"הלב נשאר על הדשא". מיגל ויטור כמו שלא שמעתם
שאלת עתידו ככדורגלן ("נחליט בסיום העונה"), הקשר המיוחד עם ישראל, התפקיד המיוחד מול הכוכב האדום במראקנה, חלום ההעפלה לאלופות והריבים עם שכטר. קפטן ב"ש כמו שלא שמעתם
מיגל ויטור ראה הכל. הקפטן של הפועל באר שבע משחק בקבוצה מ-2016 עד היום, זכה איתה בשלוש אליפויות ושיחק איתה בפלייאוף ליגת האלופות. היום (שלישי) הוא יעלה לשם בפעם נוספת. רגע לפני, ויטור דיבר בהרחבה עם שליחת ערוץ הספורט לבוקרשט על האופי המיוחד של הקבוצה והקריירה בב"ש.
אתם מתכוננים לאחד המשחקים החשובים בתולדות ב"ש אי פעם. היית חלק מהקבוצה שזכתה באליפויות בעבר, אבל אז היו שחקנים כמו אנתוני וואקמה ומאור מליקסון. היום זה מרגיש שאין כוכב אחד. מה כל כך מיוחד בקבוצה הזאת?
"הדבר המיוחד זה הקבוצה. כל הקובצות שונות, אבל לקבוצה הזאת יש אופי אחר. כל אחד שם את הלב על כר הדשא. באנו מוכנים מאוד למשחק הזה, אני חושב שאנחנו יכולים לנצח את המשחק הזה. נראנו מעט רע במשחק הראשון במוקדמות, הלחץ ירד והראנו למה אנחנו מסוגלים. זה אחד המשחקים הגדולים בתולדות הפועל באר שבע. הייתי כאן פעמיים, לא עלינו אבל אני חושב שהפעם נעשה את זה. אני רוצה מאוד להגיע לליגת האלופות".
"אנחנו מאמינים. אני חושב שבמהלך הסיבוב הראשון היינו תחת לחץ, הגענו בתור פייבוריטים והיינו חייבים לנצח כדי להגיע לאירופה. הניצחון הזה הוריד הרבה לחץ מאיתנו, ונראינו טוב יותר בשני המשחקים מול הכוכב האדום. אני חושב שעכשיו הזמן להראות את הרמה שלנו, אני מאמין שנעשה את זה בשני המשחקים האלה".
"כלום. זה הכדורגל. לפעמים משחקים יותר משחקים, לפעמים פחות. לא היה קל לשבת על הספסל בעונה שעברה, דיברנו על זה לא מעט. כשהעונה התחילה היא התחילה מאפס עבור כולם, עשיתי את המקסימום מהיום הראשון. נכנסתי לכושר הכי טוב שאפשר. אני שמח שהצלחתי לתרום לקבוצה בדרך לשלב הזה. עכשיו הגיע הזמן לשלב האחרון".
"אני שמח לתרום מהניסיון שלי על כר הדשא. במשחק האחרון, מול אצטדיון מלא רעש, לא שמענו יותר מדי את רן אז רציתי להשפיע לטובה. הדבר הכי חשוב הוא מה שאתה עושה על הדשא".
"אולי. לא חשבתי על מה שאעשה אחרי הפרישה, אבל זאת אופציה".
"שיחקתי בעבר עם בנפיקה ליסבון, בגיל צעיר מאוד. אני רוצה לעשות את זה שוב, כמעט 20 שנה אחרי. אני חושב שזה הדבר היחיד שלא עשיתי כאן בבאר שבע. זה יהיה נהדר עבורי, לקחת את המועדון הזה לראשונה בקריירה לליגת האלופות. אני מקווה שנוכל לשחק בישראל, אבל זה לא משנה".
"אני לא יודע. אולי הייתי אומר בעונה שעברה שזאת העונה האחרונה שלי. בגילי אתה צריך לראות איך אתה מרגיש בסוף העונה. בסוף השנה שעברה הרגשתי טוב מאוד, שעדיין יש לי מה לתת לקבוצה. אולי אם ארגיש באותה דרך אמשיך לשחק. אם לא? אז לא. אני בגישה פתוחה. בכנות, לא חשבתי יותר מדי קדימה. אני מאמין בזה שצריך לחיות ברגע".
"לא הייתי מצפה בשלב הזה להגיע לישראל, אבל החיים לוקחים אותך למקומות אחרים. אני שמח מאוד שהגעתי לישראל. זאת מדינה מדהימה עבורי, עבור משפחתי. אני מרגיש בבית בישראל. זאת הייתה חוויה נהדרת עבורנו, משפחתית ומקצועית. עשינו דברים מדהימים, אני שמח מאוד מהמקום בו החיים הובילו אותי".
"היו לנו כמה ריבים, לכן הוא אמר את זה (צוחק). זה לא משנה איך, אני רוצה לנצח. זה נכון בכל משחק באימון, זה נכון גם במשחקים באותה הדרך. זאת המשמעות".
"פורטוגל מרגישה כמו חופשה עבורי בשלב הזה. לפעמים אני מתגעגע, אבל לפעמים כשאני שם אני מתגעגע לישראל. אשתי אמרה לי אותו דבר, היא בפורטוגל חודשיים והיא מתגעגעת לישראל. זאת בחירה קשה".
"אני לא חושב כל כך רחוק. לא יודע מה הולך לקרות. שמח מאוד שהייתי יכול להיות בפורטוגל ובישראל".
"בטח. זה אחד הדברים שעדיין נותנים לי מוטיבציה לשחק. לא משנה כמה ניסיון יש לך. כשאתה עולה למשחק אתה מת להתחיל אותו, אתה רק רוצה לשחק. זה היופי של הכדורגל. יהיה לחץ במשחק, אבל אנחנו צריכים להנות מהרגע".