את נבחרת העונה בליגת האלופות יכולנו לבחור כמו שפיפ"א בחרה את נבחרת השנה בעולם, ולהכניס עשרה שחקנים משתי קבוצות. במקום זה, העדפנו לשחק קצת בפנטאזי. התנאים: מקסימום שלושה שחקנים מאותה קבוצה ותקציב של 200 מליון דולר. התוצאה: הרכב החלומות של עונת 2012/13 בליגת האלופות. בלי כריסטיאנו רונאלדו ולאו מסי. וסליחה על חריגה של חצי מיליון דולר מהתקציב.
שוער: רומן ויידנפלר, בורוסיה דורטמונד, 4 מיליון יורו (לפי אתר transfermarkt)
רוב הזרקורים על ההצלחה העונה של דורטמונד בצ'מפיונס מופנים כמובן לחלק הקדמי הצעיר והסוחף שלה, אבל צריך גם לכבד וותיקים כמו ויידנפלר. השוער נותן עונה אדירה, והיה אחד הגורמים החשובים בהצלחה של קבוצתו בבית המוות, אותו סיימה במקום הראשון ועם הכי מעט ספיגות, 5. אבל השיא הגיע בשלבי הנוקאאוט: בשמינית הגמר הוא מנע משחטאר דונייצק לסבך את העניינים בדרך לניצחון בגומלין, לפני שהציג שתי הופעות הירואיות מול הספרדיות - עם עצירות בלתי אפשריות בגומלין רבע הגמר מול מלאגה ותצוגה עוצרת נשימה במשחק חצי הגמר הראשון מול ריאל מדריד, שהיה המפנה בדרך להפעלה לגמר.
מגן ימני: פיליפ לאם, באיירן מינכן, 28 מיליון יורו
למרות שהוא לא משחק בתפקיד מרכזי במגרש, לאם הוא המנהיג האמיתי בבוואריה. האיש שדוחף מאחור, שיודע מתי להטריף את השחקנים ומתי להרגיע. מנוע, קוראים לזה. וזו חתיכת מכונה להניע. המגן בישל בליגת האלופות 4 שערים, יותר מכל שחקן הגנה אחר, ובמקום ה-6 הכללי. יותר מחואן מאטה, סנטי קסורלה, מסי ורונאלדו. גם טור הספיגות של קבוצתו בשלבי הנוקאאוט נראה מעולה ולא מעט קרדיט צריך ללכת אליו על שבאיירן ספגה רק 3 שערים ב-6 משחקים. המנהיג הקולני הזה מגיע לגמר שלישי ב-4 עונות והפעם הוא נחוש מתמיד להניף את הגביע עם האוזניים הגדולות. תואר אחד כבר יש לו בכיס בוודאות - המגן הימני הטוב בעולם. ולפעמים גם השמאלי.
בלם: דאנטה, באיירן מינכן, 10 מיליון יורו
אחד ההבדלים המרכזיים בין באיירן של העונה שעברה לזו של העונה והאחראי העיקרי לכך שהיא מחזיקה בהגנה הטובה באירופה - 18 ספיגות בלבד בכל עונת הבונדסליגה ו-10 ב-12 משחקים בצ'מפיונס. הוא מספיק מהיר כדי לחלץ את הכדור גם כשהוא סנטימטרים מקו השער, הוא ינצח כל מאבק על כדור גובה ומציג שיתוף פעולה כמעט בלתי חדיר עם חאבי מרטינס כבר בעונה הראשונה שלהם בקבוצה. גם בהתקפה יש לדאנטה מה לתרום והרבה פעמים ההגבהות יהיו מכוונות אליו בשל משחק הראש הנפלא שלו. אל תשכחו שהוא פתח את חגיגת חצי הגמר מול בארסה עם בישול לתומאס מולר. "הוא אחד הבלמים הכי טובים ששיחקתי לצידם", סיפר עליו לאם, שכבר חלק את הקו האחורי עם כמה וכמה שמות.
בלם: אנדראה ברצאלי, יובנטוס, 12 וחצי מיליון יורו
אנטוניו קונטה ידע למה הוא רצה את ברצאלי כאבן פינה ביובנטוס החדשה שבנה לפני שנתיים. לא רק שהבלם לא מפסיק להשתפר תחת המאמן, גם השילוב שלו עם ג'יורג'יו קייליני ולאונרדו בונוצ'י מרכיב את אחת מחוליות ההגנה האיכותיות שראינו בליגת האלופות. את שלב הבתים יובה סיימה ללא הפסד, למרות בית קשה עם שחטאר וצ'לסי, שהציגו בהתאמה את וויליאן ואוסקר, שניים מהשחקנים היותר לוהטים בשלב הבתים. ברצאלי עצר את השניים בעבודת הגנה נהדרת בשלושה ניצחונות רצופים בשלושת המחזורים האחרונים, שהבטיחו את הבכורה בבית ומפגש שמינית גמר נגד סלטיק. גם מהקהל הסקוטי הרותח הבלם הבינלאומי לא התרגש והפך משימה לא קלה לאחת די פשוטה, עם העפלה קלילה לרבע גמר ללא ספיגות. ואז הגיעה באיירן.
מגן שמאלי: צ'ארלי מולגרו, סלטיק, 3.5 מיליון יורו
המגן השמאלי של סלטיק הוא לא הכי טוב בעולם כמו הקולגה שלו בצד ימין בהרכב שלנו. אפילו די רחוק מכך. אבל הוא כן צריך להיכנס לנבחרת הזאת. כי מבחינת עלות-תועלת הוא אחד השחקנים הכי משתלמים ששיחקו בליגת האלופות. הוא השחקן שהכי היית רוצה אצלך בכל נבחרת חלומות כזאת. רק 3.5 מיליון יורו, והספק של 3 בישולים. וזה שחקן הגנה, כן? שניים מהם הגיעו נגד ברצלונה. אחד בקאמפ נואו, והשני באחד הניצחונות הגדולים של קבוצתו, 1:2 בסלטיק פארק על הבלאוגראנה. מולגרו לא מפסיק לרוץ באגף, ומסייע המון להתקפה. העדות לכך היא העובדה שבמוקדמות בישל 3 שערים נוספים.
קשר: בלאס מטווידי, פ.ס.ז', 13 מיליון יורו
בין כל השמות הנוצצים שנרכשו בעיר האורות, קצת קשה לשים לב דווקא לקשר נבחרת צרפת, אבל בכל מה שקשור לתרומה על המגרש, זאת שלו לא נופלת משל אף סופרסטאר. "ההתקדמות שלו היא לא פחות ממפתיעה. הוא חיוני עבור פ.ס.ז' בדיוק כמו זלאטן איברהימוביץ' וטיאגו סילבה", החמיא לו מאמנו קרלו אנצ'לוטי. "כשאני בוחר הרכב, אני בוחר קודם כל את מטווידי ואז את העשרה הנוספים". ולמרות שלא מדובר בשחקן הכי טכני ומוכשר בעולם, ספק אם תמצאו כיום הרבה שחקנים כמוהו, שמשקיעים כל-כך הרבה נשמה במשחק שלהם. הוא לא חזק בנתונים יבשים (שני שערים ובישול), אבל מספיק חזק כדי לפרק את התקפת היריב (ההגנה טובה בשלב עם הבתים עם 3 ספיגות), להוציא מהלך של קבוצתו לדרך ולהגיע מספיק מהר כדי לעזור לסיים אותו. השיוויון הדרמטי שכבש בפארק דה פראנס מול בארסה ברבע הגמר כמעט הספיק לפ.ס.ז' כדי להמשיך לחצי. אולי בשנה הבאה.
קשר: איסקו, מלאגה, 20 מיליון יורו
האנדלוסים היו ללא ספק הפתעת העונה בליגת האלופות. אחרי ששיחקו לראשונה בתולדותיהם במפעל, הם היו רחוקים רק טעות שיפוט אחת וחצי דקה מחצי הגמר. את כל זה מלאה לא הייתה עושה ללא הכוכב הגדול שלה - איסקו. הקשר הספרדי הצעיר הוביל את קבוצתו בכבוד רב במפעל עם 4 בישולים ו-3 שערים. ב-60% מהמשחקים שלו הוא כבש או בישל. איסקו היה אחד מהמצטיינים של שלב הבתים והעלה את קבוצתו כבר במחזור הרביעי מהמקום הראשון כשהיא חולפת על פני מילאן וזניט. ללא ספק, הוא אחד הקשרים הכי טובים שראינו השנה ב'צמפיונס. בתקווה שנראה אותו שם גם בעונה הבאה, גם אם לא עם מלאגה.
קשר: מרקו רויס, בורוסיה דורטמונד, 30 מיליון יורו
יורגן קלופ הבטיח למצוא מחליף ראוי למריו גצה, בדיוק כמו שעשה העונה עם שינג'י קגאווה, אבל עם כל הדיווחים על בריחה המונית מהסיגנל אידונה פארק בקיץ הקרוב, עזיבה של רויס תהיה קשה מדי. ההשתלבות שלו כבר בעונה הראשונה בצהוב-שחור הייתה לא פחות ממושלמת, במיוחד בליגת האלופות, עם ארבעה שערים ושני בישולים, כשהזכור במיוחד הוא זה עם העקב לרוברט לבנדובסקי בגומלין רבע הגמר מול מלאגה. רויס הוא הניצוץ במנוע של התקפות השוורצגלבן. המסירה, ראיית המשחק ומעל הכל, הטאץ' הנדיר בכיבושים, עושים אותו אולי ליהלום המרשים ביותר בדור הגרמני הנוכחי. רולס-רויס סיפר שהוא מופתע מאוד למצוא את עצמו כבר בגיל 24 מגיע לשיא קריירה. אנחנו אומרים: חכה קצת.
קשר: תומאס מולר, באיירן מינכן, 37 מיליון יורו
מקרה קלאסי של "הרוצח השקט". מולר הוא אולי לא השחקן הכי טכני בעולם, ולא הכי מוכשר בתבל, אבל יש לו את אחת התכונות הכי חשובות לכדורגלן - להיות במקום הנכון בזמן הנכון. מולר, ווינר בכל רמ"ח אבריו שכבש 5 שערים ובישל 2 ב-6 משחקי הנוקאאוט (כלומר, אחראי ליותר משער למשחק). הוא תמיד שם כשהכסף על השולחן. במשחק הכי חשוב, נגד ברצלונה בבית, הוא היה המצטיין על המגרש עם צמד ובישול. גם בגומלין הוא כמובן כבש כדי להבטיח שברצלונה לא תקום פתאום מהקבר. וכמו שזה נראה, אל תתפלאו אם זו לא השורה התחתונה. אחרי הכל, זה בחור שכבר כבש פעם בגמר ליגת האלופות. אז למרות תג המחיר הגבוה שלו שאוכל לנו חלק גדול מהתקציב, מולר הוא "מאסט" בכל נבחרת כזאת.
חלוץ: בוראק יילמאז, גלאטסראיי, 15 מיליון יורו
עד לצמד המפגשים נגד ריאל מדריד, סביר להניח שרוב חובבי הספורט מעולם לא שמעו את השם של החלוץ הטורקי. גם כשהיה מלך השערים בצוותא עם רונאלדו בשלב הבתים, אף אחד לא דיבר עליו. רק כאשר פגש את הקולגה התחילו לכתוב ולהזכיר את שמו. ואז נעשה קצת צדק עבור מי שכבש 6 מ-7 שעריה של קבוצתו בשלב הבתים. גם בשמינית הגמר הוא כבש בכל משחק שער אחד, וסיים את הקמפיין עם 8 שערים. בלי שום ספק, היה השחקן הטוב ביותר של גלאטסאריי בקמפיין הנהדר שלה, שנעצר רק ברבע הגמר מול ריאל מדריד. ייתכן גם שאם היה משחק בגומלין הביתי נגד הבלאנקוס היה רושם עוד שער, ואולי אפילו בקונסטלציה מסוימת עוזר לקבוצתו לטפס לחצי הגמר, למרות שזה נראה כמו חלום רטוב מדי.
חלוץ: רוברט לבנדובסקי, בורוסיה דורטמונד, 28 מיליון יורו
אם עוד לפני חצי הגמר מול ריאל מדריד הוא גרם לקבוצות הגדולות ביבשת להתעניין בו, אחרי הרביעייה של הפולני לרשת של דייגו לופס הוא כבר גרם להן להשתגע. עשרה כיבושים בצ'מפיונס, רובם יפים במיוחד עם קור רוח קטלני מול השער, עושים את לבנדובסקי לאחד החלוצים היותר טובים ביבשת ואולי זה שנמצא בכושר הכי טוב כיום, אחרי שסיים את העונה בבונדסליגה גם כמלך השערים עם 24 כיבושים. קלופ עדיין מקווה שהוא ימשיך בקבוצה בעונה הבאה אבל יודע שגם אם לא, הוא האיש שעדיין הכי כדאי לסמוך עליו כדי להגשים את הנבואה של מאמן שחטאר מירצ'ה לוצ'סקו, שאמר לפני מפגשי שמינית הגמר בין הקבוצות שמי שתעפיל לשלב הבא מבניהן - היא גם זו שתזכה בצ'מפיונס.
