הדבר היחיד בעולם שהוא יותר מטומטם, ילדותי ומיותר מהשלכת חפצים לכר הדשא במשחק כדורגל, היא ההחלטה לסגור את היציע ממנו הושלכו החפצים, או למנוע מקהל של אלפים להגיע למשחקים.
שערים 4-5 יסגרו לשני משחקים. הפועל תל אביב - מכבי חיפה, משחק של פעם בעונה, שאמור לספק תפאורה מרהיבה מסביב למגרש, יראה כמו ציור שהושחת. אוהדי בית"ר, אלפים מהם, אלה שנלחמים בגזענות המתועבת של לה פמיליה, אלה שמסוגלים להכניס צבע אפילו למשחק נגד מכבי פתח תקווה, ישארו בבית. וחבורה של דיינים מיושנים ומנותקים, סיימה אתמול עוד יום עבודה בהחלטה אדיוטית שפוגעת בכדורגל, בכיף, בספורטיביות, באווירה ולא תורמת מילימטר למאבק נגד אלימות המיעוט ביציעים.
ענישה קבוצתית צריכה לעבור מהעולם בדיוק כמו גזענות. היא בעיקר מעידה על בטלנות. על פתרון קל שמונע התמודדות אמיתית עם בעיה פתירה. במקום לסגור יציעים, שזאת חבלה חמורה יותר באתוס של הכדורגל מכל השלכת חפץ, במקום להשאיר אנשים בבית ולמנוע מהם לצאת בהמוניהם ללוות את הקבוצה שלהם, תסגרו את השוטרים ליום עיון מרוכז, שבו תסבירו להם איך נלחמים באלימות ביציע.
שוטרים נשלחים למגרשי הכדורגל לא כדי לראות משחקים. ולכן הפרצוף שלהם צריך להיות מפונה ליציע במשך 90 דקות. בדום מתוח. צריך לצייד אותם במצלמות, לפזר סמויים ולהשתמש בטכנולגיה פשוטה של זיהוי פנים. אוהד שנהג באלימות, לא מורחק לשלושה חודשים. הוא מורחק לשלוש שנים. ככה עובדים. ככה זה יפסק. במקום להעניש קהל שהופך את הכדורגל למה שהוא, במקום לחבל בשמחה ובצבע, תתחילו לעבוד, בטלנים.
היום זה הפועל תל אביב ובית"ר, מחר זה מכבי תל אביב וחיפה. בעלי כל הקבוצות, יחד עם האוהדים והתקשורת, צריכים להילחם נגד ההחלטות של מוסד מיושן כמו בית הדין, וצריכים להתחיל מלחמה של ממש במי שמפריעים לנו להנות. כרגע, אלה שזרקו חפצים והדיינים שהכריעו, נמצאים באותו הצד של הפוגעים בהנאת המשחק ובכולנו.
