יש אירועים בהיסטוריה שממש לא כיף להיות עד להם - מכבי חיפה עולה לליגת האלופות ב-2003, הפועל ת"א של קשטן עולה לרבע גמר גביע אופ"א ב-2002, "שבוע סוף" עולה בעונה שלישית והפועל של אבוקסיס וגוטמן הופכת את תל אביב לאדומה. בתוך 15 שנה הצליחה הפועל למחוק פער בלתי נתפס של ניצחונות לטובת מכבי, שהושגו בעמל רב עוד מימי המשטרה הבריטית, ולהפוך לקבוצה הבכירה של העיר. מזל שתמיד נוכל להשוויץ בגביע אסיה.
האמת שזה דווקא התחיל לא רע עבור מכבי עם מספרת של יוסי שבחון בדקה ה-5 א-לה אלירן עטר. מספרת שנעצרה אמנם כי באדיר היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אבל גרמה ליציע הצהוב לחשוב שאולי בכל זאת לנמני יש את היכולת לנצח דרבי כמאמן. אבל מהר מאד היה ברור לכולם שיש על המגרש שתי קבוצות מליגות שונות, וביציע החלו להישמע מושגים מעולם תרבותי יותר כמו קונצרט וקרנבל. המאסטרו של הקונצרט היה שכטר, ורמוט תיפקד כרקדן הראשי בקרנבל.
ההרכב של נמני עם כחלון וישראלביץ' היה קטן על שכטר, ורמוט, ללה ודה סילבה, שבתוך 30 דקות כבר הכניסו את המשחק לזמן פציעות. לא ברור למה נמני מתעקש בכל כמה משחקים להחליף הרכב מנצח. הוא עשה את זה בהפסד 3:1 להפועל חיפה בסיבוב הראשון, וגם אתמול כשהושיב על הספסל את קומאץ', השחקן הטוב ביותר שלו העונה, הציב את ליאור ז'אן כקשר אחורי ובכך יצר תוהו ובוהו בחלק האחורי שקרס לחלוטין.
נמני עוד ניסה להציל את המצב עם הודאה אמיצה בטעות והכנסה מוקדמת של בוזגלו וקומאץ' אבל זה היה מאוחר מדי. השניים רק עצרו קצת את הסחף, אבל גם בוזגלו בשיאו בדוחא לא נתן הצגה כמו זו של שכטר את ורמוט אתמול.
בשונה מהאדומים, האוהדים הצהובים, שנתנו אתמול תצוגת נפל, ידועים באופטימיות יתר אבל כשבוזגלו עמד על הנקודה הלבנה גם הם ידעו שאניימה לא יתקשה לעצור את הדרדל'ה (מי לעזאזל בועט פס מול אניימה?), וזה בעצם כל הסיפור. אחרי עשרות שנים בהם הגיעו הצהובים עם ביטחון עצמי מופרז שהפחיד גם את היריבה, בשנים האחרונות רגשי הנחיתות רק מתגברים משנה לשנה, וכשחקן צהוב בועט פנדל מול שוער אדום גם אוהדי מכבי יעדיפו לשים את הז'יטונים על העומד בשער.
החמצת הפנדל סגרה את הסיפור גם עבור האופטימיים שבאוהדים, כאלה שלא התביישו לצעוק בשער 11 ש"מכבי הולכת לפרק את האימא של הפועל". אבל מסתבר שאימא של הפועל גידלה בשנים האחרונות מועדון הרבה יותר מוצלח, שטוב יותר ממכבי בכל פרמטר אפשרי - מהניהול, דרך המאמן הטוב ביותר בארץ ועד אחרון המחליפים. המהפך שביצעה הפועל במאזני הדרבי של כל הזמנים, מגיע לה בדיוק כמו שלשחקני מכבי הגיע ה"אוווולה" מצד הקהל של הפועל בדקה ה-90 על רקע המשולשים של החיילים של אבוקסיס.
אין ספק שאם ניר לוין היה עומד על הקווים לבדו, או אפילו קאפלו, הם היו מקבלים כבר מזמן את הבוז וחוזרים לקריית שלום בוערת. אבל זה כרגע היתרון הבולט של נמני במכבי - אוהדים שלא מעזים לפלוט רבע שריקת בוז גם אחרי אפס נצחונות של נמני המאמן בדרבי. ואולי בעצם מדובר בחיסרון גדול.
אז יאללה, מממ...ביי חיפה, מממ...ביי הפועל, עכשיו הגיע הזמן לחזור לליגה של עכו, רעננה ורמת גן, הליגה שבה מכבי באמת יותר טובה מכולן, הליגה שהביאה את הצהובים לחשוב שהם באמת יכולים להתחרות באדומים ובקיצור, הליגה ששיכרה ושיקרה את המכביסטים.
