זכרונות מחצי הגמר עם אינטר. מוריניו (GETTYIMAGES) (צילום: ספורט 5)
זכרונות מחצי הגמר עם אינטר. מוריניו (GETTYIMAGES)|צילום: ספורט 5
Get Adobe Flash player

שלב ארבע האחרונות של ליגת האלופות אמור להציג את הטופ של הטופ מבחינת כישורים, אבל מה שקיבלנו בויסנטה קלדרון היה דומה יותר לקרב ביצורים ומלחמת חפירות. אתלטיקו מדריד אירחה הערב (שלישי) את צ'לסי למשחק הראשון מבין שניים בחצי גמר ליגת האלופות, ובסיומן של 90 דקות עצבניות ואגרסיביות, הבלוז עמדו במשימה: המערך ההגנתי להחריד שהציב מוריניו סחט 0:0 מהקולצ'ונרוס והעביר את ההכרעה ללונדון. נתראה בסטמפורד ברידג', שם נגלה את זהות העולה לגמר.

 

אפשר לפתוח דיון שלא ייגמר על הצורה בה שיחקה צ'לסי הערב, אבל לא משנה כמה תשנאו את העובדה הזאת, את שלה היא עשתה ובגדול. ז'וזה מוריניו, בחצי הגמר החמישי ברציפות שלו, הצליח לשבש, לסכל ולהרוס כל מהלך של אתלטיקו מדריד, ועל הדרך גם להוציא מאיזון את שחקני היריב ולעצבן את הקהל המארח. 55,000 צופים בויסנטה קלדרון הרותח חלמו על מקדמה לקראת הגומלין, והקבוצה שלהם גם ניסתה לשחק כדורגל, אבל היריבה סירבה לשתף פעולה והקימה קו ביצורים בלתי עביר. לגיטימי? בהחלט. מהנה לצפייה? קצת יותר מלצפות בעינוי סיני.

 

ל"מיוחד" היו כביכול נסיבות מקלות, כי פטר צ'ך נפצע והוחלף במארק שווארצר בן ה-41 (17) ובהמשך גם ג'ון טרי ספג מכה ולא הצליח להמשיך, אבל אתלטיקו לא הצליחה לפרוץ את הבונקר. עדיין לא ברור אם השניים יהיו כשירים לגומלין, אבל כבר עכשיו ידוע כי פרנק למפארד, שהוצהב, יחמיץ את הגומלין וכמוהו גם ג'ון אובי מיקל. לעומתם, סימאונה יצטרך להסתדר באנגליה ללא גאבי שהוצהב גם הוא.

לא סתם כשנזכרים בזכייה של מוריניו ואינטר מה שעולה לראש במיידית זה הבונקר המפואר בקמפ נואו בחצי הגמר. מוריניו יכול לזכות בכמה תארים שהוא רוצה, אבל דבר לא יכפר על העובדה שהוא הופך את צ'לסי למועדון שלילי. כן, לגיטימי להתגונן, זכותו לנסות להעביר את ההכרעה ללונדון בכל אמצעי - את המטרה שלהם אוהדי צ'לסי השיגו - אך השיטות הבזויות בהן הם עשו זאת ראויות לגינוי, כי מיליוני חובבי כדורגל נייטרליים שהתיישבו מול הטלוויזיה קיבלו 90 דקות שלהם ולטופ של היבשת אין דבר וחצי דבר.

מילא שמוריניו עלה עם 5 קשרים אחוריים וחלוץ אחד, גם על העובדה שבעת שאתלטיקו החזיקה בכדור וויליאן ורמירז תופקדו כמגינים לכל דבר אפשר להבליג, אבל לא על הרמאויות הקטנות, כי זה מה שלוקח את צ'לסי 15 שנים אחורה והורס את השלבים הללו של המפעל היוקרתי בעולם. כשדויד לואיז נשכב על הדשא ל-3 וחצי דקות כבר בדקה ה-47 (!) וקם מיד כשהאלונקה מגיע, אפשר לוותר על 43 הדקות הנותרות, כי מבינים שמשחק לא יהיה פה. זה לא קרה בימי אנצ'לוטי, סקולארי, בניטס או די מתיאו, כך שאתם יודעים למי מגיע הקרדיט על כך.

מהלך המשחק
המערך של צ'לסי סיכל ניסיון לאיים על השער, עד שבדקה ה-14 אתלטיקו קיבלה קרן. קוקה הגביה כדור מסובב שצ'ך אגרף, אך השוער נחת רע מאוד על הגב ונאלץ לנטוש. המארחת המשיכה לשלוט בכדור ולנסות להתקיף, אבל פרט לבעיטה או שתיים שלא מצאו את המסגרת, לא הצליחה לפרוץ את הבונקר.

החצי השני נפתח עם איום ראשון למסגרת של קורטואה, אבל השוער קלט את הטיל של למפארד (46). בדקה ה-54 שווארצר אגרף כדור לרגליו של דייגו, הברזליאי הגיב עם בעיטה מהירה, אך לא מספיק מפתיעה. צ'לסי ניסתה ליזום מעט וכעבור 4 דקות טורס ניסה את כוחו, לידיים של קורטואה. בדקה ה-73 גאבי סובב כדור חופשי מסוכן, שווארצר התעופף והציל. עוד 4 דקות עברו וטוראן התרומם לנגיחה שהיתה צריכה להסתיים ברשת, אבל חמקה ליד העמוד.

הרכבים
אתלטיקו מדריד:
טיבו קורטואה; חואנפראן, דייגו גודין, מירנדה, פיליפה לואיז; מריו סוארס (חוסה סוסה/79), ראול גרסיה (דויד וייה/85), קוקה, גאבי, דייגו (ארדה טוראן/60); דייגו קוסטה.
צ'לסי: פטר צ'ך (מארק שווארצר/17); ססאר אספיליקואטה, גארי קייהיל, ג'ון טרי (אנדרה שורלה/72), אשלי קול; דויד לואיז, רמירז, ג'ון אובי מיקל, פרנק למפארד, וויליאן (דמבה בה/90); פרננדו טורס.