sportFive1230049 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
(אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
(אלן שיבר)|צילום: ספורט 5

תמיד כיף לנצח בדרבי. בטח 0:3. והלוואי ואפשר היה לדבר רק על זה. אין שום דבר יותר כיף מלחגוג על הדם אחרי שאתה מנצח את הפועל. אבל מה הטעם? מה ההיגיון לדבר על כדורגל בערב שבו ביותר מחצי הזמן, הכדורגל היה רק בשוליים? איך אפשר לדבר על טקטיקה בזמן שהמשטרה והשופט, אלו שאמורים לנהל את האירוע, מפגינים כזו אימפוטנציה וחוסר יכולת.

בימים הקרובים בטח ידברו המון על המתפרעים שבגללם הפתיחה התעכבה בחצי שעה. אל תאמינו לאף מילה. מופע הפירוטכניקה של ההתחלה היה בסטנדרט אירופאי לחלוטין. בכל מקום בעולם היו מפנים את האבוקות אחרי 3 דקות וממשיכים הלאה. אצלנו משטרת ישראל החליטה לקחת את הזמן, השוטרים טיילו על הדשא והשחקנים יצאו מפוקוס.

ואז כשכבר נגמר מופע הפתיחה הכפול, ריינשרייבר עשה את הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות – לאיים בלי לממש את האיום. שוב ושוב נזרקו כדורים לדשא. שוב ושוב נזרקו אבוקות. ומה עשה השופט? הודיע שבפעם הבאה הוא עוצר את המשחק. ומה הוא עשה בפעם הבאה? שום דבר. אולי זה לא רעיון כזה טוב לתת לשופט שכבר פוצץ דרבי לשפוט אותו שוב.

כל הבלאגן הזה הרס באופן מוחלט את המחצית הראשונה. לא היתה שום יכולת לשחק כדורגל ככה, שזה בדיוק מה שהפועל חיפשה. תוסיפו לבלאגן גם שמירות אישיות על סבוריט וגלוך ועמידה טקטית מאחורי הכדור ותקבלו מחצית של חוסר סדר וחוסר עניין.

ריינשרייבר לא עשה כלום (אלן שיבר) (צילום: ספורט 5)
ריינשרייבר לא עשה כלום (אלן שיבר)|צילום: ספורט 5

כשאיביץ' בחר לעלות בדיוק באותו הרכב למחצית השניה, היו חששות אמיתיים. הפחד הגדול היה שהפועל תצליח לסחוף את מכבי לאנטי כדורגל כבר במחצית השניה, וגם אם לא תצליח לגנוב גול, אולי תשדוד פה איזה תיקו. היו אפילו כמה דקות שבהם הפועל ממש עשתה מהלכי כדורגל שהעירו את הקהל שלהם, שהרגיש פתאום שיש סיכוי.

ואז הגיע גויאגון. אחרי 70 דקות של התשה, בבת אחת המשחק השתנה. כלומר, נהיה משחק. וברגע שזה קרה, לא היה להפועל שום סיכוי. הבדלי היכולת גדולים מידי, ברורים מידי. וכשמכבי התחילה לשחק כדורגל, פתאום ראינו את זה. פתאום אפילו דור פרץ, שהיה לגמרי לא קשור במחצית בראשונה, עלה ברמה. פתאום ראינו איזה פוטנציאל התקפי מופרע יש לקבוצה הזו.

בסוף זה נגמר מושלם. אוסקר, זהבי ויובאנוביץ' הם בדיוק שלושת השחקנים שרצינו לראות כובשים במשחק. כל אחד מסיבותיו שלו. מהרגע שגלוך, שהדברים שהוא יודע לעשות ברגע שהוא מצליח להשתחרר מהשמירה הם בלתי נתפסים, קיבל קצת שטח, היה ברור שגול הוא רק עניין של זמן. אחרי שהוא כבש, השניים הבאים כבר היו רק תיקון של סטיית התקן. וכולנו ראינו שאחרי שזהבי הבקיע הוא עשה אווירון וענה באלגנטיות לביקורות המוגזמות.

אז הנה, חגגנו על הפועל. הם כבר הריחו תיקו סנסציה וקיבלו בסוף 0:3 בראש. תמיד כיף. אבל בעונה כזאת, אין זמן לבמות בידור. בשבת אנחנו בדוחא, בעוד משחק שאסור להפסיד בו נקודות. אפשר לקוות ששם נשחק קצת יותר מ-20 דקות.

הכותב הינו אוהד מכבי ת"א