העונה, זה מרגיש שונה. משום מה. מכבי תל אביב, כמעט בכל שנה, מוכתרת בערך בקיץ כמועמדת לאליפות, פותחת נפלא, מעלה את רף הציפיות ואז מתרסקת בצורה כואבת במיוחד איפשהו באיזור ינואר-פברואר. אלא שהרוחות המערביות שנושבות בקריית שלום ב-2012/13, שמגיעות בעיקר מקנדה, ספרד והולנד, עושות רושם ככאלו שבהחלט נמצאות כאן כדי להישאר. הערב (שני) הצהובים השיגו את ניצחונם הרביעי ברציפות בליגת העל, שסידר להם את המקום הראשון, כאשר גם האלופה מקריית שמונה נראתה כמו צל של עצמה בבלומפילד וירדה מנוצחת 4:0.
נכון, לשופט מנשה משיח (עוד נגיע אליו) חלק לא קטן ב-3 הנקודות בהן זכתה מכבי, אבל גם ללא העזרה שלו היא הייתה טובה יותר מיריבתה והוכיחה פעם נוספת שהיא כאן, וצריך להתייחס אליה בהחלט ברצינות. היא לא עוד ה'קבוצה-שפותחת-טוב-וכולם-יודעים-שתתרסק'. עם 12 נקודות מ-12 אפשריות אוסקר גארסיה רואה את כל ליגת העל מלמעלה. וזה אחרי שהוא פגש כבר את האלופה, שסחטה רק בחמישי האחרון 1:1 מעורר השראה מול אתלטיק בילבאו, ואת מכבי חיפה במחזור הראשון.
עוד מוקדם לדבר על "המהפכה הספרדית", כי כאמור אין כמו מכבי בניפוח ציפיות ופיצוצן. גם האוהדים, למודי האכזבות מהשנים האחרונות (האליפות האחרונה הושגה אי שם ב-2003), יודעים שעדיין אין צורך להתבשם ולהתהדר במילים כמו "הצהרת כוונות". מכבי, עכשיו, חייבת לשמור על הרמה אותה היא מציגה מתחילת העונה. אה, כן, וקצת עזרה מהשופט - ודאי הערב - עזרה מאוד.
מנשה משיח, בשלוש החלטות גבוליות מאוד, חרץ למעשה את גורל המשחק. שתי הראשונות, באותו מהלך, הגיעו כאשר שיר צדק דחף קלות את רוברטו קולאוטי ברחבה. השופט הצביע על הנקודה, בהחלטה המפוקפקת הראשונה, ולאחר מכן גם שלף את הכרטיס האדום לבלם. כשאלירן עטר נעץ את השני בכדור העונשין זהות המנצחת לא הוטלה בספק, וההרחקה של דארקו טאסבסקי, שתי דקות אחר כך, הייתה גם כן גבולית כאשר לא ניתן היה לראות בבירור האם מרפקו של המקדוני נשלח בכוונה לפניו של יואב זיו.
אבל יהיה זה עוול גדול למכבי תל אביב לומר שמשיח היה הגורם הישיר בניצחונה. גם טרם ההרחקות, הצהובים נראו טוב יותר ואף הובילו 0:1 בסיומה של המחצית הראשונה, בה שיחקו כל 22 שחקני השדה. כמובן, שמהרגע בו טאסבסקי ירד בהליכה איטית לחדרי ההלבשה זה היה קל הרבה יותר עבור מכבי, אבל גם עם יתרון מספרי צריך לדעת לשחק, ואת זה מכבי עשתה מצויין.
ההופעה של האלופה הייתה נטולת השראה לחלוטין, כששוב, החסרון המספרי יכול רק להסתיר במקרה הטוב. אותם 11 (שהפכו די במהרה לתשעה) שהיו הערב על הדשא בבלומפילד סחטו 1:1 מרשים במיוחד באחד המגרשים הביתיים באירופה רק ביום חמישי, מול אתלטיק בילבאו. בכל אופן, ביכולת הזו יהיה קשה מאוד לקריה לשחזר את התואר ההיסטורי מאשתקד, כאשר כבר אחרי 4 מחזורים היא רושמת לחובתה שני הפסדים.
אבל הסיפור הערב, תרצו או לא, היא מכבי תל אביב. לפני המשחק, כל אחד בקבוצה היה חותם על 0:1 מול גילי לנדאו ושחקניו, על 0:4 ודאי שאף אחד בכלל לא חלם. אלירן עטר נראה פשוט מצויין ועושה רושם שהמשמעת, הסדר, ואולי גם העובדה שאוסקר שומר קרוב לחזה את ההרכב הפותח במשך כל השבוע, ביגרו אותו ואולי שמו אותו על המסלול הנכון בקריירה. גם הערב הוא היה נפלא, עם שני שערים (אחד יפה במיוחד) ואחרי השלושער שלו במחזור הקודם הוא ניצב בודד בראשות טבלת השערים עם 6 כיבושים.
מהראן ראדי הולך ומוכיח את עצמו כבינגו אדיר, גל אלברמן מקבע את מעמדו כמנהיג וכבאנקר ממשחק למשחק וגם גונסאלו גארסיה הראה ניצוצות כשכבש שער אדיר. ההגנה מתפקדת טוב, וגם כאשר שרן ייני משחק כמגן ימני (עומר ורד נשאר מחוץ לסגל, כחלק מהרוטציה שמבצע המאמן) היא מאורגנת. וינסנט אניימה, אולי המניה הכי בטוחה, יציב כהרגלו. הערב, אגב, הוא בקושי נגע בכדור. ועבור אוסקר ומכבי, אין מחמאה גדולה מזו.
מהלך המשחק
מכבי תל אביב פתחה טוב יותר ושלטה בדקות הראשונות. רפי דהן הגיע למצב נפלא (7), כאשר נשאר חופשי ברחבה אחרי הרחקה לא טובה, אבל הבעיטה שלו פגעה בשחקן הגנה. ההזדמנות הבאה הגיעה רק בדקה ה-25, אז קיבל קולאוטי מסירת עומק נהדרת, אך בעט מזווית קשה רק לרשת החיצונית. הצהובים המשיכו לשלוט ומהלך הכנה יפה של עטר הגיעה לרגלו של ראדי (35), שבעט בעוצמה מ-16 מטרים. דני עמוס הדף את המצב המסוכן. 8 דקות אחר כך, הרשת כבר זזה. גונסאלו גארסיה הגיע לכדור ארוך בצד שמאל, עבר בקלות את אלעד גבאי ובעט לפינה הרחוקה. 0:1 יפהפה, תוצאת המחצית.
קו פרשת המים של המשחק הזה הגיע בדקה ה-48. קולאוטי קיבל כדור עומק מגונסאלו וספק הוכשל בידי צדק. משיח הורה על הנקודה וגם הראה את האדום לבלם נבחרת ישראל. עטר דייק, 0:2 למכבי. לא חלפו להן שתי דקות, וטאסבסקי השאיר את ק"ש ב-9 שחקנים.
הקשר ויואב זיו קפצו יחד לכדור גובה, מרפקו של טאסבקי נשלח - בטעות למראית עין - לפניו של המגן. משיח לא היסס, וגם המקדוני נשלח למקלחת מוקדמת. הניצחון הפך לתבוסה בדקה ה-81. דאבור הכין לראדי, שבעט שטוח בנגיעה לרשת של עמוס האומלל. 0:3. נגמר? ממש לא. השער היפה במשחק הגיע בדקה ה-90. גורי שנכנס כמחליף העביר רוחב מימין, דאבור לא הצליח לבעוט ועטר השתלט על הכדור - ובנונשלנטיות אופיינית - הסתובב על המקום, עשה עוד הטעיה קטנה, ושיגר כודר חזק שפגע במשקוף וננעץ ברשת של עמוס, ששוב לא יכול היה לעשות דבר. 0:4, תוצאת הסיום.
הרכבים
מכבי תל אביב: וינסנט אניימה, שרן ייני, איתן טיבי, קרלוס גרסיה (סטיב גורי /58), יואב זיו, רפי דהן (רוברט ארנשו /75), מהראן ראדי, גל אלברמן, גונסאלו גארסיה, אלירן עטר, רוברטו קולאוטי (מואנס דאבור /55).
קריית שמונה: דני עמוס, אלעד גבאי, דושאן מטוביץ', חלאס חסארמה, שיר צדק (הורחק /49), דן אייבינדר (סינטאו סולליך /74), רביד גזל, אדריאן רוצ'ט (בריאן גרזיצ'יץ' /78), דארקו טאסבסקי (הורחק /51), לאסלו לנצ'ה, שמעון אבוחצירה (בן והבה /54).
