ביוני 2003, כחלק ממסע הבחירות שלו, ז'ואן לאפורטה הבטיח לאוהדי ברצלונה שאם ייבחר לנשיא המועדון הוא יביא לקבוצה את דיוויד בקהאם. ההבטחה שבקס יגיע היא שבסופו של דבר העניקה ללאפורטה את כס הנשיאות. אלא שאם המהלך הזה היה גאוני, מה תגידו על הצעד הבא שלו? במקום להחתים את האנגלי, שכבר סגר בריאל מדריד, הוא צירף לקבוצה את רונאלדיניו מפאריס סן ז'רמן. ואותה "אכזבה", היא שהולידה את הנסיקה המטאורית של ברצלונה, זו שנמשכת עד היום.
קל לשכוח, אבל רונאלדיניו הוא אביה של ברצלונה הגדולה של השנים האחרונות. לפני מסי, לפני גווארדיולה. מי שהיה אז הכדורגלן הטוב בעולם הפך את הקבוצה שלו לאטרקטיבית בתבל. הגעתו מפ.ס.ז' לברצלונה שינתה את פני הקבוצה, ואולי גם את הכדורגל כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.
כמעט עשור חלף מאז רונאלדיניו החליף את מגדל אייפל בקתדרלות של גאודי, והמון השתנה בעשור הזה. ברסה לא היתה אז הקבוצה (לא המועדון. הקבוצה) הענקית, האהובה והמבוקשת כמו היום. ותתפלאו, הקאמפ נואו לא היה מוקד עלייה לרגל של ישראלים. האמת, היתה שם אז קבוצה די אפורה, אנדר-אצ'יברית, שהתואר האחרון שלה היה בכלל ב-1999 עם לואיס ואן חאל.
גם הגעתו של רונאלדיניו לא שינתה את זה באופן מיידי. אמנם, בהופעת הבכורה שלו הוא כבש שער מדהים, אבל ההתחלה היתה קשה מאוד. ברצלונהשל רייקארד פתחה רע מאוד את עונת 2003/4 ובינואר דורגה במקום ה-12 בליגה. כן, 12. הפיטורים של ההולנדי נראו קרובים מתמיד. אלא שאז, בחלון העברות, הגיע הולנדי אחר, אדגר דווידס. זה היה החלק האחרון בפאזל, ששיגר את הקבוצה אל המסלול בו היא חגה עד היום. עם ה"פיטבול" בקישור האחורי היא השיגה 48 נק' ב-20 משחקים, כשהיא מפסידה רק פעמיים. הקטאלונים סיימו את העונה במקום ה-2, רק אחרי האלופה ולנסיה.
רונאלדיניו, ששיחק כחלוץ, סיים את העונה עם 22 שערים ועוד 14 בישולים. אבל אלה לא היו המספרים שגרמו לקהל להתאהב, אלא הווירטואוזיות של הברזילאי. המהלכים עוצרי הנשימה, הטריקים, היכולת הפנומנלית. החיוך. אוהדי הבלאוגרנה התחילו להבין מה נפל להם לידיים. "הוא פנומן. בשביל שחקנים כמוהו אנשים באים לראות כדורגל. הוא הטוב בעולם", התפייט מאמנו רייקארד בסיום העונה.
עונה לאחר מכן, דוידס עזב, רפא מרקס נכנס לנעליו בקישור ההגנתי, וביחד עם הגעתו של סמואל אטו, רונאלדיניו דהר לאליפות לראשונה אחרי 5 שנים כשהוא מסיים עם 20 בישולים, ועוד 13 שערים. באלופות הקבוצה פחות הצליחה, והודחה בשמינית הגמר על ידי צ'לסי. את החגיגות של מוריניו אחרי המשחק ההוא כל חובב כדורגל זוכר. אבל גם את הגול האדיר של רונאלדיניו קשה לשכוח. הוא עמד על קו ה-16, מוקף בכמה שחקנים, ועם מינימום מרווח תנועה, הברזילאי שחרר בעיטה נדירה והכניע את פטר צ'ך.
הנקמה של רונאלדיניו בצ'לסי הגיעה בעונת 2005/6, לאחר שזכה פעם שנייה ברציפות בתואר שחקן השנה בעולם. מאותה עונה זכור במיוחד השער השני שכבש במדריד, בניצחון של הקטאלונים 0:3. אז, לאחר המבצע הענק שלו גם אוהדי ריאל עמדו ומחאו לו כפיים. אפילו מסי לא זכה למחווה כזו בברנבאו. הזכיה השניה בתואר שחקן השנה בעולם הגיעה כחודש אחרי השער, וכל העולם סגד לברזילאי. לא היה מקום אחד שלא טען שהוא השחקן הטוב בעולם, וההשוואות לפלה ומראדונה היו בעיצומן. רונאלדו הפורטוגלי? הוא היה יכול רק לקנא אז בהצלחתו של הברזילאי.
העונה הזו היתה גם הטובה ביותר שלו בבארסה, עם מבצעים הירואים, בישולים ענקיים, ושערים עוד יותר גדולים. הוא כבש 26, ובישל עוד 22. מלבד אליפות 2 ברצף, רונאלדיניו הביא גם את התואר הנחשק ביותר באירופה – ליגת אלופות לאחר ניצחון בגמר על ארסנל. הפנומן הפך את המועדון לכזה שמאמין שהוא יכול לזכות בתארים, כזה שלא מפחד משום יריב. למעשה, הוא היה ההשראה לכל הפרוייקט שבנה לאפורטה. רונאלדיניו הדליק את הניצוץ שעד היום לא כבה, ומי שנושא את אותו הלפיד מאז ועד היום הוא כמובן ליונל מסי.
אלא שמאז אותה זכיה באלופות רונאלדיניו לא חזר להציג את אותה היכולת. הדעיכה שהחלה במונדיאל בגרמניה, המשיכה לקבוצה והיה ברור לכל שזה כבר לא אותו דבר ושרונאלדיניו כנראה מעדיף את חיי הכוכבנות, מאשר את הכדורגל. בשנתיים האחרונות בקבוצה הוא לא זכה בתארים, הסתכסך עם רייקארד, והועזב על ידי גווארדיולה כדי ל"נקות" את חדר ההלבשה ממזיקים.
מאז עזיבתו של הברזילאי והגעתו של גווארדיולה, בארסה זכתה באינספור תארים, רשימה שכל ישראלי ממוצע יידע לדקלם מתוך שינה. אלא שלמרות ההצלחה של המאמן הצעיר, תפקידו של רונאלדיניו בהפיכת ברצלונה לקבוצה/מועדון הגדול והאהוד בעולם הוא ענק. הברזילאי הוא שהוציא את ברצלונה מהחושך והדיכאון בו היתה והפך אותה לקבוצה שמחה עם מלא אנרגיות. כזאת שזוכה בתארים ושהקהל נהנה להגיע למגרשים לראות אותה. לא פחות חשוב, הוא גם קידם לא מעט שחקנים וביניהם גם מסי.
רונאלדיניו אולי לא כבש בצרורות כמו מסי, ולא נחשב לסמל כמו צ'אבי ופויול, אבל אין ספק שהאישיות ושמחת החיים הברזילאית שלו עזרו לשנות את פניה של ברצלונה לנצח, וגם לחולל מהפכה בכדורגל המודרני. ייתכן שללא הגעתו של רונאלדיניו, לא היינו צופים בגדולה של מסי, צ'אבי לא היה הופך לכזה שחקן מוערך, וכל השושלת של גווארדיולה לא הייתה מגיחה לאוויר העולם. אולי. בעצם, הם רק המשיכו את הדרך, והעצימו את מה שהוא התחיל.
אם ברצלונה תודח הערב מול אותה פ.ס.ז' ואותו בקהאם מתחילת הסיפור, באיזשהוא מקום, השושלת הארוכה של גווארדיולה תסתיים. אם זה באמת יקרה, כמה סמלי זה יהיה שהקבוצה ממנה הגיע השחקן ששיגר את המועדון להצלחה, תסיים אותה. אם בארסה תודח ברבע הגמר הערב, זו תהיה הפעם הראשונה שזה קורה לה אחרי 5 שנים ברציפות. בפעם האחרונה שזה קרה, בקהאם עוד הביא אליפות לריאל מדריד, איש לא חשב עדיין על טיקי טאקה, וברצלונה עוד לא היתה בירת ישראל.
