הניצחון המוחץ 1:7 על הופנהיים בשבת לא באמת היה אמור להפתיע מישהו בבאיירן מינכן, אלא רק לסמל את הדו קוטביות בה חיה הקבוצה בתקופה האחרונה. הרי אם יש משהו שמסמל יותר מכל את הבווארים, במיוחד בעידן הטוויטר והפייסבוק, הוא תסביך המאניה-דפרסיה. כשמנצחים, שוב צצים הקולות שמדברים על אליפות וקריאת תיגר על הכתר האירופי אבל כשמפסידים סיר הלחץ ברחוב זבנר במינכן מבעבע, עתיד המאמן לוט בערפל ולפתע מופיעות האשמות הדדיות בחדר ההלבשה רווי האגו. באיירן נמצאת עדיין בטווח השגת היעדים שלה – אליפות, גביע והעפלה לגמר ליגת האלופות שייערך באליאנץ ארנה – אז מדוע יש ההרגשה שחלום הטרבל עלול להתפוצץ בכל רגע והגרמנים יצאו קירחים מכל הכיוונים?
תחילה נראה היה שיופ היינקס, שחזר בקיץ לקדנציה שלישית במועדון, יהיה הפתרון הטוב ביותר לבאיירן בתקופת פוסט לואיס ואן חאל. זה לא רק הקשרים הטובים עם ידידו משכבר הימים, הנשיא אולי הנס, אלא בעיקר האישיות של המאמן בן ה-66. בעוד ההולנדי נודע כאיש קשוח וקר שנטה להסתכסך עם הכוכבים הגדולים, היינקס מגלם את היפוכו: טיפוס מופנם, בעל יחסי אנוש טובים וניסיון רב בכל הקשור בבונדסליגה. הפתיחה הייתה נהדרת: היינקס עשה את ההתאמות הנכונות וייצב את ההגנה שהייתה מבולבלת בתקופת ואן חאל, פרנק ריברי גילה את עצמו מחדש, טוני קרוס סוף סוף הגשים את הפוטנציאל הגלום בו ויחד עם השערים של מאריו גומז, באיירן הכתה חזק בשתי החזיתות. בליגת האלופות היא נתנה הצגות מול מנצ'סטר סיטי, נאפולי ו-ויאריאל ובגרמניה היא חיממה את לב האוהדים וזכתה באליפות החורף.
אולם, נדמה שהענק מתקשה להתעורר מתרדמת החורף. באיירן ניצחה רק ב-5 מ-10 המשחקים האחרונים, איבדה יתרון 5 נקודות בפסגת הליגה, ירדה למקום השני בפיגור 5 מהמוליכה והאלופה דורטמונד ונמצאת במלכוד לקראת גומלין שמינית גמר האלופות מול באזל אחרי שהפסידה 1:0 במשחק הראשון. יש מספר הסברים פוטנציאלים לירידה הדרסטית ביכולת של הבווארים, אבל בגרמניה מפנים אצבע מאשימה כלפי היינקס שמתעקש לשחק במערך קבוע, למרות שרוב ההגנות כבר מכירות את הטריקים של באיירן. "הכל חוזר למאמן", אומר רפאל הוניגשטיין פרשן הכדורגל הגרמני של 'הגרדיאן', "באיירן לא משחקת כדורגל קבוצתי, לא מגלה יצירתיות ופגיעה מדי לפציעות של שחקנים". טים רון מהמגזין 'דר שפיגל' נשמע יותר נחרץ: "היינקס אף פעם לא היה חדשן, הוא מאמן של סטטוס קו, כזה שלוקחים לשעת חירום. בניגוד, ליורגן קלופ שבנה קבוצה בצלמו בדורטמונד שמצליחה להתגבר על חוסרים ופציעות, היינקס נראה אובד עצות".
ייתכן שהבעיות החלו כשהיינקס סירב לחזק את הקבוצה בינואר, משום שחשב שאם זה לא שבור אין מה לתקן. באיירן נותרה דלילה מאוד בהתקפה, משום שפרט לגומז, נמצאים בסגל רק איביצה אוליץ' ונילס פטרסן. הקרואטי, שהיה מרכיב עיקרי בהצלחה של באיירן בהגעה לגמר הצ'מפיונס ב-2010, רק חזר לא מזמן מפציעה קשה והיינקס ממעט להשתמש בו. האחרון הוא שחקן צעיר ומבטיח בן 21, אבל לא כזה שאפשר לזרוק אותו היישר למים הקרים. בעמדת המגן הימני, יש חוסר שביעות רצון מראפיניה הברזילאי שלא מצליח להביא לידי ביטוי את היכולות שהפכו אותו לכוכב בשאלקה לפני שנתיים. אולי, הבעיה הקשה ביותר שבאיירן נאלצה להתמודד היא סוגיית בסטיאן שוויינשטייגר. לקשר הגרמני אין ממש תחליף בתפקיד ה-50:50 ובכל פעם שהוא נפצע, נפער בור עמוק במרכז המגרש. פרנק ריברי צעק את זה ראשון כשאמר: "אם שניים או שלושה שחקנים נפצעים, אנחנו בבעיה קשה. אין לנו ספסל מספיק עמוק".
מבין השחקנים, מי שספג את עיקר הביקורת היה אריאן רובן. ההולנדי, שחזר מפציעה בשרירי הבטן בחודש נובמבר, מתקשה להציג את היכולת הרגילה שלו. נשיא הכבוד, פרנץ בקנבאוואר, התבטא בעניינו ואמר לפני חודש: "רובן יותר מדי אנוכי, אפילו כשהוא רץ לחגוג את השערים שלו הוא מעדיף להתחבק עם המשפחה ביציע ולא להודות לחבריו". האשמות הדדיות הן חלק מהד.נ.א הבווארי, כשהדברים לא מסתדרים כמובן. אחרי ההפסד לבאזל סירב ריברי ללחוץ את ידו של היינקס ובמהלך הירידה לחדר ההלבשה התפתח עימות קולני בין הולגר בדשטובר לתומאס מולר. האחרון שמאכזב מאוד העונה היה מעורב בתקרית נוספת. לפני שבוע אחרי שבאיירן הפסידה 2:0 בלברקוזן צרח המגן ז'רום בואטנג על חברו לנבחרת גרמניה בטענה שהוא לא עוזר מספיק להגנה. "הלחץ להשיג ניצחונות הופך אותנו לעצבניים והססניים", הודה לאחרונה גומז.
שלא תטעו. למרות כל הבעיות, באיירן היא עדיין האיום המרכזי על ברצלונה וריאל מדריד בליגת האלופות. השביעייה מול הופנהיים, החזירה לחיים את רובן שעם צמד ושני בישולים הזכיר סוף סוף באיזה נכס אדיר התברכה הקבוצה של הנס. גומז סיים את הבצורת האישית שלו עם שלושער ונראה שוב חד בתוך הרחבה. אפילו האמונה שבה לשחקנים. "ממש לא וויתרנו על האליפות", סיפר המגן פיליפ לאם, שבוע בלבד אחרי שמולר התראיין בכלי התקשורת ואמר כי "לבאיירן אין שום צ'אנס להדביק את דורטמונד". כל זמן שהמשולש שווינשטייגר-ריברי-גומז יהיה בריא ושלם, רובן ישתף את החברים שלו בהתקפות ולא יחשוב רק על עצמו ומנואל נוייר ירגיש בטוח בין הקורות, יש סיכוי גדול שגמר הצ'מפיונס ליג לא יהיה כל ספרדי.
תחושת ההליכה עם הגב אל הקיר, מוכרת מאוד לבאיירן שחייבת כאמור להפוך פיגור מול השוויצרים כדי שהעונה האירופית לא תסתיים בכישלון מהדהד. במארס 2001 הובסו הגרמנים 3:0 ע"י ליון באירופה ושלושה ימים קודם לכן ספגו הפסד משפיל 3:2 להאנזה רוסטוק הצנועה. "זו הייתה בושה גדולה, זה לא היה כדורגל. באיירן חזרה 30 שנים אחורה", כך נכתב באחד העיתונים בוקר ההפסד לצרפתים. חודשיים לאחר מכן ניצחה באיירן 4:5 את ולנסיה בפנדלים בסן סירו וזכתה בגביע האלופות האחרון שלה. ואם זה לא מספיק, הרי שהקפטן אוליבר קאן הוסיף עוד צלחת בונדסליגה לארון התארים המפואר. התסריט הזה יכול לחזור שוב העונה והיינקס, שרק לפני שבוע נפוצו שמועות שיחתך בקיץ, יוכל לצאת הכי גדול שיש. כי כולם כבר יודעים, אצל באיירן זה בדרך כלל נגמר בפסטיבל או בסקנדל.
