זה אולי נשמע קשה, או בומבסטי, אבל זו האמת: מדינת ישראל החליטה לחסל את הספורט בארץ. כדורגל, כדורסל - לאט לאט יגמרו את הכל. ולמה? כי אנחנו מדינה חשוכה, שמתנהלת בהצבעות פוליטיות ואין לה מושג איך לטפל בקורונה. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהחליטה להשבית את הספורט - והכל בשם "הנראות".
אבל מהי ה"נראות" הזאת? אתמול, 2,000 איש הצטופפו בלווייה באשדוד, אבל 100 איש באצטדיון כדורגל - זו "נראות". בפני מי אנחנו מפגינים את ה"נראות" הזאת? בפני אירופה, בפני אופ"א? כך יצא שהרמנו ידיים: השבתנו ענף שלם, שלחנו לחל"ת ופגענו בפרנסתם של לפחות 5,000 משפחות.
בכל העולם, גם במדינות שבהן הקורונה משתוללת יותר מהר מבישראל, משחקים כדורגל. בכל העולם גם נדבקים. האם באיזושהי ליגה אחרת הידבקות של שחקן או שניים גורמת להפסקת האימונים? האם עצרו את הפרמייר ליג בגלל ההידבקות של טיאגו או סאדיו מאנה מליברפול? האם בדיקה חיובית של כריסטיאנו רונאלדו תעצור את הסריה א' באיטליה? ברור שלא. ימשיכו לשחק, ולחיות, עם הנגיף.
לכולנו התקופה הזאת לא קלה, למעשה קשה מאוד. אבל אנחנו חייבים לעבוד תוך כדי תנועה. להמשיך ולהילחם על הספורט, לשחק בכל הכוח, גם אם הסגל מדולדל וגם אם המאמן חולה. כל עוד הקורונה איתנו, נצטרך לחיות איתה - אם נרצה או לא נרצה. וספורט הוא חלק מהחיים.
אבל לא רק למדינה יש לי ביקורת, אלא גם לשחקנים: איפה אתם? האם אינכם מבינים שגם אתם נפגעים מהמצב הזה? איך יש רק כמה צדיקים, בדמות עידן ורד או איתמר ניצן? צאו החוצה, שחקנים יקרים. השמיעו את קולכם. נצלו את הרשתות החברתיות, להשמיע את הזעקה ולהעביר את המסר. כלי התקשורת של הספורט נלחמים כל הזמן - אבל מה אתכם? לכם אין מה להפסיד?
ומי שחושב שהפועל באר שבע או מכבי תל אביב, הנציגות שלנו באירופה, לא נפגעות - טועה. איזו סוג של הכנה יש להם לליגה האירופית, כשאין ליגה? בלי משחקי הכנה? איך מצפים שקבוצה תצליח לעלות בעוד 16 יום למשחק הראשון שלה, כשלא חוותה שום משחק אמיתי בדרך לשם?
אז בהזדמנות זו - תודה רבה, פרופסור איתמר גרוטו, תודה רבה יולי אדלשטיין וכל הקואליציה. תודה שהחזרתם אותנו שנים לאחור, רק בגלל שלא יכולתם להכיל או להתמודד. תודה שסגרתם את הספורט. אבל תסתכלו על הצד החיובי: יש לכם עוד זמן לתפוס את הראש, לפני שבאמת יהיה מאוחר מדי.
