צפיתי אתמול בשני משחקי חצי גמר גביע המדינה, ובפעם המי יודע כמה אני חייב לומר שהתאכזבתי. לשחקני ארבע הקבוצות היו את כל התנאים האידיאליים לבוא ולתת את משחק חייהם: משחק חגיגי באצטדיון הלאומי, מזג אוויר מושלם, קהל ססגוני והכי חשוב - הידיעה שאתה במרחק נגיעה מלחיצת היד לשמעון פרס.
בפועל, היינו עדים לכדורגל בינוני, כאשר ניכר היה לראות על השחקנים והמאמנים את הלחץ הגדול שנבע מהפחד להפסיד. אפילו על שחקני בית"ר ועל ראובן עטר, העדיפים בהרבה על הכח, ניתן היה לזהות את הלחץ. לא היה חסר הרבה שבדקה ה-90 הכח תכבוש שער, לא עצמי, ותהיה זו שתחגוג עלייה לגמר.
לשיאו של הלחץ היינו עדים במשחק השני. לאף אחת מהקבוצות אין הצדקה להציג משחק כל כך נרפה. מכבי חיפה היא מוליכת הטבלה, קבוצה שיש לה מספיק שחקנים שיודעים לשחק כדורגל. למכבי נתניה נשארה רק האפשרות לזכות בגביע, והיא אמורה "לשרוף" את הדשא. המחצית הראשונה הייתה סבירה ביחס למה שראינו בהמשך המשחק. השערים הובקעו במזל, והיכולת של שתי הקבוצות הלכה ודעכה ככל שחלפו להן הדקות. הלחץ של שני המאמנים והחשש מהפסד הוביל אותם לחילופים מוזרים. מכבי חיפה הציגה "בונקר" של ממש ברבע השעה האחרונה – חוץ משלומי ארבייטמן כל שחקני השדה בילו בחלק המגרש שלהם, ועצוב שקבוצה כמו מכבי חיפה נראתה ככה. למזלה, בפעם המי יודע כמה היה לה את דוידוביץ ברגע האמת.
הקרב על האליפות
בשבת מצפה לנו משחק העונה. הרגע שכולנו חיכינו לו - הקרב שצפוי לקבוע את זהות האלופה. מכבי חיפה מגיעה עם שתי נקודות פור על הפועל ת"א, אבל למרות יתרון הביתיות צפוי משחק שקול. הפועל ת"א חייבת מבחינתה ללכת על כל הקופה ולשים את הדגש על ההתקפה. למרות שמדובר במשחק חוץ, אני מאמין שאלי גוטמן יעלה במערך התקפי. במידה והאדומים לא יחזרו עם שלוש נקודות האליפות אבודה מבחינתם. אני לא רואה את חיפה מאבדת נקודות בשני המחזורים האחרונים. למרות שצפויים לה משחקים לא קלים אני מאמין שהם ידעו לקחת את הנקודות.
הפועל תגיע למשחק במטרה לנצח ותנסה לפתח את המשחק הקבוצתי המסודר שהוביל אותה עד כה. מנגד, מכבי חיפה, שלכל אורך הסיבוב השלישי מתבססת על יכולת אישית, תהיה חייבת לקבל את קטן, בוקולי ורפאלוב ביום טוב. אם כל אחד מהשלישייה הזאת לא ייקח מנהיגות ויבקש כל הזמן את הכדור, תהיה לחיפה בעיה. מול ההגנה החזקה של הפועל תזדקק חיפה לפעולות אישיות שיכריעו את המשחק. 120 הדקות שהם שיחקו אתמול לא יהווה תירוץ עבורם - יש מספיק זמן עד למשחק, והגיע הזמן שהכדורגלן הישראלי יורגל לעומס ולמסגרת של שני משחקים בשבוע.
קריית שמונה לא תרד
אסיים במילה טובה למשפחת שירצקי שעושה עבודת קודש בעירוני קריית שמונה. פגשתי לפני המשחק של קריית שמונה בשבת האחרונה את ניר שירצקי, בנו של איזי, יו"ר הקבוצה. אחרי שראיתי את הלהט והרצון של המשפחה וההנהלה שהקבוצה לא תיכנע ותיאבק עד הסוף היה לי ברור שהם ינצחו את המשחק. יש רגעים שבהם ההנהלה צריכה "להרים" את השחקנים ולתמוך בהם, וזוהי תעודת כבוד למשפחה. אם הם ינצחו בשבת הקרובה את בית"ר התחתית תיפתח מחדש. אני באופן אישי מקווה שהקרייה תעשה את הבלתי ייאמן ותישאר כי הקבוצה באמת חשובה לליגה.
הכותב הוא חלוץ נבחרת ישראל לשעבר ומבעלי רשת מועדוני הכושר Sweat Star