סמואל אטו הוא אחד השחקנים הגדולים בעולם הכדורגל. אגדת ברצלונה ואינטר לשעבר זכה מספר פעמים באלופות, ורגע לפני הגמר דיבר בהרחבה על הקריירה הארוכה ומערכת היחסים המורכבת עם מאמנו לשעבר, פפ גווארדיולה. אטו, שהגיע לישראל בחסות פעילות של חברת הייניקן, דיבר בהרחבה על הקריירה הענפה שלו.
אטו התייחס בהתחלה לקריירה:
"הרגע האהוב עליי היה כשזכיתי באליפות אפריקה לראשונה. זה היה רגע שלא ייאמן, חלום שהתגשם בעיניי בנבחרת הטובה בעולם. כשמדברים על הקריירה שלי מדברים על הקריירה במועדונים שבהם שיחקתי. היו שתי תקופות שהביאו חותם.
הראשונה הייתה במיורקה. במיורקה לא הייתי אותו שחקן שכולם הכירו, אבל עם הקבוצה שהייתה שם עשינו דברים מדהימים. אחרי זה עם הנבחרת בין 2000 ל-2002 לא הצליחו לעצור אותנו".
"לא ידעתי שאהיה כוכב. יש לך כישרונות ויש לך חלום, כמו כל ילד בכל מקום. רציתי להיות כדורגלן, הייתי מוכן להקריב את חיי כדי להגיע למטרה הזאת. זה היה חלום הילדות שלי. כשהגעתי לאירופה המציאות הייתה שם, לא ידעתי מה זה חורף או מהם מגרשים טובים. לא הכרתי את האוכל. חייתי בעולם אחר, הוריי במרחק 8,000 ק"מ. הייתי בן 14 שצריך לקבל החלטות של אדם בוגר".
"יש אדם שהכרתי בקמרון, מישל, שנתן לי את ההזדמנות להאמין שיום אחד אוכל להיות שאוכל להיות כדורגלן גדול. לכולנו יש מישהו שלוקח אותנו ביד ואומר שהוא מאמין בנו. כל ילד צריך מבוגר שיאמין בו".
התקופה בריאל
"הגעתי לשחק עם הכוכבים שהיו האלילים שלי, חלקנו חדר הלבשה. זה היה שוק. ראול, פרננדו רונדו, דאבור סוקר היו שם. זכינו בליגת האלופות, הבקעתי שער ולא שיחקתי הרבה. היו לי חילוקי דעות עם פלורנטינו פרז, היום כנשיא ההתאחדות הקמרונית אני מבין הרבה יותר דברים. עמדת הנשיא שונה מזו של השחקן. זה חלק מחיי הכדורגלן. זה שלא הטבעתי חותם בריאל אפשר לי לעשות זאת במיורקה".
"אני לא אדם שנוטה לרגשות רעים. אני מחפש חוויות טובות, את הדברים הטובים בתוך הדברים הרעים. לא הייתה לי הזדמנות בריאל, אבל מיורקה פתחה את ביתה עבורי. נסעתי לבדוק מה יקרה איתי במיורקה, והיה שם נהדר. אני חלק ממאיורקה, נתנו לי הזדמנות להיות מי שאתם רואים היום ולעבור לברצלונה".
התקופה בברצלונה
"החלום שלי התגשם במיורקה, אבל ברצלונה העתיקה לי פלטרפומה מדהימה. היא העולם כולו. אנשים לא קולטים שכולם טובים כשיש שוויון הזדמנויות. כשהגעתי לברצלונה אמרתי: 'אלוהים, הגעתי הנה. הם לא מכירים אותי, רגילים לא כוכבים. אזהר יותר מכולם'".
"במשחקים הייתי רץ 18 קילומטר, אנשים לא היו מבינים איך הייתי רץ כל כך הרבה ומבקיע שערים, עושה הכל. ידעתי שזה יפסיק ברגע מסוים. זה היה חיים שלמים בשבילי. היום אני מרגיש גאווה, למרות שאנשים לא רואים את זה מודים שתרמתי לשפר את ברצלונה".
"גווארדיולה הגיע ב-2009, כמו כל מאמן אחר, ועשה שינויים. הביא את השחקנים הטובים מבחינתו. לאחר מכן צריך להיות ג'נטלמנים. אפשר להפסיד או לנצח, אבל צריך לנהוג בכבוד. כדורגל הוא עולם קטן. אם מאמן לא רוצה אותי זה לא משנה את העובדה שאני סמואל אטו. התעמתתי עם זה, אבל כל זה מאחורינו והקשר השתפר. לא דיברתי איתו, הוא לא יכול ללמד אותי שום דבר חדש. הם יודעים איך אתרום, אי אפשר ללמד אותי איך לשחק. אמרתי לו שאגרום לו לנצח וקיימתי".
"לא הכירו בזה. כשרואים את השער הראשון שלי בגמר מול יונייטד...לא יודע מה היה קורה אם לא הייתי מבקיע את זה. אני מעדיף מאמן שמקבל החלטות, גווארדיולה קיבל החלטה. זכותו. אני לא מסכים עם הדרך בה עשה זאת. זה לא השתנה, שנה לאחר מכן זכיתי שוב באלופות וניצחתי אותו ואת ברצלונה בחצי הגמר".
"כנשיא התאחדות אני אומר למאמן שאני רוצה שהוא יקבל החלטות ושיסביר לשחקנים מדוע, האימון מגיע אחרי. צריך להיות ברורים, צריך לספק תוצאות. לא קיבלתי כבוד, זה כבוד שצריך לתת אחד לשני. לחברים היה אסור לדבר איתי או להסתכל לי בעיניים גם כשהיינו יחד בחדר ההלבשה. זה לא מקובל".
שמעתם פעם על שחקן שמדבר רע על מוריניו? לא. הוא אחד האנשים הכי טובים שלא הכרתם. מוריניו הוא ההפך ממה שעיתונאים רואים. רבנו כי אנחנו תחרותיים, הוא שונה מגווארדיולה. זה האופי שלו. הוא הושיב אותי חודש על הספסל בלי להתרגש, שאלתי למה והוא אמר לי שהקבוצה מתפקדת. אחרי חודש אמרתי לו שאני לא מוכן לזה, הוא שילב אותי בקבוצה. אני מעדיף מאמן שאומר לך את הדברים בפנים ולא מאחורי הגב. מוריניו כנה עם כולם, ידעתי שהוא תמיד יגן עליי".
"אמרתי לפפ שאני אתן לו ניצחונות, לא מסי. הוא לא אמר לי כלום עד שפיטר אותי. החמאתי למוריניו אחרי הזכייה בקונפרנס ליג. אני לא רוצה לחזור למה שקרה בברצלונה, עבר הרבה זמן. זה נתן לנו לתקן דברים, אני מקווה שלטובה אצלו".
"אני גרמתי לכולם להתאחד בחדר ההלבשה. כשקראתי מה שכתבו בעיתונות, הדלפות, הכל היה שקרים. תיארו אותי בצורה הלא נכונה. זה כאב. אם הם לא מספיק גברים כדי לדבר איתי זאת בעיה שלהם. היו לי בעיות כמאמן, זה שונה כי כל השחקנים אנוכיים. כל אחד חושב שהוא חייב לשחק. צריך להגן. אי אפשר לשנות את האישיות שלך".
השקפת עולמו:
"אני מנסה להיות כנה. הכנות גורמת לאנשים לחשוב שאתה רע, התקשורת לא אוהבת את האמת. קראו לי המכוער, ידעתי שזה לא נכון. בניו יורק חבריי אמרו לפפ שהוא טעה בקשר לאטו, הוא לא האמין. הוא פגש אחרים שאמרו לו דברים ורצו הזדמנויות, הוא הגיע עם דעות קדומות. הוא היה צריך לקבל החלטות כמו שצריך".
"אני רוצה שמסי יהיה מאושר. אני אוהב אותו כאילו היה בני. אוהב מאוד. הייתה לי שיחה קשה איתו כי חשבתי בזמנו שהוא רך מדי. הוא הבין. הוא הפך למקצוען ולמספר אחד בעולם. רונלדיניו היה שחקן מדהים אבל עם חיים בעייתים, אני לא נכנס לזה".
"ליאו הגיע, התקרבנו אליו כי היה ברור שיכבוש את העולם. ההחלטה הייתה לא להיות אנוכיים. כשמישהו צעיר מגיע אפשר לסגור את הדלתות, אבל לא הייתי כזה. אמרתי לו לבוא. היו לו הרבה פציעות, היום אין לו כמעט. הוא מקצוען. צריך להקריב בשביל הטופ. אני גאה בזה. הוא יחיד במינו. אני אוהב אותו. לכן בשבילי הוא הטוב ביותר. אם הוא חושב שלעבור לפ.ס.ז' זה נכון אתמוך בו. אי אפשר לבוא אליו בטענות, הוא בגיל שפורשים בו".
הגמרים שלו:
"הגמר הראשון בפריז היה מרגש, גם הראשון בהרכב הפותח. הייתה לנו הקבוצה הטובה ביותר באירופה אבל פגשנו ארסנל חזקה ב-2006. נכנסתי לחדר ההלבשה ורבתי עם חברים ששיחקו למען עצמם, אמרתי להם שאם לא ישחקו בשביל הקבוצה המאמן יוציא אותם. הם התיישרו וזכינו".
"הקבוצה היא הכוכב, ברור שאנחנו רבים. ביום הכי חשוב בשבילנו שחקנים שיחקו אנוכי, התעמתי איתם. ג'ולי אמר שניצחנו בפריז כי סמואל קם בחדר ההלבשה".
ההתאחדות הקמרונית:
"אני לא עוסק בפוליטיקה, אני עסוק בכדורגל. אהיה בתפקיד ארבע שנים. יש עניינים חשובים יותר מעסקנות. לא הייתה בקרה וחשבונות בנק בקמרון כשהגעתי. אמרתי שאני רוצה לראות לאן הכסף מגיע, השחקנים היו בשוק מחשבונות הבנק. הם קיבלו אשראי לבתי הספר, לחיות חיים רגילים, מדובר בהתקדמות".
"נוטים לומר שהכדורגל האפריקאי לא מתפתח. העסקנים אוהבים כדורגל, אבל אין תרבות של ניהול נכון. אני ראיתי דברים אחרים, צריך לעזור. אני גאה. כל הנשיאים פועלים ככה. אמרתי שאתכנן ומי שלא יופיע יקבל מינוס נקודות. כשאפרוש ישארו מועדונים. ידעו שאפשר לקבל את נשיא פ.ס.ז' שאולי ירצה שחקן. שיסע לקמרון ויראה שיש משרד במינימום. לא היו משרדים עד עכשיו. אם אעסוק בפוליטיקה לא אגיע רחוק. אני צריך תוצאות, כשיש כאלה אנשים תומכים בי. יש לי דרך משלי. אתייעץ עם בודדים ואקבל החלטות. אנסה להפוך את קמרון להתאחדות מכובדת. אני לא רוצה פוליטיקה, רק כדורגל. במונדיאל הכל אפשרי".
