מנצ'סטר סיטי עומדת הערב בפני מהפך או מהפכה. מהפך אם היא תעפיל לרבע גמר ליגת האלופות, מהפכה אם לא. ומכיוון שקבוצה, אפילו אלופת אנגליה, שמפסידה בשבת לברנלי משאול תחתיות הפרמיירליג, לא מסוגלת לכבוש לפחות צמד, לא לספוג ולנצח ביום רביעי בברצלונה – סיטי תיכנס הלילה לשלב המהפכה.
זה עלול גם להיות גרוע יותר. לא סתם רבולוציה, אלא התקוממות (של האוהדים וההנהלה) שבעקבותיה מגיעים רעידת אדמה ושידוד מערכות שמתחיל בראש הפירמידה – המנג'ר – ונגמר לך תדע איפה לאורך ולרוחב הסגל כולו. אלו יהיו ללא ספק תוצאות התסריט הגרוע ביותר המוצג עתה במסדרונות הסיטי אוף מנצ'סטר סטדיום: אובדן המקום השני, אובדן ההעפלה האוטומטית לצ'מפיונס ליג בעונה הבאה, והו, לא אל תגידו באיתיחאד – הדרדרות למאבק קריטי על המקום הרביעי המפריד בין אירופה הקלאסית לימי חמישי עם ויסלה קראקוב.
תשעה משחקים לסיום העונה האנגלית, לסיטי יש כרגע יתרון נקודה בלבד על ארסנל, שתיים על מנצ'סטר יונייטד ורק ארבע נקודות יותר מליברפול במקום החמישי המוביל לליגה האירופית. כל שלוש המתחרות נותרו מחוץ למפעלים האירופיים. הן יכולות להתרכז בליגה (לארסנל יש גם חצי גמר וכנראה גמר גביע). צחוק הגורל: סיטי עוד עלולה לגלות שניצחון ענק והיסטורי בקמפ נואו יעשה אולי טוב למוראל, אבל יגדיל את העומס ומשא המשימות, וישבש את קמפיין הלחם והחמאה בפרמיירליג.
לא פלא שחלק נכבד מהתקשורת הבריטית האיכותית כבר מכתיר את המנג'ר הצ'יליאני כ"איש מת מהלך". פלגריני עצמו אמר השבוע שהבעיה של קבוצתו היא ביצירתיות ובניצול המצבים. "אנחנו משחקים בדיוק כמו ששיחקנו לפני חודשיים כשניצחנו", הכריז, אבל בכדורגל שבועיים הם נצח וחודשיים הם שנות אור, ולכן ההצהרה נראית חלולה בדיוק כמו ההגנה של האלופה מאז שווינסנט קומפני הפך מנכס לנאחס.
אי אפשר כמובן להסיר את האשם מהמאמן, אבל פלגריני אולי צודק בכך שנקודת התורפה היא לאו דווקא העורף כי אם הקריאטיביות של מרכז השדה והפיריון של החוד. לפחות במה שקשור לברצלונה הוא גילה שלא חשוב מה הוא יעשה – סיטי עדיין לא ברמה הנדרשת להתמודדות עם בכירות היבשת בימים טובים שלהן. היא ניצחה ברומא בשלב הבתים עם הקרבה ואופי, אבל נגד קבוצה שליקוייה נחשפו בתבוסה לבאיירן מינכן ומאז הופכים בולטים ובוטים יותר בליגה האיטלקית. היא גברה על באיירן במנצ'סטר בהופעה כובשת אבל נגד יריבה שכבר הבטיחה מקומה בשלב הבא. לעומת זאת, כאשר היא פגשה את בשמינית הגמר שתי עונות ברציפות, היא למדה שלא משנה איזו טאקטיקה היא תאמץ – הגנתית לפני שנה, התקפית לפני שלושה שבועות – בגוב האריות האירופי הסיטיזנס עדיין אזרחים סוג ב'.
הרבה פרשנים וסוקרים נוטלים איזמל מנתחים ומנסים לפענח את הסיבות לחוסר ההתקדמות. אבל מכיוון שרק אתמול למדנו שיעור חשוב במידת מהימנותם של סקרים, פרשנויות ותחזיות, הבנו שעדיף תמיד לקבל את ההסבר מפי הבוחר, במקרה זה מפי האוהדים שדבר לא נסתר מעיניהם. עופר קדוש, אחד מראשי אוהדי סיטי בארץ, הוא אחד כזה. "סיטי כרגע עושה במכנסיים, בדיוק כמו שקרה לה בעונה השנייה של רוברטו מנצ'יני. כנראה שבאמת קשה יותר מכל להישאר בשיא בעונה שאחרי האליפות. יש תחושה של שובע ויש גם דימיון גדול בקיץ של שני המאמנים אחרי הזכייה בתואר. מנצ'יני דרש לרענן את הסגל אבל במקום לקבל את ג'וזפה רוסי, אדן הזאר ורובין ואן פרסי, ההנהלה הביאה לו את סקוט סינקלייר וחאבי גרסיה. זה גם מה שקרה עם פלגריני. הוא תכנן בגדול, ביקש שינויים, ובסופו של דבר נאלץ להסתפק בווילפריד בוני שגם חזר מותש מאליפות אפריקה. זה לא שפלגריני לא עושה שגיאות. יש לו טעויות איומות. כמו לעלות עם שני חלוצי רחבה, דז'קו ואגוארו, והפקרת הקישור נגד ברסה בפברואר. אבל את החיזוק המשמעותי שהוא רצה, הוא לא קיבל".
אז פלגריני בדרך הביתה?
"לא בהכרח. המשחק בברנלי היה פנצ'ר. קורה. רק שבליגת האלופות סיטי צריכה לעבור מהפך בתפיסה. גם במגרש, גם אצל המאמן, אפילו אצל האוהדים ששונאים את המפעל הזה כי הם חשים קיפוח, אבל גם כי יש בו באוויר משהו לא טוב, מפחיד. משהו חייב להשתנות כדי שנרגיש שסיטי באמת שייכת לרמות הגבוהות של המפעל הזה, ולא רק על הנייר. פלגריני ככל הנראה יילך הביתה בקיץ אם ההנהלה תצליח להביא את המאמן שעליו היא בונה את העתיד הגדול: פפ גווארדיולה, אולי דייגו סימאונה. פלגריני יישאר בהמתנה, אולי יקבל עוד שנה, אם יתברר שאפשר להביא את הדבר הגדול הבא – פפ או סימאונה – רק ב-2017".
בינתיים עולה הערב מנצ'סטר סיטי אל כר הדשא בקטלוניה כדי להתמודד על הזכות לפגוש את גווארדיולה ו/או סימאונה מעברו השני של המתרס בהמשך הדרך המתפתלת של ליגת האלופות. יש משהו באוויר המטיל ספק כבד באפשרות שזה באמת יתרחש. אבל מי כמונו זה עתה למד על בשרו שבאידיו של מארס יש לתחזיות מוקדמות נטייה לעשות צוקהרה. הגם את, סיטי?
