אריק בנאדו אולי מונה רשמית למאמן מכבי חיפה חיפה רק השבוע, אבל הקבוצה שלו הגיעה למשחק מול בית"ר ירושלים מוכנה. הירוקים השתמשו דווקא בנשק שאיפיין את בית"ר בשבועות האחרונים - לחץ ולחימה ללא פשרות. במילים אחרות: מחויבות. חיפה ביטלה את הירושלמים לגמרי והייתה עדיפה לחלוטין במחצית הראשונה.

לבנאדו מגיע קרדיט על השינויים הטובים שעשה. הוא הציב את אייל גולסה במרכז המגרש והסיט לאגף את יניב קטן במהלך שעשה טוב לכל הקבוצה. גם גולסה וגם עזרא הציגו משחק מצוין ואילו קטן "השאיר על הדשא את הכל", באחד המשחקים היותר נחושים שלו בשנים האחרונות.

לדעתי טוב יעשה המאמן אם ייתן את המפתחות במרכז ההגנה לפיליאבסקי וצוצאליץ'. זו האופציה הטובה ביותר שיש לחיפה בעמדה זו. בעניין הזה, לא ממש מובן לי איך קבוצה כמו מכבי חיפה מגיעה לטדי ללא בלם על הספסל וצריכה להזעיק את פיליאבסקי מהבית בגלל ההיעדרות של דקל קינן.

בשורה התחתונה, החילופים של בנאדו היו נכונים והוא הצליח במבחן הראשון שלו, השאלה כעת היא מה יהיה הלאה. האם תיסלל דרך חדשה או שכפי שקרה אחרי הניצחון על הפועל רמת גן שוב תגיע הנפילה? אני מאמין שמה שראינו בטדי לא היה מקרי. מכבי חיפה היא קבוצה טובה ו-3 הנקודות הן בדיוק מה שהיא צריכה כדי לצאת מהבוץ.
באר שבע לא בתמונה (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
באר שבע לא בתמונה (אלן שיבר)|צילום: ספורט 5

ומה עם בית"ר ירושלים? למרות ההצלחות האחרונות, מדובר בקבוצה בינונית. אם תסיים את העונה היכן שהיא נמצאת היום, זה יהיה הישג גדול. לירושלמים יש התקפה אנמית מדי. עמית מדי בן שושן הוא לא חלוץ וברגע שחן עזריאל לא בסגל לא הייתה לאלי כהן שום אופציה בשפיץ, וכך גם נראה משחק ההתקפה. נכון שבית"ר ייצרה כמה דקות טובות, אך גם בהן היא לא הייתה תכליתית.

____

הפועל ת"א עלתה למקום הראשון עם יום גדול של טוטו תמוז, אבל מה שבלט לא פחות היא האכזבה מהפועל באר שבע. אחרי הקיץ האחרון לא לזה קיוותה אלונה ברקת. הקבוצה ממשיכה לדשדש ואחרי שספגה עד המשחק מול הפועל 8 שערים, הפעם במשחק אחד היא הוציאה מהרשת חצי מהכמות. במשך דקות לא מעטות באר שבע אפילו הייתה עדיפה, אבל בקלות אפשר היה לראות שאת ההבדל עשו השחקנים הבודדים, אלה שיכולים לעשות שינוי ולנצח משחקים. להפועל ת"א יש מספיק כאלה, לבאר שבע אין בכלל.