איזה שבוע מוצלח היה למכבי ת"א. גם זכיה בגביע הטוטו גם חזרה מפיגור במשחק חוץ קשה בקרית שמונה. את המנהיגות שתמיד הייתה לאבי נימני על המגרש הוא מתחיל להראות גם על הקווים. מכבי ת"א אולי לא קבוצה גדולה אבל היא קבוצה שמשחקת בשביל המאמן שלה. כושר המנהיגות של נימני משפיע על הקבוצה, מסתבר, גם מהקווים.
במכבי נתניה, לעומת זאת, ההיפך הוא הנכון. בתחילת העונה ראינו קבוצה שרצה ושוטפת את המגרש בעיקר בזכות מי שעמד על הקווים, המאמן לותר מתיאוס. אך היום השחקנים לא משחקים בשבילו, אולי בשל התנהגותו המתנשאת כלפי שחקניו.
יש משהו כבוי בשחקנים של נתניה, מהצד נראה שהם איבדו את האהבה למשחק. מקבוצה שלפני חודש דיברה על אליפות הייתי מצפה למשהו אחר, אם הם ימשיכו כך הם לא "ידגדגו" את מכבי חיפה.
על מכבי חיפה אין הרבה מה להרחיב. היא ממשיכה לשמור על פער בטוח, ולמרות יכולת לא משכנעת היא נשארת בודדה בראש הטבלה.
מחר, יום לפני הבחירות, מצפה לנו משחק בין שתי הקבוצות המזוהות ביותר עם הימין והשמאל. הפועל ת"א תארח את בית"ר י-ם במשחק שהוא חוויה לכל שחקן ולכל אוהד כדורגל. מעבר ליוקרה, מדובר על שתי קבוצות שונות.
הפועל היא קבוצה טקטית, בית"ר היא קבוצה הנתונה למצבי רוח ולכשרון שיש לשחקנים שלה. בטוח שיהיה מעניין לראות את השוני בין שתי הקבוצות. בית"ר נמצאת במומנטום וכדי לחשוב על אליפות היא חייבת לנצח מחר. בכל מקרה, אלו הן שתי הקבוצות היחידות שעוד יש להן סיכוי לקחת ממכבי חיפה את האליפות.
אני רוצה לסיים בהתייחסות לשער של אלירן עטר. באחר הטורים האחרונים שלי כתבתי עליו ואי אפשר שלא לכתוב שוב אחרי שער שכזה. כדי להבקיע שער כזה אתה צריך שיהיה לך הכל! טכניקה גבוהה, גמישות, כוח מתפרץ, מיקום, קורדינציה והרבה מזל. הרבה זמן לא היה לבני יהודה שחקן ברמה שלו, אני יכול לקוות בשבילם שישכילו לשמור עליו.
הכותב הוא חלוץ נבחרת ישראל ומבעלי רשת מכוני הכושר Sweat Star.