במילה אחת: ואוו! (צילום: ספורט 5)
במילה אחת: ואוו!|צילום: ספורט 5

מה קרה כאן? מה הלך פה? מי? מה? מתי? איך? ואיפה אתם הייתם כשכל זה קרה? מכבי תל אביב ניצחה הערב (שני) 2:3 את הפועל תל אביב בדרבי הגדול של העיר; ועד כאן העובדות היבשות. ועכשיו, תהיו בהיכון לבום הגדול: אין ספק שהיה זה המשחק הכי גדול ודרמטי העונה - ואולי, אחד מהדרמטיים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי. זה נשמע מוגזם, אבל זו האמת. ובסופו של יום, זה מתחיל ונגמר באיש אחד - ערן זהבי. האיש, שעד לא מזמן לבש אדום, חגג שוב מול עיניהם הנרגנות אוהדי של האקסית וניצח עוד דרבי עם שלושער מהסרטים, כשהקינוח הגיע בדמות שער ניצחון בדקה ה-93.

אתם כבר נרגעתם?

למען האמת, פשוט כואב הלב על הפועל - כי כמה נאיביות יכולה להיות בקבוצה אחת? החל מהדקה ה-37 היא היתה ביתרון מספרי אחרי ההרחקה הטפשית של ראדה פריצה (אבל מי זוכר את זה עכשיו?!) ובדקה ה-86 עוד עלתה ליתרון בזכות פנדל שערורייתי, שאותו כבש עומר דמארי. אלא שאז הגיע הווינר הגדול בליגה. בחלוף 3 דקות הוא איזן בפנדל ואת סיפור המסגרת הוא השלים עם סיום שאותו אף אוהד בצהוב לא ישכח עוד שנים על גבי שנים.

בכך, כאמור, הסדר העירוני נותר על כנו, והעליונות הצהובה גם הובהרה הפעם בצורה החזקה ביותר - אפילו יותר מאשר ה-0:4 ההוא בעונה שעברה. מכבי רשמה ניצחון חמישי ברציפות במשחקי הדרבי וחגגה פעם נוספת על חשבון היריבה העירונית - שמדרבי לדרבי פשוט נראית אומללה יותר. לפרס, אגב, ייקראו ככל הנראה "אליפות". החבורה של פאולו סוזה פתחה פער של 7 נקודות מהפועל באר שבע ונראה שכעת, עם רוח במהירות של 200 קמ"ש במפרשים, לא נראה שהבחורים הנחמדים של אלונה ברקת מסוגלים לעצור אותה.

אלא שנדמה שאפילו האליפות השניה שבדרך היא הסיפור המשני של הערב הזה. נדמה שדרמה כזו, במשחק כזה ובמעמד כזה - אפילו הזקנים שבצופי הדרבי לא ממש זוכרים. ואין ספק שזה יהיה המשחק שאותו תזכור מכבי מעונת 2013/14. בדיוק כמו ה-2:3 ההוא על בני יהודה בעונה שעברה, עם השער המדהים של לוגסי בתוספת הזמן. רק שהפעם, כמובן, זה מתוק הרבה, הרבה, הרבה יותר.

החדשות הבאמת רעות מבחינת רן בן שמעון: בשבוע מחכה לו... דרבי נוסף. הקבוצה האנמית ונטולת האופי שלו סיימה את העונה הסדירה רק במקום השישי - מה שכמובן מרחיק אותה עוד טיפה מהכרטיס לאירופה ומסדר לה דייט נוסף עם הצהובים האימתניים. נדמה שכל שחקן באדום יעדיף עכשיו לפגוש בשבוע את באיירן מינכן ולחטוף שביעיה, מאשר לראות פעם נוספת את זהבי מול העיניים.

הסיפור הכי פיקנטי, שבוודאי יהפוך לסוג של אגדה אורבנית מתישהו בעתיד, אומר שזהבי כבר היה בדרך להיות מוחלף. אבל בהחלטה של הרגע האחרון סוזה החליט להשאיר את הקלף המנצח שלו על המגרש, ובא על שכרו. מזל של אלופים? יכול להיות. אבל הוא, כמו שאומרת הקלישאה, הולך תמיד עם הטובים. והם לובשים צהוב. ולמען האמת, זו עובדה שלא הולכת להשתנות, בטח לא כל עוד מיץ' גולדהאר ימשיך לשלם לזהבי יותר.

מהלך המשחק

מכבי פתחה טוב בהרבה ובדקה ה-8 כמעט והבקיעה, אך דגני תיקל את פריצה - רגע לפני שהוא מגיע לעמדה של אחד על אחד מול קליימן. בדקה ה-33, דווקא אחרי שהמשחק התאזן, מכבי עקצה: זהבי הגיע לכדור ארוך של איינבינדר, ובעט חלש יחסית מקצה הרחבה. קליימן היה חייב לתפוס בקלות, אבל הכדור עבר מתחת לידיו. 0:1 למכבי, זהבי חגג שוב בתנועת ה"פיו פיו". לא חלפו להן 4 דקות - וקיבלנו אירוע מכונן נוסף: פריצה חבט עם מרפקו בפניו של גרזיצ'יץ' בלי כדור, אלי חכמון לא היסס ושלף את הכרטיס האדום לעבר השבדי. העונש לא איחר להגיע: דמארי עלה ראשון להגבהה מצוינת של זגורי ונגח לרשת של חואן פאבלו. 1:1, איזה משחק. וכן, גם הוא, התריס עם תנועת "פיו פיו" לעבר האוהדים בצהוב. 1:1 במחצית.

המחצית השניה נפתחה בסערה: דמארי (47) השתחרר, בעט נהדר ופיספס את המסגרת ב-5 סנטימטר. בחלוף שתי דקות מרבאל העמיד את זהבי מול קליימן באחד על אחד עם מסירה גדולה, אך השוער כיפר על הטעות ורשם הצלה נהדרת. בדקה ה-86 החל האקשן האמיתי: דמארי נפל ברחבה ולמרות כל הטענות של שחקני מכבי - חכמון הצביע על הנקודה. דמארי כבש, 1:2 להפועל. נגמר? ממש לא. טל בן חיים, שנכנס רק דקה קודם, עבר את דגני ונפל ברחבה. זהבי ניצל את הפנדל ואיזן. 2:2, איזה משחק. אבל זו ממש לא היתה המילה האחרונה: בדש הוציא את מכבי להתקפה אחרונה, מצא את זהבי - והכוכב הגדול בעט שטוח לפינה הרחוקה. 2:3 מטורף למכבי על הפועל בסיום. לא ייאמן.

הרכבים
מכבי ת"א: חואן פאבלו; שרן ייני, איתן טיבי, עמרי בן הרוש, רמי מרבאל (טל בן חיים /88); גל אלברמן, ניקולה מיטרוביץ' (יואב זיו /80), דן איינבינדר, ערן זהבי, דור מיכה (ברק בדש /54); ראדה פריצה (הורחק /37).
הפועל ת"א: בוריס קליימן; ליאור לוי, אוראל דגני, בראיין גרזיצ'יץ', שמעון הרוש; שי אבוטבול, סאשה לוקאס, סלים טועמה (בסארט עבדורחימי /60), גילי ורמוט, ישראל זגורי (פטר אורלנדיץ' /76); עומר דמארי.