1. ממרסיסייד ועד הירקון.
אני מודה שלא תמיד אני מוצא את עצמי במעגל האוהדים שרץ להתחבק אחרי כל שער של כדורגלן ישראלי בנכר, אבל הפעם לא אכפת לי להחליף צ'אפחות עם הקולגות ועם מי שלא ממש מצוי בענייני הכדורגל וסתם שמח עם יוסי בניון הבוקר, כפי שהיה שמח עם ארי פולמן, לו היה מביא "לנו" פיסלון מוזהב. כי איך שלא נסתכל על זה - יוסי פשוט שיחק אותה.
זה היה השער החשוב ביותר של שחקן ישראלי באירופה. חשיבותו של השער נובעת מן הסתם מהמפעל בו הוא נכבש, מזהות היריבה ומגודל המעמד. לפיכך השער של בניון, שהושג במאני-טיים מול מועדון הכדורגל המעוטר בעולם, מאפיל על השלישייה שכבש במשחק זניח בשלב הבתים. רגע, בואו ונתענג רגע על עצם ההשוואה: אשרינו שזכינו לכך שנוכל להשוות בין שני מופעים גדולים של שחקן ישראלי בליגת האלופות כדי להכריע מי מהם מרשים יותר.
לא צריך להעריץ את השחקן הישראלי באשר הוא, כדי לפרגן ליוסי בניון. העובדה שרובנו עוברים במהירות לכנות אותו "יוסי", מעידה על טיבו: הבחור שלא אימץ לו, אף לא לרגע אחד, גינונים של כוכב. גם השער שכבש אמש, לא היה מקרי, אלא בונוס על תקופה מצוינת שבה הפך לאחד הגורמים החשובים ביותר בחלק ההתקפי של ליברפול. בניון לא נועד להבקיע שערים בנגיחה, אבל הכיבוש שלו אמש לא היה עניין של מזל. בניון לא מתמקם ברחבה עם הנוגחים, כמי שיודע שהסיכוי שלו לגעת בכדור הוא בעיקר מריבאונד, שגובהו לא יאפשר לו להתמודד עם השומרים החסונים. ואכן ברגע ההגבהה, מתרוממים כל הנוגחים "הצפויים" ביחד עם שחקני ההגנה שמכסים אותם, ומי נשאר חופשי?...
השער של בניון היה נקודת אור בשני ערבים אירופים מאכזבים למדי, אבל לפני שנעבור אל יתר אירועי הצ'מפיונס ליג, הרי שהבוקר חייכו אנשים במרסיסייד ועל גדות הירקון זה אל זה, החליפו צ'אפחות ושאלו רטורית: "ראית את יוסי?"
ראינו, ואהבנו כל שנייה.
2. המנדט הבריטי.
מה נאמר על המחצית הראשונה של שמינית גמר הצ'מפיונס? אולי רק את הקלישאה לפיה "כגודל הציפיות...", כי במרבית המשחקים, עד שנרגענו מהחזרה אחרי פגרה כה ארוכה, עד שחלפה לה בגוף הצמרמורת ההיא שמופיעה בכל פעם שנשמע ההמנון וכדור הכוכבים מתנופף לו במרכז המגרש, מצאנו את עצמנו פתאום בדקה ה-70 עם 0-0 משמים, או 0-1 קטן, דווקא במשחקים שנראו מבטיחים.
העובדה הבולטת ביותר בשני ערבי הכדורגל הדי משמימים שעברו עלינו, היא עליונותה המוחלטת של הפרמיירליג על הליגות הבכירות של אירופה. פתאום התברר ששלישיות מול רג'ינה ושישיות מול ספורטינג גיחון, לא מהוות אינדיקציה ליכולת כאשר קבוצה איטלקית או ספרדית פוגשת נציגה בכירה מהפרמיירליג: אינטר נראתה ליד מנצ'סטר יונייטד כמו בולטון וונדררס ביום רע, ורק יכולת שיא של שוערה העניקה למוריניו עוד זמן למחשבה עד הגומלין. כך גם לגבי יובנטוס מול צ'לסי וריאל מדריד מול ליברפול.
תקצר היריעה מלנתח את הסיבות לכך (ויש לא מעט כאלה, כלכליות, חברתיות ומקצועיות), אבל הנה הסבר רומנטי במיוחד: גם בשנים שבהן היה הכדורגל האנגלי נחות משמעותית לעומת הכדורגל האיטלקי או הספרדי, נשמר בו הלהט, אותה תשוקה מטורפת של האנגלים למשחק הכדורגל. העניין בליגה שבה גם האלופה שבדרך יכולה להיות מופתעת על ידי קבוצת תחתית, שמר את הכדורגל האנגלי בחיים, עד שהגיעו הכסף הגדול, השחקנים הזרים וההישגים המקצועיים. מה שמוביל אותנו לנושא הבא.
3. ובינתיים בקופסא...
קשה לרדת מהברנבאו וסן סירו אל עמק הבכא של הכדורגל הישראלי - איצטדיון הקופסא. רמת הכדורגל אצלנו מזעזעת, אבל לפחות יש לנו עניין בשפע, עם ארבע קבוצות שמעורבות לפתע במאבק אליפות שנראה כבר מוכרע. או במילים אחרות: ייתכן שהסיבוב השלישי של ליגת העל יזמן לנו הרבה "משחקי עונה" שיקבעו את זהות האלופה.
מכבי חיפה תלויה עדיין רק בעצמה, אבל עוד תוצאה אחת רעה או שתיים, עלולות לגרום לה להסתחרר מטה; בית"ר ירושלים היא אולי היחידה מבין קבוצות הצמרת שמסוגלת לנצח בכל המשחקים עד תום העונה, מצד שני לך תבנה על היציבות של החבורה הזאת שנתונה לקפריזות של כוכביה; מכבי נתניה צריכה שיריבותיה ישמטו נקודות כי היא לא תהיה מסוגלת להציג כדורגל יעיל, בוודאי שלא מהנה, עד תום העונה. מה שכן, אם האליפות תוכרע במשחקים בין המובילות, למכבי נתניה יש את הכלים להשיג תוצאה טובה דווקא במפגשים הללו.
הפועל ת"א היא אולי הקבוצה המעניינת ביותר בחבורת הצמרת: אלי גוטמן מוציא מאה אחוז יכולת מהסגל שלו. אבל העובדה שהפועל היא קבוצה מתוכנתת, היא גם נקודת התורפה שלה: כאשר משהו משתבש, כלומר כשהפועל סופגת ראשונה, לוקח זמן לאתחל מחדש את התוכנה אצל שחקניה. כדי לקחת נקודות מהפועל צריך לכבוש מולה את השער הראשון: בני יהודה ומכבי פ"ת הצליחו לגרום להפועל לאבד 5 נקודות.
אבל עזבו אתכם מטקטיקה, מושג שקצת מביך להזכיר אותו בקשר לכדורגל שלנו, תנו ליהנות מהעניין. משחקי הכרעה מותחים יביאו את הקהל למגרשים, יקפיצו את הרייטינג של השידורים החיים ויגרמו לכדורגל שלנו להיות בעמדת מיקוח מעט יותר טובה לקראת העונה הבאה. ובהתחשב ברמה הדלה, זה ממש לא מעט.
