הרשות לבקרה תקציבית ניסחה בשבוע שעבר דו"ח שכר המתייחס לכ-1,200 שחקני שתי הליגות הבכירות בכדורגל. מהדו"ח, שהכינו במשרד רואי החשבון של יו"ר הוועדה, עופר אורליצקי, מסתמנת ירידה בשכר השחקנים.
כך לדוגמה, בעוד בעונת 2008/09 הרוויחו 20 שחקנים מעל שני מיליון שקל ברוטו, העונה נהנים מהשכר הגבוה רק חמישה כדורגלנים. גם במדרגת השכר הבאה, 1-2 מיליון שקל, יש ירידה ל-30 שחקנים לעומת 32 בעונה שעברה.
בסך הכל, מספר המיליונרים העונה עמד על 35, לעומת 53 אשתקד. כך עולה מנתוני המשכורות בליגת העל.
הסיבה המרכזית לנתונים היא החזרה לשפיות בקרב בעלי הקבוצות, שאינם שופכים כספים כפי שנהג בעבר ארקדי גאידמק בבית"ר ירושלים למשל. בעקבות עזיבתו קוצצו העונה באופן משמעותי חוזי השחקנים בבית"ר.
קשה לאמוד איזו השפעה יש להגדלת ליגת העל על הנתונים: מצד אחד לשחקנים יש יותר קבוצות לשחק בהן, כך שרבים מעדיפים לזכות בדקות משחק בקבוצה קטנה מאשר לשבת על הספסל במשכורת גבוהה אצל קבוצת צמרת. מצד שני, הגדלת הליגה מעצימה את הפערים בין מועדונים שיכולים לפתות כדורגלנים בשכר גבוה לעומת אלה שהמטבע אינו מצוי בכיסם.
32 אחוז משחקני ליגת העל מרוויחים עד 50 אלף שקל לעונה (כ-4,200 ברוטו לחודש), בעיקר בשל מגבלות על חיילים. 46 אחוז משחקני הליגה הבכירה זוכים לשכר של עד מאה אלף שקלים לעונה, שהם 8,333 שקל לחודש ברוטו. רק 13 אחוז נהנים משכר של למעלה מ-600 אלף שקל (50 אלף ברוטו בחודש).
מגמת הירידה בשכר משתקפת גם בנתוני הליגה הלאומית. העונה רק תשעה כדורגלנים נהנים משכר של למעלה מ-300 אלף שקל, לעומת 24 בעונה שעברה. ב-2008/09 הרוויחו 32 שחקנים 200-300 אלף שקל, לעומת 17 בלבד העונה שזכו לשכר זה.
