ז'וסוואה, ללא ספק, היה אחד הזרים הבולטים שעברו בליגת העל בשנים האחרונות. הקשר המוכשר הרשים בהפועל באר שבע בשנתיים רווית שערים ושערוריות, בשיאה הוביל במו רגליו את הקבוצה לזכייה בגביע המדינה. היום (חמישי) הוא התראיין בהרחבה לתקשורת הפורטוגלית והתייחס לתקופתו בקבוצה.
ז'וסוואה אמר: "הימרתי כשהגעתי להפועל באר שבע. היו לי הצעות מב"ש, בית"ר ועוד קבוצות בטורקיה, אבל לא רציתי לחזור לשם. המאמן שהחתים אותי היום מאמן את מכבי חיפה ופוטר, אבל בסוף זכינו בגביע ועלינו לליגה האירופית. היה לי קשה, פחדתי מהקורונה".
"פחדתי מהכל. לא עזבתי את הבית לכלום, פחדתי שמישהו ידביק אותי והתמוטטתי. ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות שדגלה בסגרים וזה הפחיד אותי, תהיתי מה יקרה לי כאן. לא יכולתי לטייל, לא ראיתי את בתי ואת אשתי. זה משליך עליי עד היום".
"הכרתי את ישראל רק מהטלוויזיה, והסיקור תמיד שלילי. ישראל מדינה מדהימה, לא ידעתי כמה כיף בה או כמה היא יקרה. מסעדה בתל אביב יקרה פי 3-4 מוורשה, מזג האוויר תמיד טוב. מיגל ויטור, אשתו ודוד סימאו הפורטוגלי עזרו לי להעביר את הזמן".
"לי ולמיגל ויטור יש סוכן משותף, דיברנו לפני שחתמתי בהפועל באר שבע. היינו חברים, לא נסענו למשחקים באוטובוס אלא ביחד ברכב. הרגשתי בטוח עד למבצע שומר חומות, הפעם הראשונה שבה שמעתי פצצות שנופלות 500 מטר מהבית שלי. שמעתי מטוסים ואזעקות כל 5-10 ימים".
"הליגה נעצרה. היינו אמורים לשחק באצטדיון הי"א של אשדוד, האצטדיון הוותיק בישראל. שאלתי מה קורה אם יש אזעקה, הם אמרו שיש ממ"ד שמתאים לעשרים אנשים והיו יותר מ-20 שחקנים רק על המגרש. חשבתי שלא אשחק ולשמחתי המשחק בוטל. אשדוד קרובה לרצועת עזה, זה היה יכול להיות מסוכן".
"לכל בית יש ממ"ד בישראל. כשיש אזעקה יש לנו זמן מוגבל, בחלק מהמקומות יש לאנשים 20 שניות לרוץ לבונקר ולהגן על עצמם. אני חושב שהפעם הראשונה בה הייתה אזעקה הייתה הפעם בה רצתי הכי מהר בחיי. האינטרנט לא עבד כל כך טוב, היה קשה. ישנתי בממ"ד כי פחדתי לא לשמוע את האזעקה, היו לי שם שמיכות וכריות. השחקנים הישראלים התנהגו כרגיל והלכו להתאמן, אני לא יצאתי מהבית. הביאו לי אוכל במיוחד".
בהמשך ז'וסוואה התייחס לעתידו בלגיה: "אני לא ידוע מה יקרה. אני נהנה מהכדורגל ורוצה לזכות באליפות פולין, זאת תהיה הרגשה נהדרת. החוזה לא תלוי רק בי, גם במועדון ובמה שהוא מוכן להציע".
