אוהדי הכדורגל של היום, כמעט לא יוכלו לדמיין מציאות שבה ברצלונה אינה קבוצה גדולה. קבוצה שעוד שואפת להישגים, שמפספסת ברגעי האמת, שחיה עם רצון גדול בכלל לגעת בתואר הראשון. אבל היום, לפני 28 שנה, זה התחיל: ב-20 במאי, 1992, ברצלונה הורידה את הקוף מהגב, וזכתה (לראשונה בתולדותיה) בגביע אירופה לאלופות. הקבוצה שהוקמה ע"י מהגרים אנגליים (ושהצלב האנגלי מופיע בסמלה עד היום), סגרה מעגל באצטדיון וומבלי בלונדון, נעזרה בשער ניצחון של רונלד קומאן, וגברה 0:1 על סמפדוריה - בדרך להיסטוריה.
Ronald Koeman wins the Champions League for Barcelona in 1992. 28 years later! ️ pic.twitter.com/jY5tsCP66S
— Alex (@Nepovtorim11) May 20, 2020
אבל כל זה התחיל ארבע שנים קודם: עונת 87/88 היתה הגרועה ביותר של ברצלונה מזה יותר מארבעים שנה. הקטאלונים סיימו את הליגה רק במקום השישי, והודחו מגביע אופ"א בשלב רבע הגמר. לא פחות משלושה מאמנים עמדו על הקווים בקאמפ נואו באותה העונה. במועדון הבינו שמשהו חייב להשתנות, וקראו חזרה לבן אובד.
יוהאן קרויף היה האיש שנקרא לדגל, וששינה את המועדון מהיסוד: הוא הפך את שיטת המשחק (מה4-4-2 המסורתי ל-3-4-3 החדשני), הביא שחקני רכש דוגמת חריסטו סטויצ'קוב הבולגרי ומיכאל לאודרופ הדני, אבל מעל הכל - הוביל תהליך שילווה את ברצלונה עד עצם היום הזה: ההסתמכות על שחקני הבית, על בוגרי מחלקת הנוער של "לה מאסיה".
וכך, בהרכב שעלה באותו גמר בוומבלי, שותפו לא פחות מתשעה שחקנים מקומיים: אנדוני זוביזארטה ואלברט פרר, אוסביו סקריסטאן וחואן קרלוס - וכמובן, פפ גווארדיולה; מי שיוביל את החוליה הבאה בשרשרת, שנים אחר כך, בתור מאמן. זה לא היה פשוט לקטאלונים; סמפדוריה, מהצד השני, היתה יריב עיקש וקשוח, שגרר אותם עד להארכה. אבל רגע אחד זהוב, בבעיטה חופשית של ההולנדי קומאן, הכריע את המשחק, והביא לקאמפ נואו את גביע אירופה.
"זה היה 'הגביע הקדוש' עבור בארסה", סיפר גרהאם האנטר, מי שכתב ספר שליווה את בנייתה של ברצלונה הגדולה של שנות האלפיים. "זה היה כמעט משהו מיתי, להגיע אל הגמר ולזכות בו". צ'אבי, שלימים הפך בעצמו לשחקן ברצלונה ולמי שיוביל אותה להישגים, לא שוכח: "הם סללו לנו את הדרך. הם נתנו לברצלונה את המנטליות המנצחת, הם היו המודל שלנו".
ומאז, הכדורגל העולמי השתנה. ב-25 השנה שקדמו לאותו גמר בוומבלי, לברצלונה היו רק שלושה תארי אליפות. ב-25 השנה שאחריו, היא זכתה בתואר 13 פעמים (ועוד פעמיים בשנתיים האחרונות, כשהם בעמדה לא רעה לקחת את האליפות גם העונה). ובעיקר, השיטה של בארסה, שנולדה עם קרויף - הפכה ל-DNA שממנו המועדון לא זז עד היום.
אז בכל פעם שאתם רואים את ברצלונה המודרנית, זו של מסי או גריזמן, או בוסקטס (שאביו ישב על הספסל בגמר 92), זכרו את הרגע הזה בוומבלי. שם ברצלונה הגדולה נולדה, ואולי לשם ברצלונה תצטרך לחזור - אם היא רוצה להמשיך את המורשת, שנולדה בערב אחד, לפני 28 שנה.
Pep Guardiola lifts Barcelona's first Champions League, 1992. pic.twitter.com/agGGibTsla
— 90s Football (@90sfootball) May 7, 2019
