לברק יצחקי לא היה רע במכבי ת"א. למעשה, נראה שהיה לו די טוב. הוא הרוויח משכורת לא פרופורציונלית בשום קנה מידה גם ביחס לשחקן הגדול שהיה (והוא היה), פתח בהרכב כמעט בכל פעם שהיה כשיר וזכה למעמד כמעט בלתי נתפס בחדר ההלבשה ומול התקשורת. אבל מה מעבר לזה? איך התנהג ברגעים בהם לא ראה את שמו בין ה-11 הפותחים על הלוח? עד כמה באמת ניהל חיים ספורטיביים? עד כמה הקשר בינו לבין אלירן עטר השפיע על הקבוצה בעונה שעברה? הקושי העצום לדעת מה קורה באמת בתוך בקרית שלום בשנים האחרונות מנע מאיתנו לקבל תשובות מלאות לשאלות האלה, אבל מסביב לכל התרחשות יש פסקול, ובמקרה של יצחקי, חובה להודות, המנגינה כבר הרבה זמן היתה מאוד מאוד צורמת.
לאוהדי מכבי יש דוקטורט בזיהוי פרימדונות ב-15 השנים האחרונות, אבל גם המחמירים שבהם - אלה שיפרשו מיד כל הערה של שחקן לקולגה כבעיית אגו ומחנאות - יוכלו להעיד שעל הדשא יצחקי לא היה כזה. בדקות שכן שיחק, עוד בבית"ר וגם במכבי, הוא נתן את כל כולו. הוא צעק, כיוון, נלחם, ירד לגליצ'ים והעדיף המון פעמים מסירה על בעיטה. נכון, הוא לא היה השחקן שלפני הפציעה. הראש המשיך לחשוב בקצב מהיר מהגוף, הדריבלים היו כבדים, המהירות והחדות נפגעו, אבל ישקר מי שיאמר שהוא לא מתנה לכל קבוצה ישראלית גם על רגל אחת. המלכוד של יצחקי הוא שדווקא בגלל העובדה הזו, הווליום של אותה מנגינת רקע צורמת מתחזק. אם בעונה מחוררת ורעה הוא כבש תשעה שערים וכנראה שגם הסכים לקצץ בשכרו, כנראה שלמכבי היו עוד סיבות משלה לסיים את הרומן. כנראה שלא כולן היו קשורות ליכולת ולכסף.
האומץ של גולדהאר. רשמית, סופית, החלטית. בעלי מכבי ת"א הוא הדמות הספורטיבית הכי מסקרנת שיש לנו. כזו שסטודנטים שרוטים חולי כדורגל עוד יכתבו עבודות עליה. לכאורה, שיטת הפעולה מאוד פשוטה, מאוד ניהולית: כל אחד מקבל צ'אנס הוגן, כל אחד יכול לקבל את הגרזן כשנגמר לו. בפועל, גולדהאר לא רק שוחט פרות קדושות אלא בוחר אותן בקפידה ושם *** על האימפקט מתוך אמונה אמיתית שיש מקרים בהם ההשלכות שוות כניסה לכל מלחמה. הוא מפחיד בעוצמת השליפה, אבל במקביל מציג גרף למידה מרתק. בשלוש וחצי שנים הוא עשה במכבי מהלכים שלקרוא להם דרמטיים ולא צפויים יעליב את מושג הקלישאה. והוא יצליח. גם כי בסופו של דבר משהו ייתפס, וגם כי אם לא, הוא כבר ידאג לחתוך בזמן.
אלירן עטר. תיאודור רוזוולט נשאל בעבר איך היה מאפיין את מדיניות החוץ שלו כנשיא ארה"ב וענה: "דבר ברכות, אבל תחזיק ביד מקל גדול". אם גולדהאר מכיר את השטח טוב כמו שאומרים שהוא מכיר, הוא יודע היום שכל מי שהיה צריך להבין את המסר שבשחרור יצחקי, הבין. הטעות הכי גדולה שמכבי יכולה לעשות עכשיו היא לשחרר גם את עטר. בתחילת העונה הנוכחית, בלי יצחקי, עטר נתן את הכדורגל הכי קבוצתי בקריירה שלו ועדיין כבש לא מעט. זה צריך להיות הכיוון של קרויף ואוסקר עכשיו - שילוב של סוס הפרא הזה במרקם החדש. כשרון ברגליים יש לו יותר מלכל שחקן אחר בישראל. עכשיו שיוכיח שאגו עבורו זה לא יותר משם של ערוץ טלויזיה, וכל הצדדים ירוויחו בענק. הוא שירשום עונה שלישית בה ירסק את סטיגמת קללת החלוצים, והמועדון שאם רק יפעל בחוכמה עוד ירוויח עליו כסף.
מוטי איוניר. כל אוהד מכבי, שלא לדבר על כל מערכת תקשורת, היו משלמים המון כדי לדעת מה איוניר אומר לעצמו עכשיו, מה הוא מרגיש. אפשרות א': הכל כבר מאחוריו, הוא שכח מהטראומה ונהנה להתרווח מחדש על כורסת הפרשן שם הוא עושה עבודה מעולה. אפשרות ב': הוא מגניב חצי חיוך-חצי אנחה וממלמל לעצמו מילים כמו, "אמרתי, "לכם", "למה", "רק" ו"עכשיו". מי שם כסף על האופציה הראשונה?
