הספורט הפופולרי ביותר בישראל הוא לטפח פרות קדושות. לפטם אותן, להעצים אותן ולשמור עליהן מכל משמר. הגיע הזמן לקרוע את המסיכה מהפנים של אחת הפרות הקדושות והפופולריות בישראל - ג'ורדי קרויף.
המנג'ר המקצועי של מכבי תל אביב, לפחות בעיניי, הוא האובר-רייטד הכי גדול שהיה כאן. למרות קשריו באירופה ולמרות הסיוע הכספי חסר התקדים של מיץ' גולדהאר, ההולנדי לא הצליח להנחית פה אפילו זר אחד בעל שיעור קומה. קרויף הביא זרים דוגמת גונסאלו גרסיה, מאנה, איגנסיו פידלף, רמי מארבל, סטיב גורי ורוברט ארנשו – שבמקרה הטוב הם אפורים ובינוניים, כאלה שלא הייתי מתפלא לו היו מגיעים להפועל עכו והפועל רעננה. היכן משחקים היום כל אותם הכוכבים? כאלה שחקנים, לא יכולים לשדרג את מכבי ת"א.
אחרי 3 שנים בצהוב, ושלוש אליפויות חלקות יחסית, הציפייה היתה שקרויף ישדרג וירענן את הסגל, בטח אחרי שהבוס הקנדי אמר ערב גמר הגביע שהגיע הזמן להצליח באירופה. אבל מה שהיה הוא שיהיה. אותו שוער בינוני (חואן פאבלו) אותו בלם כבד, איטי וחלש (קרלוס גרסיה) אותם חוטבי עצים בקישור - ובעצם שום בשורה ושום רענון.
כאן בבלומפילד - ולא בחו"ל בגלל מלחמה חלילה – במשחק החשוב ביותר של מכבי העונה ואולי הכי חשוב בשלוש השנים האחרונות, משחק שיכול להשליך על עונה שלמה, זה פשוט לא הגיוני שהצהובים יעלו עם רביעיית הגנה שכוללת את שפונגין, זיו, גרסיה ובן חיים. זו הגנה חלשה ומביכה ופשוט אין סרט כזה שככה עולים למשחק גורלי כל כך. ואי אפשר להגיד שהכתובת לא היתה על הקיר, כי כבר בצמד המשחקים מול אלופת מלטה, ניתן היה להתרשם שההגנה של מכבי חלשה להחריד וספגה 3 שערים בשני משחקים.
מי שחשב לקבל תוצרת אחרת במשחק מול אלופת צ'כיה, קיבל את התשובה בשתי ספיגות בתוך 4 דקות. קבוצה עם תקציב גדול ועם גב כלכלי כל כך רחב, הייתה חייבת להבנות אחרת, הרבה יותר טובה, הרבה יותר מאוזן וברמה יותר גבוהה ממה שיש היום למכבי ת"א להציע. מי שנושא בכל האחריות הוא האיש שעומד בראש הצוות המקצועי. ולא, אל תספרו לי סיפורים על 3 אליפויות רצופות בישראל. בליגה חלשה כמו שלנו אפשר לקחת אליפות בלי מנג'ר הולנדי, שלאט לאט הבלוף שלו מתגלה.
