חוסה רודריגס היה עד אמצע השנה שעברה אחד מהזרים הכי אהובים בישראל. הקשר הספרדי היה קונצנזוס אצל הקהל, גם אצל אוהדי קבוצות אחרות. אחרי שתי אליפות במכבי חיפה, רודריגס נחת כרכש הכי מבטיח של הפועל ת"א, אלא שעזב קצת אחרי פרוץ המלחמה. הסערה הגדולה סביבו הגיעה מיד עם עזיבתו, כשדווקא אחרי שתמך בישראל פומבית וברשתות, הוא בחר למחוק את כל זכר בפוסטים לתקופתו בישראל ולמאבק ההסברתי שלו למענה. קצת פחות משנה אחרי, חוסה רודריגס מדבר לראשונה על מה שהוביל לעזיבה שלו, על סערת הפוסטים וסיפר על שיחה אחת עם שר הספורט, מיקי זוהר, בה דובר על אפשרות שיקבל אזרחות ישראלית.
היית בישראל במהלך ה-7.10. מה ההרגשה להיות שחקן זר שפתאום מתעורר לדבר הזה?
"האמת היא שזה היה נורא, אבל באותו זמן חוויה שלעולם לא אשכח. בסופו של דבר, אני זר, אבל כאילו שאינני, תמיד אמרתי שישראל היא כמו הבית שלי, הייתי רוצה לגור שם. יש לי שם את החברים הכי טובים שלי. ישראל באמת קרובה לליבי".
אתה קורא את התקשורת בחו"ל ומודע למצב בישראל. יש הבדל גדול בין איך שהדברים נראים מנקודת המבט שלהם, לבין מה שקורה כאן
"כמובן שאני קורא הכל. אני בקשר עם הקהילה היהודית במדריד, שהיא הגדולה ביותר בספרד. כשאני הולך ברחוב אני נתקל באנשים שמגינים על ישראל, אבל כאן הכל נראה אחרת. זה נראה כמו מלחמה טוטאלית, אבל אני יודע איך הכל נראה (כפי שאמרתי לך, החברים הכי טובים שלי נמצאים שם).
אני מניח שקיבלת הרבה הודעות אחרי שעזבת לטורקיה וכל עניין של מחיקת הפוסטים, האם תוכל להסביר מה קרה שם ואת הצד שלך כדי להבהיר את הדברים?
"אני לא רוצה להסביר שום דבר. אני בטוח שכל אחד היה עושה אותו דבר כמוני. רק רציתי להגן על משפחתי. אבל הרגשות שלי בפנים מעולם לא השתנו, בין אם אני בטורקיה, באיראן או בישראל. האנשים שאוהבים אותי יודעים את האהבה שלי לארץ ישראל".
למה עזבת את הפועל ת"א?
"הייתי מאוד מאושר בהפועל. כנראה שהייתי נשאר שם הרבה שנים, אם המלחמה לא הייתה מתחילה. אבל זה היה שילוב של הכל: המשפחה, ההורים והאחים שלי היו מאוד מודאגים. הצעה הרבה יותר טובה הגיעה, והקבוצה גם קיבלה הרבה כסף, שהרי הגעתי ה. זה נראה שהכל הולך טוב. אז החלטתי, ביחד עם הקבוצה, לעזוב".
"לא. זה באמת הדבר היחיד שישראל צריכה לשנות. אנשים מחוץ לישראל לא באמת מדברים על ישראל".
כדורגלנים ישראלים בטורקיה התמודדו עם דברים לא נעימים
"אני מודע לזה, אבל לי אישית לא היו בעיות, וגם לא לרמזי ספורי. אני חושב ששגיב יחזקאל היה זה ש`שילם את המחיר` עבור הכל".
איזה סיפור מה-7.10 נגע לך בלב הכי הרבה ויושב עליך עד היום?
"אמרתי את זה בעבר. פגשתי אבא של אוהדי הפועל שאיבד את משפחתו, וכשהוא סיפר לי על זה, הלב שלי בכה, ובמקום שאני אתן לו כוח, הוא נתן לי כוח. זה ריתק אותי הכוח שיש לעם ישראל. רק חגגנו את ראש השנה הישראלי כאן באליקנטה, 30 קילומטר מהבית שלי. בעקבות המלחמה הגיעו כאן ילדה לגור. חגגנו את השנה החדשה וסיפרנו סיפורים על אותו יום. הילדה שפגשתי באליקנטה לא עובדת, אז אני מתכוון לסדר לה עבודה כדי שהילדים שלי יוכלו ללמוד איתה. כך אני יכול לעזור לילדים שלי וגם לה, שיהיה לה עבודה כאן בספרד".
עזבת את ישראל בגלל המלחמה, ועכשיו אתה מביע רצון לחזור. המלחמה עדיין כאן, איך אתה מסביר את זה?
"כשכל זה התחיל, לא ידענו מה יהיה, כי זו הייתה ההתחלה של הכל. עכשיו, אם תתעורר האפשרות לחזור, אז לא יהיה אכפת לי מהמלחמה. הייתה לי ההזדמנות לחזור, אבל ההצעה לא הייתה מספיקה. אם אחזור לישראל, אחזור לבד, בלי המשפחה. למרות שאני בוחן הרבה אפשרויות אחרות, ישראל היא לא האפשרות היחידה עבורי, אבל אני תמיד שואף לחזור בגלל אהבתי למדינה".
"באמת רציתי לקנות בית בישראל כדי שיהיה לי מקום מגורים בישראל. כשפרצה המלחמה, דיברתי עם שר הספורט, מיקי זוהר, כדי להעריך את מצבי כזר, ואמרנו שאם ייתנו לי אזרחות, אוכל לקנות בית, כך שאני לא פוסל את האפשרות ואוכל לנסוע לשם ולספרד מתי שארצה".
הייתה אפשרות שתחזור לישראל בחלון הנוכחי?
"היו לי הצעות, אבל אמרתי לסוכנים שלי שבישראל אני מוכן לשחק רק ב-5 קבוצות, והפועל ת"א היא אחת מהן, למרות שהיא בלאומית. אני בבית ולא נואש לחתום בשום מקום. התלוננתי לפיפ"א על מריספור ועל לא שילמו לי, והם יהיו חיבים לשלם לי על שנתים חוזה שנותרו. אשאר בבית עד שאמצא הצעה טובה".
דבר שתרצה למסור לקהל בישראל?
"שאני מחזק את כוחם בתקופה הקשה הזו ומעריך את החוזקות של העם".
