זוהר ארגוב הוא אחד האמנים שהכי נכנסו ללב של אוהדי הספורט בישראל, גם עבור כאלה שלא חיו בזמן שיצר את הקלאסיקות, שעד היום נמצאות בלייב המיינסטרים. היום לפני 36 שנה, הזמר הים תיכוני הלך לעולמו, אבל האהבה אליו נשמרה. לרגל יום השנה לפטירתו, בדקנו על הקשר ההדוק בין ארגוב לבין הספורט, כשקרובים אליו מעידים שכדורגל היה אחת מהאהבות הגדולות שלו. בשיחה עם ערוץ הספורט הקרובים אליו סיפרו על הקשר המיוחד של הזמר האגדי לענף.
"כל פעם כשהיה כדור באיזור של ההופעה, הוא היה מקפיץ", אביהו מדינה נזכר בשיחה עם ערוץ הספורט, "הייתה לו טכניקה מדהימה, והוא ממש אהב כדורגל. כל פעם כשרק היה משהו שדומה לכדור, היית רואה את זוהר מלהטט איתו. זו הייתה האהבה שלו".
יהודה קיסר, שהיה חלק מהלהקה של זוהר ארגוב, ניסה להסביר מדוע שיריו עדיין נמצאים בלייב המיינסטרים של אוהדי הכדורגל הישראלי: "לזוהר היה קול שהופך את השירים שהוא ביצע, בין אם קאבר לבין אם שלו, למאוד זכירים. השירים שאוהדי בית"ר ירושלים שרים יצאו בדיוק בשנים שבית"ר ירושלים זכו באליפות הראשונה ומאז הם עברו מדור לדור".
"עד היום אני מופיע לפעמים כשאני מנגן את ההמנון במשחקים של בית"ר ירושלים, והתגובות שאני מקבל זה רק 'נגן לי את הפרח בגני'", יהודה קיסר מספר, "כשאני מנגן את 'מי המציא את המילה' או את 'הפרח בגני', אני מרגיש כאילו הבקעתי גול ואני הכוכב של הקבוצה. בעיקר בטדי אלה התחושות, שזה משהו מדהים".
אביהו מדינה, שהלחין את 'הפרח בגני', ניסה להסביר מדוע השיר נשאר כל כך קליט ביציע האוהדים: "כל אוהד כדורגל מדמה את קבוצתו כפרח בגנו. זה שיר אהבה. אם לומר את האמת, האוהדים לרוב שרים את זה במקצב לא נכון ומתחילים בגבוה, למרות שזה לא המצב. זה שיר אהבה לקבוצה שלך, ועבור האוהדים, בטח אוהדי בית"ר י-ם, השיר הזה הוא שיר אהבה לקבוצה שלהם, שעובר מדור לדור. מהסבא ועד לנכד".
שאלת מיליון הדולר שנשארה היא את מי אהד זוהר ארגוב, ומי ששימש כמנהלו אישי, אשר ראובני, שם סוף לתעלומה. לארגוב ז"ל הייתה זיקה גדולה להפועל מרמורק ואף ביקר במשחקי האדומים, אבל הייתה לו גם אהבה לקבוצה אחרת. "קודם כל צריך לומר את האמת, יותר משאהד קבוצה אחת - זוהר אהב כדורגל על אמת, את המשחק, להקפיץ ולשחק. אני זוכר שהייתי צופה במשחקים במונדיאל איתו, הוא היה משתדל בין ההופעות לראות את המשחקים כי זה היה חשוב לו. הקבוצה שאותה הוא הכי אהב הייתה בני יהודה. הוא היה איתי בכמה משחקים, ותמיד היה נחבא אל הכלים. אתם צריכים להבין, זוהר בימים שלו היה אליל. הוא היה בא למגרש בשכונה ויושב בצד עם כובע קסקט כדי שלא יזהו אותו".
"אני זוכר שכשבני יהודה זכתה בגביע ב-1980/1981, אני אירגנתי את חגיגות הזכייה בשכונת התקווה", ראובני נזכר, "התקשרתי לזוהר, והוא בא להופיע באהבה גדולה. הוא נתן הופעה במרכז שכונת התקווה לאוהדים, והם השתגעו מזה. כל כך שמחו שזוהר הופיע בחגיגה שלהם".
בין אם אתה אוהד בני יהודה, בית"ר ירושלים, הפועל ת"א או מכבי חיפה. זוהר ארגוב ז"ל הוא קונצנזוס, כאלה שהיצירות שלו הן נכס צאן ברזל, ונותרו בתודעה של כולם, וכך גם הם יישארו. יהי זכרו ברוך.
