אני עוקב אחרי הקריירה של מנור סולומון וראיתי אותו כובש מול ריאל מדריד. זה שער גדול עבור הקריירה שלו. בכנות, ציפיתי שתהיה לו הזדמנות להיות שחקן ברמה הגבוהה ביותר באירופה, אבל הוא עדיין בשלב מוקדם בקריירה. זו העונה השלישית שלו בשחטאר והוא כבר שחקן משמעותי בנבחרת ישראל ועכשיו, עם השערים שלו בליגת האלופות בקבוצה מצוינת כמו שחטאר לצד שחקני התקפה מברזיל זה כבר סימן שהוא הולך להיות משהו מיוחד.
לי הוא מזכיר את אדן הזאר. הגוף שלו, הכדרור שלו, התנועה שלו עם הכדור, הכח המתפרץ שלו בקצב גבוה. תמיד יש לו שליטה טובה בכדור. הוא יודע לחתוך ימינה ושמאלה. לא קל למגן לשמור עליו. זו תכונה שאין להרבה שחקנים באירופה.
כמובן שיש לו עוד דרך ארוכה כדי להגיע לעשות מה שהזאר עשה בצ׳לסי. כבר כשראיתי אותו בפעם הראשונה בישראל, הבנתי שהוא כישרון מיוחד והוא יהיה שחקן מיוחד, אבל עבורי השאלה היתה אם הוא יצבור בטחון אחרי שהוא יעבור למועדון גדול באירופה ויילחם על מקומו. הכישרון שם, אבל רואים שהוא מתחזק מבחינה פיזית ומנטאלית.
סולומון ילד טוב ונחמד, וזה צריך להשתנות קצת. הוא צריך להיות קשוח יותר, גם לעצמו ובמיוחד ליריבים שלו ולחברים שלו לקבוצה. ככל שהמועדון גדול יותר, אם זה באיירן מינכן או ריאל מדריד, הוא צריך להיות חזק מאוד. להיות נחמד כמו שהוא עכשיו זה לא יתרון, זה חסרון. לי היתה את אותה הבעיה כששיחקתי בבאיירן מינכן. אני מאחל לו שהוא יישאר מנור סולומון הנחמד, אבל על המגרש ובמתחם האימונים הוא יהיה שונה. יותר רע.
כמובן שהוא צריך לעבוד קשה יותר ממה שהוא עבד בעבר. כולם מצפים ממנו, הקבוצות היריבות מכירות אותו, והן יודעות שהוא שחקן עם איכויות ולכן הוא צריך לעבוד קשה כדי להתחזק, להוסיף שרירים, כושר גופני ויכולת להתאושש בצורה טובה יותר כמו כריסטיאנו רונאלדו ורוברט לבנדובסקי כדי להימנע מפציעות. אם הוא יתנהל בצורה מקצוענית לגמרי, הוא יכול להיות שחקן מוביל במועדון גדול באירופה ואני מקווה להיות שם ביציע ולעודד אותו.
אני מאחל לו גם שיוביל את הנבחרת לטורניר גדול. אוטו רהאגל אמר לי שאני צריך להוביל קבוצה לאליפות כדי להיות שחקן גדול ואחרי שלקחנו את התואר עם ורדר ברמן הלכתי אליו ואמרתי לו ״עכשיו אני שחקן גדול״. הוא ענה לי ״נכון, זה הישג גדול ושיחקת טוב, אבל הדבר הבא שאתה צריך לעשות זה להוביל את הנבחרת הלאומית לטורניר גדול, אז תהיה שחקן גדול באמת״, ואז כבשתי את שני השערים המכריעים נגד שבדיה ועלינו לגביע העולם ב-1998 בצרפת ובבוקר שלאחר מכן רהאגל התקשר אליי ואמר לי ״עכשיו אתה באמת שחקן גדול״. זה היה אחד הרגעים הטובים ביותר בחיי, ואני מקווה שגם מנור יוכל לחוות משהו דומה
