מאת: כריסטיאנו רונאלדו
אל: וויין רוני
יום ראשון, 10 בפברואר, 20:36
היי וואזה, מה העניינות?
לפני כמה דקות ראיתי את הניצחון שלכם על אברטון ושמתי לב שאתה במצב רוח טוב במיוחד. צדקתי? דווקא הופתעתי ששיחקת 90 דקות. הייתי בטוח שתקבל קצת מנוחה לכבוד פגישתנו הקרובה. אבל אני מבין שאם גם אתה וגם רובין הוד לא הוחלפתם, זה סימן שסר אלכס נוטף ביטחון. לא ככה?
האמת היא שיש לי המון מה לשאול אותך ולספר לך, אבל למרות שאתה מגיע העירה מחרתיים, לא יהיה לנו כנראה זמן איכות ביחד. חוץ מהשעה וחצי בברנבאו, אבל שם יהיה לי קשה להשלים איתך חומר למרות שכמו שאתה מכיר אותי, אני כבר אגניב לך כמה משפטים (ומספרי טלפון חשובים במדריד) במנהרה, בירידה להפסקה, וגם בזמן בעיטות חופשיות וכו'.
חבל שלא נוכל להיפגש לפני או אחרי. אנחנו הרי יודעים איך זה לפני משחקים כאלה. המאמנים לא נותנים לנשום. בטח לא מוריניו ופרגי. דווקא הייתי רוצה לבלות איתך קצת. להתחיל להחזיר לך על הימים הטובים והפסיכיים שלנו במנצ'סטר. זוכר שלקחת אותי למועדון המטורף ההוא ליד אולדהאם, זה שבשתיים לפנות בוקר עוצר את כל המוזיקה, ושולח לרחבת הריקודים כמות מדוייקת של חתיכות סוף הדרך כדי שייצמדו למי שבאותו רגע אין לו בת זוג?
אז תקשיב טוב: במדריד חיקו את הרעיון הזה ואפילו שידרגו. בחודש שעבר נפתח כאן קלאב-דיסקו-בר אקסקלוסיבי, לחברים בלבד, שבו לצד מבחר המשקאות המגוון, אתה מקבל תפריט לבחירת המלצרית שאתה מבקש שתגיש לך את המנה, ואיך היא תהיה לבושה. שמע, זה להיט סוף. היית צריך לראות איך סמי חדירה ואנחל די מאריה התלהבו כמו שני ילדים שלא ראו בחורה עירומה בחיים, ובשלב מסויים הזמינו את כל המנות וכל הבנות. מה שהלך שם. אם ז'וזה היה שומע או יודע על זה – הוא היה דוחף את האצבע שלו לעיניים של כולנו ועוקר אותן.
היחסים שלי עם הבוס כרגע הם תקינים. פוליטיקלי קורקט. זה לא כל כך בגלל שאנחנו אוהבים או סובלים זה את זה – אנחנו ממש לא – אלא משום שמוריניו קלט שהוא יכול להיות או תלוי בי או תלוי על עץ, והעדיף את האופציה הראשונה. כשהצהרתי לפני כמה חודשים שאני "עצוב", זה היה בגלל שנמאס לי מהיחס המתנשא שלו והאשראי שהוא קיבל מקומת ההנהלה, כאילו באמת שמש הכדורגל זורחת לו מהתחת. פתאום נכנס לו איזה ג'וק לראש – כנראה בגלל שהוא הבחין שהקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים – והוא התחיל להתנהג איתי כמו אחרון אוספי הכדורים. אין אצלי אפליה, אין איפה ואיפה, הוא הכריז בחדר ההלבשה, והתרחק ממני כאילו פיתחתי צרעת.
פתאום דיסטנס. פתאום נזיפות, הרצאות על בילויים וחיים ספורטיביים, צעקות על תיפקוד במגרש. ניכור וריחוק. נגמרתי. רק אחרי שכל הפרוייקט שלו בריאל התחיל להראות כמו מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר, הוא קלט שהדרך הראשונה והבטוחה להציל את המולדת היא ללטף ולפנק אותי. ראית את השלושער שלי נגד סביליה בשבת? זה בהחלט גם תוצר של הקאמבק שעשיתי אצל הבוס למעמד המיוחס והמורם מעם.
והאמת, ז'וזה צריך להודות כל בוקר ולילה, עם עלייתו על יצועו, לבורא עולם על זה שיש לו אותי. על המגרש. קסיאס מתעב אותו. ראמוס משחק את הסוכן הכפול: צוחק עליו מאחורי הגב ובפומבי מלקק לו. אלונסו וארבלואה אדישים המחץ, אין לו מושג מה הם חושבים. הגרמנים עסוקים כל הזמן בבורסה, ורק הקהילה הפורטוגזית שומרת לו סוג של אמונים, חוץ מקרבאליו שנראה משוטט לאחרונה בחנויות אבק שריפה במדריד. ואני? גם פורטוגלי, וגם השחקן הכי חשוב בקריירה שלו. לא פלא שעכשיו, לפני המשחק נגדכם, הגעתי עם מוריניו מבירא עמיקתא לאיגרא רמא. הוא מעסה לי בשבועות האחרונים את האגו יותר חזק ונעים מסילביה - זוכר אותה? – המסז'יסטית ההיא שהבאת לפיקניק שעשינו באיזור האגמים ההוא, נו, מה שמו, אה, לייק דיסטריקט (נו, טוב, מודה, הלכתי לגוגל).
אז מה שרציתי להגיד לך למעשה, אחרי שצפיתי בך מבסוט באולד טראפורד היום, זה שגם אני במצב רוח מעולה. אני יודע שריאל מדריד בפברואר 2013 זה אני ורק אני, וזה עוזר לי גם לשים פס על כל הרעש המטמטם של "מסי, מסי, מסי" שמלווה אותי לכל מקום ומנסה לזהם לי את החיים והאמונה. ודווקא יש אפילו לאחרונה תופעה שמסייעת לי להבין עד כמה אני שונה, גדול וצודק. לאנשים מתחיל להימאס מהרובוטיות של הארגנטינאי העלוב ההוא מברצלונה. דווקא אצלכם פירסמו משהו מבריק בנושא. קראת את סיימון קופר בפייננשל טיימס? הוא כתב שאמנם הפרעוש כל כך מוכשר, אבל כיוון שהוא עושה אותו הדבר שוב ושוב ושוב, זה מתחיל לשעמם וקשה להתלהב מזה כל פעם מחדש. איזה גבר!
אצלי אין דבר כזה. לא תמצא אותי חוזר על אותו טריק פעמיים. הרפרטואר שלי משתנה כל הזמן. במודע. אני חושב על זה המון ואפילו חולם על זה. במשחקים אני מנסה ליישם. לפעמים אני אפילו מפשל בגלל שאני לא רוצה לעשות דברים פשוט, או כמו שהייתי רגיל. אני נחוש להמציא את עצמי מחדש כל משחק. בזמן האחרון זה ממש מצליח לי, ולכן אני יכול להגיד לך שהעיתוי של המשחק נגדכם הוא מעולה עבורי. אנחנו נעבור אתכם. בזכותי.
אני מרגיש כרגע נסיך ומלך ביחד. לא חשוב כמה אתם תהיו טובים, או מה יעשו הקולגות שלי בלבן. כולם אומרים שז'וזה שם את כל הביצים שלו בסל של הצ'מפיונס ומתכונן רק לזה, אבל זה בולשיט. אי אפשר להפריד אנשים מהמוח והלב שלהם. ולשחקנים לפעמים אין אפילו מוח. אין דבר כזה לתת חצי נשמה כאן ונפש מלאה שם. בגלל זה העונה שלנו מחורבנת. אבל לא בכל מה שקשור אלי. אני אעשה את ההבדל. בעורקים שלי זורם כרגע דם הביטחון, דם הניצחון.
אני עומד לעוף עליכם, אז אל תתאכזב יותר מדי כשאתם תעופו מאירופה. תזכור שהזהרתי אותך, ותתנחם בכך שלכם יש אליפות בליגה ולנו לא, בכך שכללית הכדורגל שלכם באנגליה תחרותי, מרהיב ומרתק שבעתיים ממה שמתרחש כאן (לא סתם הבקעתי כאן 179 שערים ב-178 הופעות ואצלכם בממוצע כמעט רק חצי מזה), ובעיקר בפירגון לחברך הטוב, שאוהב אותך כמו אח.
שלך, כריסטיאנו
מאת: וויין רוני
אל: כריסטיאנו רונאלדו
יום שני, 11 בפברואר, 11:18
היי DUD,
ג'יזוס כרייסט! מה קרה לך, אחי?! התחרפנת? קיבלתי ממך את המייל הכי ארוך שכתבו לי בחיים. אפילו קולין כתבה לי פחות אחרי שהייתי אצל הפרוצה ההיא. אם אתה חושב שיש לי זמן וחשק לקרוא את הכל, כנראה שכחת איך באימונים הייתי נרדם באמצע קריאת ג'ו בזוקה.
לפחות ניסיתי, אבל שרדתי רק עד הקטעים שאתה מדבר על הפאבים והמועדונים. אני קולט שאתה מכין לנו אחלה יציאה ברביעי בלילה. This is so cool. אצטרך כמובן לקבל רשות מהסר, אבל לא נראה לי שתהיה בעיה אחרי שנגבור עליכם או לפחות נוציא תיקו שכולו ניצחון. ואז, כשתגיעו למנצ'סטר אבודים, אגמול לך ואדאג אישית למוראל שלך. לגדות הנהר, ליד "איסט איז איסט", המסעדה ההודית שכל כך אהבת, הציבו ספינת תענוגות צפה. אחרי הביקור שם, אפילו מסי יקנא בך.
C U BRO
וואזה (שמבטיח לא לגמור כמו גאזה)
