חשבו מה אומר צירוף המילים "סוף עידן", שמלווה את הדחתה המשפילה של ברצלונה מליגת האלופות. שמעכשיו היא לא תוכל יותר להתמודד על התואר? שבשנה הבאה היא תיחלש בצורה כזאת דרסטית שכבר לא תהיה פייבוריטית? ביום שבארסה תחזור להיות הקבוצה הבינונית שנלחמת על המקום הרביעי בספרד, אז אפשר יהיה להכריז שתמה תקופה. בינתיים, היא אלופת ספרד ותהיה שוב איתנו בעונה הבאה של הצ'מפיונס. מישהו מוכן להמר, למשל, שלא תעבור את שלב הבתים?
אין ספק, הדריסה שעברה ברצלונה על ידי באיירן מינכן הותירה חותם - משהו השתנה במאזן הכוחות האירופאי. בעונה שעברה, אז בארסה הודחה על ידי צ'לסי בחצי הגמר, לא נשמעו זעקות שבר גדולות. כנראה שהבונקר של רוברטו די מתאו ריכך את האכזבה מההדחה והשתמשו בו כסוג של תירוץ. הפעם, הגרמנים הוכיחו שאפשר לעשות את זה גם אחרת, עם כדורגל סוחף והתקפי, וניצלו בדיוק את נקודות התורפה של יריבתם. לא ניצול ציני, אלא מלהיב וממוקד.
שלא כמו משחק ההתקפה, כבר כמה עונות שמשחק ההגנה של בארסה מדשדש. היא סופגת כמעט בכל משחק, אבל תמיד ידעה לחפות על כך בשערים משלה ובעיקר עם ליאו מסי. העונה, התלות בפרעוש הפכה למוחלטת. כשהוא לא נמצא כדי לסחוב את ההתקפה, הבעיה מתגלה ובאיירן שברה סופית את אחיזת העיניים שהמצב שונה.
היו מספיק נקודות במהלך העונה שהיו אמורות להדליק נורות אדומות בצוות המקצועי של ברצלונה - המפגשים עם הקבוצות הגדולות. בזירה המקומית, זאת הייתה ריאל מדריד שהראתה עליונות כשהדיחה אותה בחצי גמר הגביע, ניצחה באותו שבוע גם בליגה ואם לא פתיחת העונה החלשה, לא הייתה מוותרת על התואר כבר בנובמבר. באלופות, החבורה של טיטו וילאנובה הדיחה את מילאן עם מהפך מרשים בגומלין שמינית הגמר, אבל ברבע מול פ.ס.ז' עלתה על חודו של שער חוץ. אם לא מסי שנכנס כמחליף ושינה את התמונה, שחקני הבלאוגרנה היו רואים את באיירן רק בטלוויזיה.
עם כל-כך הרבה קבוצות חסרות שיניים כמו שיש לליגה הספרדית להציע, ברצלונה יכולה להמשיך כמו שהיא כיום. היא תספוג כי ההגנה שלה חדירה, אבל תדאג להשיב בריבית בצד השני ולזכות באליפות. הבעיה היא שבמקביל מגיעים השלבים המתקדמים של הצ'מפיונס, ונגמרו הימים בהם היה אפשר לשחק ככה גם שם.
דרוש שיפוץ
ברצלונה לא צריכה מהפכה קיצונית בסגל. השלד שלה עדיין מהטובים בעולם וטיטו וילאנובה הוא זה שצריך להמשיך להוביל אותו. הוא בינתיים לא אלוף אירופה, אבל אלוף ספרד בעונה הראשונה שלו כמאמן ראשי (למרות כל הקשיים) זה הישג שאי אפשר לקחת ממנו. אם הוא באמת רוצה לעשות עוד צעד קדימה, אולי כדאי שישקול לשחוט כמה פרות קדושות.
דני אלבס וג'רארד פיקה אהובים בקאמפ נואו, אבל אולי הגיע הזמן למצוא תחליפים עבורם. התרומה של הברזילאי להתקפה טובה, אבל הוא משלם על כך מחיר יקר. אין-ספור פעמים העונה הוא פתח חורים באגף שלא ניתן היה לסגור. אולי התשובה להפקרות הזאת נמצאת אצל מחליף, כזה שיכול להשתלב היטב במשחק ההתקפי אבל גם לדאוג לחזור להגן בזמן, משהו שאלבס שכח. גם אצלו חברו המצב לא מזהיר. בהיעדרו של קרלס פויול, פיקה אמור להיות זה שמנהיג את ההגנה, אבל הוא הכי רחוק מזה. הוא לעיתים קרובות נראה אפאתי והשער העצמי בגומלין מול באיירן רק הוסיף מלח על פצעיו.
בתחילת העונה, וילאנובה דיבר על הצורך בקשר אחורי שמסוגל למלא גם את תפקיד הבלם. רצו את חאבי מרטינס, אבל נאלצו להתפשר על אלכס סונג. לא ברור למה דווקא זו העמדה שבארסה רצתה להתחזק בה, כשברור לעין שתפקיד הבלם הטבעי הרבה יותר קריטי. ועוד תהיה: אם יש את סונג, למה הוא לא קיבל את תפקיד הקשר האחורי או הבלם במשחק הראשון מול באיירן במקומו של מארק בארטרה הצעיר, שעלייתו בהרכב למשחק כל כך חשוב התבררה כשגויה, והקמרוני קיבל הזדמנות רק בהיעדרו של בוקסטס הפצוע? פלא שהוא מקושר למעבר חזרה לארסנל?!
את תפקיד הקשר האחורי בוסקטס ממלא נהדר והוא ממעט להחסיר משחקים, כך שברור שלנצח אותו במאבק על ההרכב זה כמעט בלתי אפשרי. לכן הצורך בהבאת סונג שוב לא מובן, כשיש גם את חבייר מסצ'ראנו, שהגיע הזמן להסיט אותו חזרה לעמדתו הטבעית. מאטס הומלס, טיאגו סילבה ולורן קוסיילני הם רק שלושה מכמה שמות של בלמים שמקושרים למעבר לברצלונה בקיץ. אם אחד מהם יגיע, או אחרים, הוא צריך להיות מספיק מבוסס וטוב כדי להרכיב את הקו האחורי לצד פויול, לקחת את המנהיגות בזמן ההיעדרויות התכופות של הקפטן, כי ברור שפיקה כבר לא עושה את זה, ולעבוד לצד האחרון בצורה שתשכיח את חסרונו של הקפטן.
גם בעמדת השוער, הקטאלונים יכולים להרשות לעצמם להיענות לבקשת ויקטור ואלדס לעזוב בסוף העונה, שנה לפני סיום החוזה, ולתת לו לנסות את מזלו גם בליגות אחרות. בארסה יכולה למצוא במחיר מציאה מחליף שלא ייפול משוערה הנוכחי, כמו למשל ויסנטה גוואיטה מוולנסיה או מארק-אנדרה טר-שטגן ממנשנגלדבאך, שקושרו למועדון ויכולים להיות השקעה מצוינת.
החוליה החזקה?
על פניו, ההתקפה של ברצלונה נראית כמו החלק האחרון במערך שצריך לגעת בו, במיוחד אחרי שחצו את קו 100 שערי הליגה בשבת האחרונה. ושוב, התלות במסי על שלל שעריו ויכולותיו הפכה למוחלטת. שיטת "ה-9 המזויף" מושלמת עבור הארגנטיני, היא הומצאה בשבילו, אבל מה לגבי שחקני האגף שתומכים בו? הפרעוש ביצע נפלא גם את התפקיד הזה, אבל בארסה מן הסתם יותר יעילה כשהוא באמצע. הבעיה היא ששחקנים כמו אלכסיס סאנצ'ס ודויד וייה מתקשים מאוד בתפקודם באגפים.
החתמתו של סאנצ'ס רחוקה מלהוכיח את עצמה. נכון, הוא סבל מפציעות, אבל כשהוא על המגרש הוא לא מורגש כמעט ולראיה חמשת השערים הבודדים שכבש העונה. במשחק הראשון מול באיירן, נגיעות שלו בכדור היו מקרים נדירים מאוד. גם בשאר המשחקים, התרומה שלו היא אפסית וכשהוא מקבל את הכדור, הוא לרוב מאבד אותו. יובנטוס כבר מקושרת חזק לקלוט את הצ'ילאני בעונה הבאה וכמעט בטוח שמעבר שכזה יעשה לו רק טוב.
וייה הוא עוד סיפור עצוב. הוא רחוק מלהיות הסקורר שהיה לפני הפציעה הקשה, אבל כשהוא משחק, וזה לא קורה הרבה, הוא מספק לרוב את הסחורה. החלוץ ראה בינואר האחרון את האור בקצה המנהרה עם שיחת טלפון מארסן ונגר, אך ברצלונה סרבה למעבר. כעת, הוא מנסה להחיות את המהלך לקראת הקיץ הקרוב, אך גילו המתקדם עלול להיות מכשול. העונה הזאת נראית כמו שירת הברבור שלו במועדון. הוא מתחנן לדקות על מנת לשמור על סיכוייו להיכלל בסגל של ויסנטה דל בוסקה לגביע העולם, אבל השיטה הנוכחית פשוט לא מתאימה לשחקן בסגנון שלו.
באופן לא מפתיע, התפקיד היחיד בו ססק פברגאס מצא את עצמו בבארסה מאז שחזר למועדון הוא במרכז ההתקפה, וכך גם רוב שעריו הגיעו מהעמדה הזאת. ושוב, כשמסי נמצא, פברגאס מתקשה בתפקודים אחרים וגם הוא מועמד לעזיבה בקיץ. לכן בארסה חייבת למצוא שחקן כנף טבעי, כזה שיתאים בצורה מושלמת, ירגיש בבית בעמדה בה הוא נמצא, ישפיע על המשחק ומעל הכל לא יצטרך לעבור הסבה, שפברגאס, וייה וסאנצ'ס מאוד מתקשים בה.
ברגע שבברצלונה כל שחקן יהיה מזוהה עם העמדה בה הוא נמצא, יהיה לו הרבה יותר קל לתרום מהחלק שלו והקבוצה תימנע מהשפלות כאלה. ההגנה תתייצב כי יהיו שחקנים נכונים שיסגרו את כל הפינות שגורמות לבעיות וההתקפה תהפך לפחות תלויה במסי, שלא יצטרך לחפות על הקשיים של חבריו לקו הקדמי כי הם יידעו בדיוק איך להתאקלם בשיטה ולתת את תרומתם.
בראיון שנערך איתו לאחר התבוסה באליאנץ ארנה, הודיע סגן נשיא ברצלונה ג'וזפ ברטומאו שהקבוצה תנסה להחתים בקיץ חמישה שחקנים. קשה לדמיין את זה, אבל אם הצוות המקצועי ידע לבחור את האנשים הנכונים, בארסה תוכל להיות אפילו טובה עוד יותר כשתזהה את החולשות שלה. אל תמהרו להכריז שזה הסוף, כולנו יודעים שהסיכוי שלא תמשיך לעמוד קבוצה איכותית בבירת קטאלוניה אפסי. זה פנצ'ר, עכשיו רק צריך למצוא את הגלגל החלופי הכי מתאים.
