המשפט הידוע והנדוש אומר שאסור לערבב בין פוליטיקה וספורט. אבל פעם בארבע שנים מגיע היום הזה שבו מותר לנו להתפרע. הפוליטיקאים מעמידים עצמם לבחירה ולכן החלטנו להיכנס מאחורי הפרגוד לתוך חדר ההלבשה ולבחור את ה-11 שלנו בממשלה הנוכחית. סידרנו אותם במערך של 3-3-4 שלא תגידו שאנחנו מוטים ימינה או שמאלה וגם כי אין מה לעשות, אנחנו רוצים ממשלה מודרנית.
צריך לזכור שיש גם טובים וראויים שלא נכנסו לנבחרת כי יש תחרות על כל עמדה, ואנחנו צריכים את מי שנמצא בכושר הכי טוב. מצד שני אולי תגידו שחסר קצת ברק בהרכב הזה, אבל היי, הוא זה שהחליט לפרוש. ובכדי שלא תאשימו אותנו בתעמולה, אנחנו מציגים לכם גם את החסרונות של כל אחד מה-11 וברוך השם לא חסרים.
אז נכון, לא תראו מהם טקטיקה, אבל מה שבטוח הוא שאחרי המשחק לא תהיה להם בעיה להתראיין. וחשוב לזכור: התוצאות הם תוצאות מדגמיות בלבד, אז אל תחגגו עד תוצאות האמת.
שוער: אביגדור ליברמן
שוער צריך להיות אחד שלא רואה אף אחד ממטר. משוגע, כזה שקופץ לרגליים. נדמה שאין מתאים משר החוץ לתפקיד. ליברמן ממשיך מסורת של שוערים גדולים יוצאי ברית המועצות שהיו פה .נראה אתכם מעיזים להתקרב לו לרחבה.
מזכיר לנו את: שורה אובארוב. גם הוא מסרב להעלם מהסביבה.
הבעיה: יש לו בעיה עם היציאות, וחוצמזה, מישהו מעז להוציא אותו מההרכב?
בלם ימני: מירי רגב
מי שאמר שמירי רגב לא בלמת, כנראה לא מבין בכדורגל. נחושה, נלחמת על כל כדור ולא שוכחת לבקש כפיים בסוף המשחק.
מזכירה לנו את: שלומי ארבייטמן. בגלל משחק הראש.
הבעיה: נטייה להדלפות מחדר ההלבשה ופליטות פה מיותרות.
בלם שמאלי: עמיר פרץ
האיש שהביא לנו את כיפת ברזל חייב להיות מעוז ההגנה. הוא צמח מלמטה, לא מהגדולות אלא משדרות, אבל הוכיח שבעזרת עבודה קשה ניתן להגיע לצמרת.
מזכיר לנו את: שרן ייני. לא הגיע הזמן להיסגר על עמדה?
הבעיה: לעתים נתקל בחבריו לקבצה, אולי בגלל שלא הוריד את הכיסוי מהמשקפת.
מגן ימני: דני דנון
חורש את האגף בהצעות חוק סתמיות, רק שלפעמים כמו מגן ישראלי טיפוסי הוא לא ממש מדויק בהרמות. חוצמזה תמיד משעשע להגיד דני דנון.
מזכיר לנו את: עומרי קנדה. לא נתפלא אם גם הוא יעבור לרומניה בקרוב.
הבעיה: שובר את מלכודת הנבדל ולפעמים שוכח לסגור אלכסונית.
מגן שמאלי: זהבה גלאון
אין ספק שעמדת המגן השמאלי תמיד הייתה נקודת התורפה אצלנו. גלאון שולטת בשמאל, מלאת מרץ ומול חלוצי היריב היא תערים קשיים בניסיונות הכיבוש.
מזכירה לנו את: יואב זיו. נמרצת, אבל לא תמיד ברור אם היא במקצוע הנכון.
הבעיה: לא מרבה לתמוך בהתקפה וחוץ מזה מוכנה לשחק רק בתל אביב.
קשר אחורי: נפתלי בנט
נפתלי בנט הוא בדיוק איך שאנחנו רוצים את הקישור האחורי שלנו. אמנם הוא נראה כמו ילד טוב, אבל שלא תטעו, מדובר בפייטר תוצרת סיירת מטכ"ל ששורף שטחים (אבל לא מחזיר אותם). בנט עובד קשה על המגרש והוא מהווה אוטונומיה במרכז השדה. קשר הורס, אבל כשצריך הוא גם יבנה (בעיקר בשטחי c).
מזכיר לנו את: גל אלברמן. כי לא בטוח שזה יעבוד בשטחים זרים.
הבעיה: נוטה להתנחל ברחבה וכשהמאמן רוצה להחליף אותו, אל תתפלאו אם יסרב להתפנות.
קשר 50/50: ציפי לבני
קלאסית לעמדת החמישים-חמישים. לא ממש ימין, לא ממש שמאל; לא ממש אחורית אבל לא ממש קדמית. דינמית וכל הזמן בתנועה.
מזכירה לנו את: קובי דג'אני. טוב, אבל לא לקבוצה גדולה.
הבעיה: הרבה תנועה, אבל בעיקר לרוחב.
קשר אמצעי: יאיר לפיד
שחקן של מאמן, ישחק באיזה תפקיד שתרצו, רק תשימו אותו בהרכב.
מזכיר לנו את: מאור בוזגלו. זה נראה טוב, אבל חסר קבלות, ובסוף זוכרים אותו בגלל האבא.
הבעיה: בניגוד לאביו לא בטוח שהוא יביא שינוי במשחק. בנוסף תהיה לו בעיה למסור לדרעי. יש לו מוניטין של שליחת אגרופים.
קיצוני ימני: מיכאל בן ארי
אי שם על קו ימין, ממש סמוך לנקודת הקרן מחכה בן ארי. מהיר וחד ושורף את האגף, לאף מגן שמאלי לא יהיה פשוט להתמודד מולו.
מזכיר לנו את: חאלד חלאיילה. נוטה להתמקד בפרובוקציות במקום במשחק.
הבעיה: לא תראו אותו מסתכל שמאלה גם אם הצד השני פנוי לגמרי.
קיצוני שמאלי: אחמד טיבי
באגף השמאלי מחכה נציג המגזר טיבי. טכניקה גבוהה והבנת משחק יש לו, ומדי פעם הוא אפילו משחיל בין הרגליים.
מזכיר לנו את: עלי חטיב. שום יריקה לא תעצור אותו.
הבעיה: לעתים נוטה לפרובוקציות מיותרות, וסיכוי טוב שבעונה הבאה תראו אותו חוצה את הכביש ליריבה העירונית.
חלוץ 9: אריה דרעי
חלוץ קלאסי. ברגע שהוא רואה הזדמנות טובה, הוא לא מהסס לנצל אותה. למרות שישב תקופה ארוכה בחוץ עקב קיפוח, התקאמבק והוא נראה חד מתמיד.
מזכיר לנו את: אלירן עטר. גם הוא זכאי.
הבעיה: לא תמיד מקשיב למאמן, אלא לרב. לא מוכן לשחק בשבת.
ספסל:
אלי ישי: מכבה שריפות בחדר ההלבשה, לא מסכים לשחק עם זרים.
דב חנין: תמיד טוב שיש כוח חד"ש בספסל.
שלי יחימוביץ': משקיעה הרבה עבודה, אבל חד גונית ולא מספיק חושבת התקפה.
חנין זועבי: בנבחרת ולא בגלל שהיא קשורה להישאם. נוטה לעתים למרמר(ה) את חדר ההלבשה.
חיים אמסלם: נזרק מקבוצה גדולה, אבל נחוש להוכיח את עצמו.
גדעון סער: אלגנטי, אבל בזמן האחרון נוהג לבלות עם ידועניות מחוץ למגרש.
מחוץ לסגל:
שאול מופז: קשר התקפי, אבל במקום לנוע קדימה, זז לאחור.
מאמן: בנימין נתניהו
לא תקבלו ממנו את השואו של מוריניו, אבל ביבי הוא מאמן בסגנון אברם. שומר את הקלפים קרוב לחזה, אבל כשצריך יודע לשלוף שפן.
הבעיה: לא הוכיח את עצמו עדיין במשחקי החוץ ונותן לבעלים להתערב לו בהחלטות.
עוזר מאמן: יובל שטייניץ
נאמן באופן מלא למאמן, לא מדליף מחדר ההלבשה. מוכן להיות השוטר הרע, רק אל תגעו לו בתקציב.
יו"ר: שרה נתניהו. כי צריך מישהי שתקבל החלטות.
