להופעה הכושלת של הקבוצות האיטלקיות במפעלים האירופאיים השנה, יש משמעות היסטורית. לראשונה זה 11 שנה, לבונדסליגה יהיו ארבע נציגות בליגת האלופות, לעומת הסרייה A, שתסתפק בשלוש בלבד.
אמנם גורלן של רומא, אינטר ומילאן בצ'מפיונס טרם הוכרע, אבל הכישלון הצורב של כל הנציגות האיטלקיות מהליגה האירופאית, מפעל שנותר ללא קבוצה מארץ המגף, לאחר ההדחה של נאפולי השבוע על ידי ויאריאל, מדבר בעד עצמו.
התוצאות השבוע, שכללו ניצחונות לבאייר לברקוזן ובאיירן מינכן, הגדילו את הפער בין המועדונים הגרמנים לאיטלקים ל-8,122 נקודות דירוג של אופ"א, פער שמבטיח לבונדסליגה ארבע נציגות באלופות בעונת 2012/2013. לליגה הגרמנית 68,103 נקודות בעוד לזו האיטלקית 59,981. את דירוג אופ"א מובילה הפרמייר ליג בבטחה 82,928, כאשר במקום השני ל'ה ליגה' הספרדית (77,329).
אגב, האיטלקים יכולים להתדרדר בקרוב מקום אחד נוסף, כאשר ליג1 הצרפתית נושפת בעורף של הסרייה A עם 53,511 נקודות, כאשר מארסיי וליון עדיין בתמונת הצ'מפיונס ופריז סן ז'רמן נראית כאחת הקבוצות החזקות בליגה האירופית העונה.
אחת הסיבות למהפך הוא הזלזול המסויים של הקבוצות האיטלקיות בשנים האחרונות כלפי המפעל המשני בחשיבותו - הליגה האירופית, או גביע אופ"א במתכונתו הקודמת. זאת לעומת הרצינות בה התחייסו הנציגות הגרמניות למפעל, שאף שלחו נציגות לגמר בשנתיים האחרונות.
סיבה נוספת להתחזקות המעמד הגרמני לעומת האיטלקיות בכדורגל האירופאי הוא ההבדל בניהול ובסגנון הבעלות. בגרמניה השליטה בכל מועדון נשארת בבעלות מקומית, לפי חוק 50+1, המבטיח רוב לחברי המועדון. לעומת זאת, באיטליה, בה יש תרבות הסוגדת להון ולכוח, תלויים המועדונים יותר ויותר בחסדי הבעלים העשירים - ברלוסקוני, מורטי, פיאט.
בארץ המגף מקובל גם למדי כי קבוצת כדורגל נסחרת בבורסה, בעוד בגרמניה קבוצה הזקוקה לגיוס כסף פונה ישירות לקהילה הסובבת אותה. עוד יש להזכיר את האיצטדיונים המלאים בגרמניה לעומת אלה החצי שוממים באיטליה וכמובן את שערוריית הקלצ'יופולי, שעדיין נותנת את אותותיה.
