יותר גדול מאליפות: הקבוצה ששווה סרט דוקו

סמי עופר הוא מרכיב משמעותי בעוצמה של מכבי חיפה כקבוצה. ראינו את זה באליפויות שהקבוצה לקחה - בעיקר באחרונה שבהן (2022/23), כשהיא העבירה עונה שלמה בלי להפסיד אף משחק ביתי (0:1:17). היעדרו גרם לה להיות פגיעה יותר - ואם הפקטור של האצטדיון הביתי יחזור, אין ספק שחיפה תהיה חזקה. החדשות הטובות מבחינתה הן שהיא מסתכלת על הליגה, ומבינה שלא היתה בריחה משמעותית. כל ארבע הקבוצות שאיתה במירוץ (נכון לעכשיו), נמצאות איתה בקשר עין - הפערים קטנים, ועם קצת התיישרות מקצועית היא תוכל גם לפצות על הפער הזה בהמשך.

וכמובן שהבשורה הכי טובה - מלבד חזרת הקהל - היתה זו שבאה עם ליאור רפאלוב. על משקל התבטאות של אגדת מכבי חיפה אחרת, נדמה שהקשר בן ה-38 הבין שהוא "התוסף לדלק". אם תרצו, זה ההבדל המסוים בינו לבין ערן זהבי - שנמצא בערך באותו הגיל, אבל עדיין רואה בעצמו את ה"אלפא". מהתבוננות מבחוץ, נדמה שרפאלוב מבין את התפקיד שלו - למכבי חיפה יש "בוס" מקצועי אחר על הדשא, והוא שם כדי לספק את הניצחונות והווינריות במשחקים כמו אתמול: כשהקבוצה היתה בפיגור, ונזקקה למושיע. ואם חיפה תמשיך לקבל את רפאלוב במוד הזה, יהיה לה נשק מאוד חזק במאבקים ארוכי הטווח.

3. קריית שמונה. ואם כבר התעסקנו בהשפעת המלחמה בצפון על הליגה, הנה הרהור כפירה: הישארות בליגה של קריית שמונה בעונת 2024/25 תהיה הישג יותר גדול מהאליפות ההיסטורית של המועדון לפני 13 שנה. כבודה של האליפות ההיא, ושל רן בן שמעון, במקומה מונח; זו היתה אליפות מעוררת השתאות. ובכל זאת, מה שקריית שמונה עושה בשתי העונות האחרונות - גם בעליית הליגה המרשימה, וגם העונה, הוא בלתי נתפס.

עירוני קריית שמונה לא היתה קבוצה קהילתית - אוהדי הכדורגל בעיר לא היו ממש מחוברים אליה, גם בתקופות מאוד יפות. אבל היא כן היתה קבוצה שהשחקנים שלה היו חלק מהעיר. ובשנה האחרונה, הקשר הזה נגדע. ק"ש מארחת את משחקיה באצטדיון בנתניה, ומחפשת מגרשי אימון לעבוד בהם. כמו לכל תושבי הצפון, גם לה אין בית אמיתי. שלא לדבר על האפשרות להביא שחקנים זרים, שנפגעה בכל הארץ, אבל ברור שכשזרים עושים גוגל ומבינים את המרחק בין קריית שמונה ללבנון, האטרקטיביות של הקבוצה הזו אפילו פוחתת.

ואף על פי כן, נוע תנוע. שי ברדה והשחקנים שלו מוציאים מים מן הסלע - יום אחרי יום. בזמן שהאצטדיון הביתי שלה חוטף טילים ישירים, ואפילו מסכן את מנהל הקבוצה - היא מצליחה להתייצב מקצועית. הניצחון שלה ביום שישי על הפועל חיפה היה השלישי שלה בארבעה משחקים - בהתחשב בתנאים הסביבתיים, זה לא פחות ממשוגע. יש קבוצות שמצב כזה היה מפרק אותן, אצל ק"ש נדמה שהם רק מתחזקים. שומרים על המבנה ועל היציבות, ומצליחים לייצר רצף.

זאת סיטואציה שממש קוראת לסרט תעודה - על הקבוצה, על ברדה, על הדרך שבה הם מצליחים להתמודד עם מצב בלתי אפשרי וניתוק של חבל ארץ שלם, ואף על פי כן לנצח. שוב ושוב. הבעיה היא שעל משקל הדוקו האגדי, השימוש בשם "סרט מלחמה" לא רק יהיה משומש - הוא גם קצת יהיה בעייתי, כשיש מלחמה אמיתית. ולא רחוק מקריית שמונה.