קנדה הרחוקה הפכה להיות יעד מענין ומושך עבור אלפי ישראלים. במיוחד אם אתה בצד הצהוב של הכדורגל בארץ. מועדון הכדורגל הגדול בישראל לא מצליח למצוא לעצמו בעלים מקומי, האחרון היה לוני הרציקוביץ, שהרים ידים ועזב ומאז מכבי עוברת סאגה ארוכה בסגנון טלנובלה על זהות הבעלים שלה.
בשנה האחרונה קנדה היא היעד הקורץ בזכות כמה יהודים עשירים שהסכימו לשמוע על מועדון כדורגל ישראלי. אלכס שניידר בא ועזב אחרי תקופה קצרה מאוד, ועכשיו האוהדים מנסים לשנן את השם מיץ' גולדהאר, עוד אחד מעשירי הקהילה. החיבורים האלה אינם טבעיים, וכאשר הבעלים נמצא מעבר לאוקיינוס, כמה השראה יכולה להיות כבר לקבוצה מעבר לפנקס הצ'קים שלו?
באותה אגודה, רק באולם הכדורסל, כבר יש נסיון מר עם בעלים שחי רחוק מאוד מההתרחשויות של תל אביב (רענן כץ), איך זה משפיע על תרבות הניהול במועדון, ראינו כולנו בשנה האחרונה.
באמצע שנות השמונים נכנסה חברה קטנה וחדשה לתחום הנדל"ן בקנדה. "סמרט סנטר" החליטה שהיא מביאה לקנדים את בשורת מרכזי חנויות הנוחות מחוץ לערים. היא סקרה טריטוריות שונות במיקום משני, חתמה על עיסקאות והקימה מרכזים שהם שילוב של קניון ואאוטלט הכולללים חנויות, סניפי רשתות ענק, חניונים ועוד.
המסר היה שלכסף שלך יש הרבה יותר ערך. החברה התאמצה למתג את עצמה כמי שדואגת לצרכנים ולכיס שלהם ובמיוחד הדגישה את העובדה שהיא פועלת עבור האזרחים הקנדים. כן, גם הרגש הפטריוטי שיחק כאן תפקיד.
הקונספט החדש תפס מהר מאוד, נחל הצלחה והפך את החברה לאחת הבולטות בתחום הנדל"ן בקנדה ואת העומדים בראשה לעשירי קנדה. בראש הפירמידה נמצא מיץ' גולדהאר.
העובדה שמכבי מדגישה כי גולדהאר מכיר את המועדון, היה במגרש האימונים וצפה בעבר במשחקי הקבוצה – עדיין לא אומרת כלום. הוא בא קרוב לוודאי כי הביאו אותו ולא כי הדם הצהוב זרם לו בעורקים מילדותו.
בעלי חברת "סמרט סנטר", שווה למעלה ממיליארד דולר
גולדהאר נחשב מעשירי קנדה. הצוותים שלו מנסים לבדוק כל פרט בסגנון עסקי קשוח שלא מותיר הרבה מרחב לחלטורה או אי הבנות. העובדה שפירמת הפיננסים היוקרתית "דלויט" היא זו שבודקת עבורו את מסמכי הכספים מדברת בעד עצמה.
גולדהאר למד מדעי המדינה באוניברסיטת ניו יורק ונכנס לתחום הנדל"ן ב- 1986. הוא "שווה" בהון אישי מעל מיליארד דולר ונמצא בין 50 העשירים ביותר בקנדה. מבחינה אישית הוא רווק ונוהג לטוס לנסיעותיו במטוס פרטי. רוב המיליה החברתי שהוא מסתובב בו שייך לעולם העסקי והדיווחים הם על אדם חביב, נח, שתורם הרבה לקהילה וחובב ספורט.
תוך כדי ההתפתחות שלה היתה החברה שלו ערה באמצעות צוותי עבודה ומחקרים לשינויים בטעמי הצרכנות של הקנדים. מבחינה אסטרטגית היא הקפידה להוסיף לרשתות שלה סניפי דגל אמריקנים ודו"חות העסקים היו מצוינים. אחת החברות הגדולות שחברו אליה היתה המותג האמריקני הידוע "וולמארט".
המסר של החברה היה פשוט "אנו פועלים כדי להקטין את הוצאות המחיה של האזרחים". אחד הסלוגנים שליווה אותה בקמפיינים שלה היה "מוצרים לאנשים רגילים במחירים בלתי רגילים".
מהר מאוד הפכה "סמרט סמטר" למותג מוכר בכל רחבי קנדה והסניפים שלה נראו בכל מקום. נכון להיום "סמרט סנטר" היא החברה הקנדית הצומחת במהירות הגבוהה ביותר ומראה את ההתפתחות העיסקית הגדולה מכולן.
לחברה כ-185 סניפים כאשר היא ממוקמת בכל אזורי הקניות החשובים בקנדה. בין היתר ניתן למצוא את "סמרט סנטר" באלברטה, בבריטיש קולומביה, באזור אונטריו, במניטובה, בקויקבק, בנובה סקוטיה ועוד.
נציגיו סורקים שטחים פוטנציאלים למרכזי קניות, מעניינים אותו והוא מגיע לבדוק אישית, אוסף את כל הנתונים הרלוונטים מבחינת מיקום, גישה, כמות אוכלוסיה באזור וכוח קניה ומחליט אם לגשת לפרויקט ההקמה או לא.
ההצלחה שלו הביאה אותו גם לשמש כמורה באוניברסיטת טורונטו בתור מרצה אורח בתחום הנדל"ן.
"אנו משקיעים בקהילה וזו הדרך שלנו לומר תודה"
חלק חשוב מהחזון של גולדהאר הוא שילוב בין הצד העיסקי שלו לבין התרומה לקהילה. הוא מעורב מאוד בהרבה מאוד גופים חברתיים וציבוריים. בין השאר הוא חבר הנהלת בית החולים בעיר, יש לו קרן סיוע לילדים והוא גם סייע לבית החולים כאשר תרם 3.5 מיליון דולר להקמת מחלקה קרדיולוגית .
משרד הבריאות המקומי השקיע 7.2 מיליון דולר, תורמים פרטיים הביאו עוד 15.8 מיליון דולר אבל מי שהיה הרוח החיה מאחורי איסוף התרומות המאסיבי הזה היה גולדהאר ובית החולים הודה לו על כך באופן רשמי.
"זה היה חשוב עבורי להשקיע בתחום שיש לו השפעה חשובה כל כך על הרבה מאוד ילדים, ולנסות לשפר את עתידם" אמר גולדהאר.
באתר הבית של "סמרט סנטר" יש את מלוא הפילוסופיה העסקית של החברה לגבי החשיבות של הילדים והסיוע של החברה עבורם.
"אנו מאמינים בילדים ומאמינים כי משפחות חזקות מובילות לקהילה חזקה. אנו משקיעים בקהילה וזו הדרך שלנו להגיד תודה. כל ילד הוא מיוחד בפני עצמו".
ב-1994 היה ציון דרך חשוב עבור מיץ' גולדהאר כאשר החברה שלו פתחה את הסניף של "וולמארט" בבארי באונטריו. זו היתה תוצאה של מיזם עסקי משותף וחכם שניהל גולדהאר ומאז כבר הקימה "סמרט סנטר" עוד 70 סניפים דומים. הקשר עם "וולמארט" היה סוג של מקפצה עסקית חשובה מאוד עבורו.
היום כאשר אורח נכנס למרכזי "סמרט סנטר" הוא רואה מול העיניים את מותגי העל של אמריקה הצפונית. לצד "וולמארט" הפופולרית, החברה של גולדהאר מנהלת את החנויות של שמות כמו "הום-דפו", "אולד נייבי", "קוסטקו", "בסט ביי", "טויס אר אס", ו"פיי לס שוסטור".
תורם לפרוייקטים חברתיים, לבתי ספר ולמאבק נגד הסמים
"סמרט סנטר" אוהבת להתגאות במספרים שלה נכון להיום. החברה מספרת כי כמות הלקוחות שנמצאים במרחק עד 50 מייל (כ-75 ק"מ) מאחד הסניפים שלה מגיעה ל-30 מיליון איש.
אם זוכרים שבקנדה כ- 33.5 מיליון תושבים – המשמעות היא שכמעט כל המדינה בטווח נסיעה מאחד הסניפים של גולדהאר.
במנטליות של צפון אמריקה בשנים האחרונות מאוד מקובל, בבחינת פוליטקלי קורקט, העובדה שאם אתה איש עסקים מצליח אתה משתתף באירועי קהילה ותורם לצדקה ולפרויקטים חשובים וגולדהאר משחק תפקיד מרכזי גם בתחום הזה.
בכל שנה הוא תורם למאות פרויקטים חברתיים, לקבוצות ספורט, לתכניות לימודים בבתי ספר לשעות אחר הצהריים, תכניות בריאות, מאבק נגד סמים, בתי חולים, בית יולדות, מרכזי חינוך ועוד.
גם הקהילה היהודית נשכרת מכספי התרומות שלו והוא מעורב בתרומות לקרן בית הולים היהודי במונטריאול, וכן גם ל - Jewish National Fund.
