שחקני מכבי חיפה יעלו הערב למשחק נגד הפועל חדרה עם חולצות רטרו מהדאבל ההיסטורי של המועדון מעונת 1990/91. לפני המשחק יחלקו במועדון כבוד עם אותן דמויות שהביאו את ההישג המרשים. המוטיב הבולט בחולצות הוא הלוגו של האריה, שנולד ב-1988 ע"י היועץ השיווקי החדש של המועדון באותם ימים, ישעיהו פורת ז"ל, אלא שהמהלך הזה התקבל בדעות חלוקות ע"י הקהל שכן חלקו ביקש לשמור על הסמל הקודם ועל מרכז מכבי. לימים האריה נשר מהסמל שעבר מספר שינויים, אך העובדה שהעונה הזו הייתה היסטורית, הסמל זכה להיות שוב בכותרות.
בחזרה ל-1990, שלמה שרף שב לקבוצה במטרה ברורה להחזיר את האליפות לכרמל. אייל ברקוביץ' עלה לבוגרים, ויקטור צ'אנוב שהלך לעולמו וולדימיר בסונוב הגיעו מדינמו קייב, רפי אוסמו, ואברהם אבוקרט ואיתן אהרוני היו השרידים האחרונים מהאליפות ב-1983, איתי מרדכי ומשה אייזנברג הובילו את ההתקפה כשמאחוריהם מלבד ברקוביץ' שיחקו גם ראובן עטר וטל בנין. מלחמת המפרץ גרמה להפסקת הליגה ואיימה למנוע ממכבי חיפה עונה היסטורית.
רפי אוסמו נזכר: "בדרך חזרה מבלומפילד הייתה אזעקה, היינו צריכים לנסוע דרך כביש הישן כדי להשאיר את איתן אהרוני בצרופה. המשכנו לנסוע עד תחנת דלק בעתלית, הסתכלנו אחורה וראינו את הטיל, אחד מאנשי הצוות אמר בוא נכנס לתחנת דלק ונשכבנו על הרצפה עם מסכות. אם הטיל היה פוגע בתחנת הדלק לא היה דאבל. רק בדיעבד הבנו איזו טעות עשינו מהלחץ. שלמה (שרף) לא הסכים להפסיק את האימונים, היינו מתלבשים בחדר ההלבשה עם מסכות, במהלך האזעקות היינו רצים להתחבא מתחת ליציעים".
אבוקרט שיתף: "זו הייתה עונה משונה, כמו הקורונה שלא שיחקו גם בעונה ההיא לא שיחקנו ולא התאמנו. התאמנו בכפר בלום, רחוק מהטילים, היינו הולכים עם מסכות אב"כ לאימונים. בליגה שיחקנו פעמיים בשבוע ולא היו תלונות כמו היום". המלחמה גרמה לבסונוב לעזוב את ישראל, בעוד צ'אנוב נשאר והפך לאגדה.
"אמרתי להם שכדורגל זה כמו הצגה בהבימה"
שלמה שרף שלימים הפך למאמן נבחרת ישראל הודה: "כמאמן קבוצה זה ההישג הכי גדול שלי, עדיין במכבי חיפה לא הצליחו להשיג דאבל. השנה יש להם סיכוי, היום יותר קל מאשר פעם. פעם הרמה הייתה יותר גבוהה, הקבוצות היו יותר טובות. אי אפשר להשוות בין הקבוצות. אז כולן היו חזקות היום יש מכבי חיפה, מכבי ת"א והפועל ב"ש ואז כל השאר. היום 80% מהמאמנים לא יכולים להיות עוזרים שלי, הייתי מדבר עם השחקנים ודורש לנצח. אמרתי להם שכדורגל זה כמו הצגה בבימה, לא תהיה הצגה טובה לא יבואו. בימי חמישי כבר לא היו כרטיסים למשחקים של מכבי חיפה".
אבוקרט: "אני לא אשכח את ההפסד 5:0 נגד מכבי נתניה, זה המשחק שלמעשה למרות ההפסד התחלנו לרוץ קדימה. זה המשחק שהריץ אותנו לכיוון הדאבל. היו לנו המון שחקני בית שגדלנו יחד, צ'אנוב איתנו ובסונוב ברח מהטילים. זו תקופה אחרת לגמרי, היה לנו בקישור ברקוביץ', בנין ועטר. שלמה תמיד דרש התקפה וגולים. השחקנים היו שונים, הכל השתנה, הטכנולוגיה והמגרשים". אוסמו סיפר: "זה היה קישור מטורף, אבוקרט היה משחק אחורה וחמישה מקדימה. אייזנברג ואיתי מרדכי פירקו את הליגה".
שרף מספר מה עבר עליו כשהחליט לתת למרדכי לשחק: "הקהל לא אהב את איתי מרדכי, היו מקללים אותו ואותי. אמרתי לו שמי שיושבים מאחורי הגדר לא יחליטו מי ישחק. 'אני נותן לך עשרה משחקים ואתה תוכיח להם איזה חלוץ גדול אתה'. הוא ומשה אייזנברג היו החלוצים שלי. חלוץ צריך ביטחון מהמאמן שלו, אי אפשר לתת לו כמה דקות ולצפות שיביא מספרים".
היריבות עם מכבי ת"א
"היריבות עם מכבי ת"א הייתה תמיד, זה חלק אינטגרלי מהמועדון. אני העברתי את כל התקשורת מת"א לחיפה. לפני כשהגעתי במכבי חיפה כשנשארו בליגה עשו מסיבות במלון ציון וחילקו גביעים לעצמם", על הציטוט הזה חתום שלמה שרף. אבוקרט הוסיף: "באופן כללי הייתה יריבות אדירה מול מכבי ת"א, האגו של התל אביבים ואנחנו לאט לאט עלינו על המפה. זאת הייתה תחרות מי זאת מכבי ומי הכי טובה. זו יריבות גדולה מדרבי. כילדים היה לנגד עינינו קודם כל לנצח את מכבי ת"א. היינו אז פריפריה, זה לא מכבי חיפה כמו היום. היום מעריכים אותה".
"יענקל'ה היה יושב על הספסל"
באותם ימים נשיא מכבי חיפה לימים, יעקב שחר שימש כספונסר של הקבוצה ועונה לאחר מכן לקח אותה באופן רשמי. "יענקל'ה היה ספונסר, הוא היה קרוב מאוד לקבוצה. היו משחקים שהוא היה יושב ליד הספסל. הוא היה בקשר טוב עם השחקנים, היו מתייעצים איתו בכל. הוא היה זה שמביא את הכסף, עזר לשחקנים", סיפר אבוקרט. שרף: "יענקל'ה תמיד היה בעניינים, לפחות כמו שהוא היום. הוא היה בסדר גמור, היה כיף לדבר איתו כי הוא איש כדורגל ובעצמו היה שחקן. הוא האמין בי אמונה עיוורת".
לא הכל היה ורוד בעונה ההיא מלבד המלחמה. אוסמו נזכר: "שלמה לא נתן לי לשחק ארבעה משחקים, אז חזרתי, ההגנה התייצבה ופשוט דרסנו. עזרתי להפועל חיפה לעלות ליגה, אני וגבי אמסלם שהיום הוא רב גדול. יוחנן וולך הגיע לכל משחק לראות אותי, שלמה לא רצה אותי ויוחנן נלחם שאני אשחק במכבי חיפה. כל ההכנה לא שיחקתי דקות, הקבוצה הפסידה והפסידה, הוא נתן לי לשחק נגד יבנה והייתי חסר ביטחון, ניצחנו ופתחתי את הליגה בהרכב". גם לאייל ברקוביץ' לא היה פשוט וחבריו לקבוצה מציינים כי לו ולשלמה היו ויכוחים תכופים עד שברקוביץ' הפך להיות שחקן הרכב.
משחק גמר גביע המדינה נגד הפועל פ"ת
היריבה המשמעותית של מכבי חיפה באותה עונה הייתה הפועל פ"ת אותה אימן אברם גרנט ושם החלה המתיחות בין גרנט לשרף. אוסמו: "המפגשים עם הפועל פ"ת היו מטורפים. שלמה מול אברם, הוא ניסה להדיח את שלמה מהטופ. הם היו קבוצה נהדרה. בגמר היינו צריכים לקבל חמש במחצית הראשונה ואיכשהו במחצית השנייה פשוט דרסנו". אבוקרט מצטרף: "כל השנה התמודדנו מול אברם גרנט והפועל פ"ת. היה טירוף בין הספסלים, אמוציות, אין סיכוי שהיום דבר כזה יכול היה לקרות. היו מרחיקים את כולם".
לאחר המשחק צעדו שחקני מכבי חיפה לעבר יציע אוהדיהם על מנת לחגוג את הזכייה בגביע, אוסמו טוען שבמהלך ההליכה הרגיש בעיטה חזקה בידו, הוא הסתובב וראה שהבועט הוא לא אחר מאשר ניר לוין שחקנה של הפועל פ"ת. בעוד יתר חבריו המשיכו בחגיגה עם הקהל, אוסמו היה עסוק בלרדוף אחר לוין ברחבי האיצטדיון: "עם המהירות שלי אני יכול לתפוס את ניר לוין? עליתי לקבל את הגביע עם יד חבושה וכאבים איומים. לימים התפייסנו וצחקנו על כך".
אבוקרט: "היו לנו שחקנים כמו גם ברקוביץ', עטר ובנין, היום יש את זהבי"
כוכבי העבר התבקשו להשוות בין הקבוצה מעונת הדאבל לעונה הנוכחית. אבוקרט: "בואו נהיה אמיתיים, זו תקופה אחרת, שחקנים ברמה של ברקוביץ', עטר, בנין הם ברמה גבוהה מאוד. אין שחקנים ברמה הזאת, היום יש שחקנים טובים כמו זהבי. תמיד יגידו שמי ששיחק קודם הוא יותר טוב. לא קל לזכות בדאבל, עובדה שלא שחזרו את זה".
אולי העונה זו הזדמנות שיזכו בדאבל, אולי החולצות עם האריה יתנו להם ביטחון. אני מאמין שהעונה אפשר לעשות את זה, אבל הדרך עוד ארוכה. אולי יזכרו בימים הטובים שלנו וזה יתן להם השראה. אני לא זוכר איפה החולצת אליפות, יש מצב שהיא אצלי בבית איפשהו". אוסמו נשמע החלטי: "העונה מכבי חיפה תזכה שוב בדאבל".
