הבלם, "מהדרך שבה טען שהוא לא מזמן את השחקנים הטובים ביותר על כר הדשא, אלא את השחקנים הטובים ביותר שייצרו קבוצה בריאה. הרגשתי באותו רגע שהוא רומז לכך שאני לא בחור טוב, שאני בריון שכונתי. אני מרגיש שנעשה לי עוול. אם אנחנו מדברים נטו על כדורגל, אני לא מבין למה לא זומנתי לסגל. רק עכשיו זכיתי עם קבוצתי בליגה האירופית".
בעולם מתוקן, ראמי היה יכול באותו רגע, לאחר סיום השיחה בראיון הטלפוני, לסכם את הקדנציה שלו בנבחרת הטריקולור. אלא ש-5 ימים מאוחר יותר, בעקבות הפציעה של רפאל וראן, דשאן קרא בחזרה לראמי 3 שנים מאז משחקו האחרון בנבחרת. "יכול להיות שזה היה הרושם והתחושות שהוא קיבל", סיפר דשאן בגילוי לב במסיבת העיתונאים לאחר צירופו של ראמי לסגל, "הוא טעה בניסוח של הדברים, אבל בסופו של דבר הוא כאן איתנו". דשאן ידע שזה לא זמן מתאים למשחקי אגו וכבוד. יש מטרה, ובשבילה שמים את הכל מאחור.
שנתיים היו למאמן צרפת, קפטן העבר המיתולוגי, להתכונן ליורו. ופתאום, תוך כמה שבועות כל מרכז ההגנה קרס לנגד עיניו. הכל כבר היה ברור: רפאל וראן וממאדו סאקו הם השניים שיאיישו את מרכז ההגנה בטורניר הקרוב. אלא שמפולת פציעות ופרשיית החומרים הממריצים של בלם ליברפול, גרמו לכך ש-5 מתוך 6 הבלמים הבכירים יראו את היורו מכורסת הטלוויזיה או מהיציע.
תוך פחות מחודש חזר ראמי מהמצולות: מהאיש ה-32 בסגל (לא נכלל אפילו בסגל המורחב) למקום מובטח ב-11 של דשאן. המשחק האחרון של הצמד לורן קוסיילני-עדיל ראמי היה ברבע גמר היורו לפני 4 שנים בהפסד 2:0 לספרד. למעשה, עד שני משחקי ההכנה האחרונים מול קמרון וסקוטלנד בשבוע שעבר, השניים מעולם לא שיחקו יחדיו לאורך כל הקדנציה של דשאן.
לאחר ארבע עונות בקבוצה הבוגרת של ליל, שהסתיימו להן עם דאבל מפואר, בקיץ 2011 ראמי נחת במסטאייה של ולנסיה, הישר לידיו של אונאי אמרי. אך העזיבה של המאמן הבאסקי בתום אותה עונה לכסף הגדול של ספרטק מוסקבה, אותתה על שינוי במעמדו של הבלם הצרפתי. גם מהניסיון לשקם את הקריירה במילאן הגדולה יזכרו בעיקר את משפט הפתיחה שלו בהצגתו במסיבת העיתונאים: "אני המכונאי, שעד לפני 7 שנים החלפתי רפידות בלם ברכבים, ומוצג כיום באחד מהמועדונים המפוארים בעולם".
ראמי ידע שבשביל להחיות את הקריירה שלו מחדש, הוא חייב לחבור למאמן שהעניק לו את המושכות לראשונה מחוץ לליגה הצרפתית, ובתחילת העונה אמרי הנחית אותו, הפעם באנדלוסיה: למרכז ההגנה של סביליה. האמון של המאמן הבאסקי בא לידי ביטוי פעם נוספת העונה כאשר הוא סיים כשחקן השדה שרשם את מספר הדקות הרב ביותר העונה בקבוצה.
שבועיים לאחר הזימונים של דשאן, החל שוב המנטרה הקבועה בצרפת: לתקוף את אנשי הנבחרת. אריק קאנטונה עלה להתקפה בראיון ל"גארדיאן" הבריטי וטען כי "שני השחקנים הצרפתים הטובים ביותר לא ישחקו ביורו הקרוב. לשניהם יש שורשים צפון אפריקנים. תסיקו מכך מה שאתם מבינים". אם לא די בדבריו של כוכב העבר של מנצ'סטר יונייטד, 9 ימים לשריקת הפתיחה כרים בנזמה דיבר בראיון ל"מארקה" הספרדי והצהיר בפני כל שדשאן "נכנע ללחץ של חלקים גזעניים בחברה הצרפתית". עם עובדות קשה להתווכח: על טופס הזימונים הראשוני של דשאן ב-12 במאי לא הופיע אף שחקן צרפתי ממוצא "מגרבי" (צפון אפריקני). לולא הפציעה של וראן שהובילה לזימונו של ראמי, הסיטואציה הייתה נותרת בעינה.
כשבוחנים את קורות חייו של ראמי, נבחרת צרפת הייתה המקום הכי רחוק ממנו. "בגיל 16, אמי הכניסה אותי לעבוד בעירייה, מכיוון שרצתה שאבטיח את עתידי המקצועי", סיפר הבלם בראיון ל"פראנס פוטבול" לפני מספר שנים, "עברתי הכשרה כמכונאי רכב. העבודה החלה כל יום ב-5 בבוקר. באותן שנים שילבתי בין האימונים בקבוצת פרז'וס (ליגה 4) לבין העבודה בצי הרכב של העירייה. אלה היו חיים נפלאים. קיבלתי תקן של עובד קבע עם שכר של 1,000 יורו בחודש + 500 יורו מהקבוצה. ככה הצלחתי לקנות את המכונית הראשונה שלי: רנו מגאן 2".
הנער, שנאלץ לעזור בבית בין היתר בעקבות אובדן מאור עיניו של אביו הרצף, גאה בדרך שעשה עד לצמרת העולמית: הערב, מול עשרות מיליונים ברחבי המדינה, ועוד 80 אלף בסטאד דה פראנס, צרפת יוצאת למסע להשבת הגביע האירופי עם האיש הכי עממי בשורותיה אשר מסמל את צרפת החדשה. האיש שמעניק השראה לעוד מיליוני ילדים מפרברי הרפובליקה. אותם חברי הילדות מהשכונה שחופשת הקיץ שלהם נדחתה השנה, יקוו לצאת אליה רק בעוד כחודש. אז החופשה תהיה באמת מושלמת.
