אחרי הניצחון הדחוק של מכבי תל אביב בדוחא, מכבי חיפה הגיעה למשחק מול הפועל חדרה בידיעה ברורה ומוחלטת שאסור לה בתכלית האיסור לאבד כאן ולו נקודה אחת. כל אובדן נקודות היה מייצר גם פער של ממש, ובנוסף, מייצר סיטואציה מאוד לא נעימה של אובדן אחיזה בליגה - ופאדיחה שלישית (ושנייה ברציפות) בזמן קצר מאוד.
הקהל הגיע דרוך באותה המידה כמו הקבוצה, גם בכמות וגם בתכונה מסביב לאצטדיון, מתוך אותה תובנה. הגישה של השחקנים היתה בהחלט טובה מאוד. הרצינות הורגשה באוויר, ולמרות חוסר איפוס מול השער, המצבים קרצו, המשקופים רעדו, הקהל דחף והקבוצה לחצה ללא הרף ולא הפסיקה לנסות ולמצוא פרצה באחד הבונקרים הדוחים והבוטים ביותר שראו עיניי.
רבות דובר בתחילת השבוע על העבודה במהלך האימונים שהשקיע אסף נמני בכדי לסגל את הפועל חדרה לאווירה בסמי עופר. חבל שהוא לא תירגל איתם גם כמה דברים שקשורים למשחק הכדורגל עצמו, אולי כך החוויה הכללית של כולנו הייתה מעט יותר חיובית. איכס, מה זה?! מה כבר יש לכם להפסיד, אני לא מבין. הרי את הנקודות אתם תפסידו גם בצורה הזו ברוב המקרים, למה לא לנסות גם להוציא מדי פעם שחקן שדה מה-16 שלכם?
ברור לי שכל הקבוצות בליגה יגיעו להתגונן בסמי עופר, ואם בארזי מכבי תל אביב נפלה שלהבת בונקר, אזובי הקיר של חדרה בטח לא יוצאי דופן או מיוחדים בהקשר הזה. אבל בחיאת רבאק, תנסו לפחות לעשות משהו. יש קבוצה שמשחקת מול קבוצות עם פערים תקציביים גדולים בהרבה מאלה של חיפה-חדרה, ומרשה לעצמה להעז הרבה יותר. לא תמיד זה עובד, אבל כשזה עובד, זה באמת שווה גם את כל הפעמים שבהם מקבלים בראש. כי זה כדורגל אמיתי.
דבר אחד כבר באמת יוצא לי מכל החורים, ואני כבר לא יכול לראות אותו ולהשלים עם העניין בשוויון נפש. אני מדבר כמובן על ההשתטחויות הפתאומיות של שחקני יריבה כשאנחנו בהתקפה, כנשוכי נחש, ואז ההתאוששות המהירה והפלאית סטייל תחיית אלעזר כשאנחנו מאבדים כדור. אני לא מבין איך דבר כזה לא שווה כרטיס צהוב. הרי על התחזות ברחבה נותנים כרטיס, מה עם התחזות במטרה לעכב מתפרצת ליריבה? עד שלא תהיינה סנקציות ממשיות על התנהלות כזו, זה לא ייגמר, ואסור לעצור בשל כך משחקים.
אה, כן, ויש גם את העניין הפעוט הזה שבו שוער יריבה מעביר בערך עשרים מתוך ארבעים וחמש הדקות של המחצית במיזמוז הכדור מבלי שום תגובה קונקרטית לעניין מצד השופט.
באופן כללי, שניר לוי בתצוגת שיפוט מחרידה העניק לחדרה רישיון להרוג, איפשר משחק מעבר לאגרסיבי לחדרה, כולל היתלות של בלמים על פיירו כאילו הוא עץ חג מולד, התעלם, כאמור, כליל מבזבוזי זמן בוטים ברמת המקפצה של רובי לבקוביץ', לא נקט שום תגובה על בורדל ההשתטחויות/התאוששויות של שחקני חדרה ומצא את פונקציית השימוש בכרטיסים הצהובים על בזבוז זמן באורח פלא עבור דניאל סונדגרן.
באותו העניין, לכל האוהדים שלנו שמשליכים חפצים על שוערי יריבה - אתם פשוט אידיוטים, לא זו בלבד שאתם פוגעים בקבוצה שלכם במעשה הזה, אתם גם אשכרה מאפשרים לשוער היריבה לבזבז עוד יותר זמן בהתעסקות עם כל הבקבוקים והמצתים הזרוקים, ומאותתים לשופט להשאיר את הידיים בכיסים.
בתקופה שבה מדברים כל מיני גנבי דעת על מגנומטרים, שוטרים, ינשופים ורשתות ביציעים, התנהגות כל כך דבילית מצידכם פשוט משחקת לידיים של כל שונאי המשחק והקהל ומוציאה אתכם קטנים. סופה של הדינמיקה הזו יהיה כנבואה המגשימה את עצמה, וכולנו נסבול מזה שלא לצורך, במשחקי הבית, ובייחוד במשחקי החוץ. אני כולי תקווה שמתישהו יחלחל קצת שכל לכל מי שמשתתף בפרקטיקה הפסולה הזו....
בכל מקרה, המשחק הזה הוציא מכולנו עצבים בכמויות, ומתח את אותם העצבים עד לרגע הנהדר שבו הטיל הלא ברור של צ'יבוטה פוגש את רגלו של פיירו ומעניק לנו יתרון אבא, אמא ודודה של מוצדק. כשחוסר האמונה וההשלמה עם התיקו ריחפו באוויר, הצלחנו איכשהו לחצוב את השער במהלך מכוער שכולו דחיקה של נחישות.
אז הנה הגיע הגול, חדרה מותשת לחלוטין, אנחנו עם הרכב בעל אוריינטציה התקפית, כל כדור שלנו קדימה הוא חצי גול. במצב כזה, מעטים הדברים הברורים והוודאיים בעולם כמו זה שמכבי חיפה הולכת לסדר לאוהדים שלה אירוע לב עסיסי במיוחד.
מרגע כיבוש השער ועד לשריקת הסיום, השתלטה על מכבי חיפה רוח טימטום קסומה, והיא באמת לא בחלה במאמצים לגרום להפועל חדרה להשוות את התוצאה. חלק מלחץ וחוסר ביטחון (המסירה הרכה של מאור לוי היישר לרגל חדרתית במצב של ארבעה על שלושה במתפרצת), חלק מאובר מוטיבציה (קפיצת הנינג'ה של צ'יבוטה שהביאה לבעיטה חופשית גורלית במיוחד) וחלק מיהירות שאין לה מקום אפילו במשחק אימון מול צעירי נחף.
שווה להתעכב קצת יותר על המשפט האחרון, והוא, כמובן, מתייחס לבעיטה החופשית שפירגנו אצילי ושרי לסאן מנחם. במכבי חיפה של השנה משחקים, ככל הנראה, שניים מבועטי החופשיות הטובים ביותר שידעה מכבי חיפה מאז ומעולם. במשחק כל כך חשוב, במצב שיכול לתת מסמר ולסיים את ההתמודדות, בחרו השניים לוותר על כדור חופשי קורץ לרגל שמאל עבור סאן מנחם. סאן סובב באמנותיות את הכדור היישר לחומה של חדרה, והותיר את המשחק בחיים, ממש בול למהלך אחד של חוסר אחריות משווע מצד כלל ההגנה, ומאור לוי בפרט.
פנדל לחדרה עמוק בתוספת אחרי חיבוק ברחבה, כל העבודה הקשה והפרי היחיד שהצלחנו להניב בערב המגעיל הזה עומדות בפני ירידה לטמיון. רגע רגע, מה אני רואה שם באופק? המגן הנוצץ, העמידה הנחושה, הזינוק הההירואי. זה שוב קפטן אמריקה, ג'וש כהן, טו דה רסקיו!
שוב ג'וש מציל פנדל גורלי מאוד בדקה התשעים, והופך אסון פוטנציאלי לששון אקספוננציאלי, מראה ווינריות ותחת שיכולים להיות מאוד גורליים בסיכום עונת המשחקים הנוכחית. אם היה ספק קל שבקלים מי השוער הבכיר במכבי חיפה, הרי שהשבוע הזה, שבו שוער אחד מעניק ניצחון ליריבה בטעות קריטית, ושוער אחר מסכל במו ידיו מוקש בלתי צפוי בדרך לניצחון גורלי, סוגר את הוויכוח באופן הרמטי.
והאמת צריכה להיאמר כאן באופן ברור - אם חדרה היתה משיגה את הנקודה הזו, זה היה שוד מוחלט ובשורה מרה במיוחד גם לכדורגל הישראלי כולו. הצלת הפנדל של ג'וש עשתה צדק גם עבור המשחק הזה וגם בעבור כל ניסיון דומה של יריבות לשחק באופן כל כך דוחה בעתיד.
הלאה הבונקר, הלאה בזבוזי הזמן והלאה לקרית שמונה. שם ביום שבת אנחנו צפויים לפגוש את אבי השיטה של חדרה, מנחם קורצקי, במשחק גורלי מאוד גם עבורנו וגם עבורו. אם רוצים לחזור עם שלוש נקודות מהמגרש הנוראי על גבול הצפון, בכר והקבוצה צריכים להתייחס למשחק הזה באותה הגישה וחרדת הקודש בה התייחסו למשחק של אתמול. אה כן, ואם כבר, על הדרך, אולי הגיע הזמן לסגור את החשבון על שני הביקורים הקודמים שלנו במגרש הזה.
שבוע טוב וירוק לכולם, אחרי חגים שמח.
נ.ב. המקום הכי חם בגיהנום שמור לאידיוט הגמור (אני מאוד עדין כאן בכינויים) שניסה לזרוק כדור לתוך המגרש במהלך הפנדל של חדרה. לא זו בלבד שבאופן כללי זה דבר מטופש לחלוטין לעשות, אם חלילה הכדור היה נכנס לתחומי המגרש, היה נפסק פנדל חוזר. לא ברור את מי ניסה האיש להרשים או לחקות, ברור מאוד שמי שמנסה לחבל כך בקבוצה לא צריך להיות חלק מהקהל של מכבי חיפה, לא עכשיו ולא לעולם. מקווה שהוא יימצא והמנוי שלו יבוטל. אין מקום להתנהגות לוזרית ומטומטמת כזו אצלנו.
נ.ב.ב. מאור לוי במשחק נוראי, אין מה לומר. עשה לא מעט נזק בדקות בהן שיחק, אבל קשה מאוד לשחק טוב כשחלק מהקהל שלך שורק לך בוז עוד כשאתה נכנס בחילוף למגרש. התנהגות מבישה של חלק קטן מהקהל שלנו, וכזו שלא מביאה ולא תביא לשום תועלת. גם אם מובן שמאור לוי לא באמת יכול להיות המחליף האולטימטיבי לשרי, בלשון המעטה, אין שום סיבה להוריד לו עוד יותר את הביטחון. מעבר לעובדה שזה מגעיל באופן כללי לשרוק בוז לשחקן שלך. מאור, תרים את הראש, רוב הקהל תומך בך, כמו בכל שחקני מכבי חיפה. כולי תקווה שתתנער ותשחזר את ההופעות הטובות שלך מהעונה שעברה.
