מועדון בסדר גודל של מכבי חיפה לא יכול להרשות לעצמו לא לזכות באליפות במשך שמונה עונות ובשנים האחרונות הוא אפילו לא היה במאבק על התואר. עם זאת, נדמה שהעונה משהו טוב קורה במועדון הירוק ולמרות מעידות פה ושם, הוא עדיין נמצא במרחק נגיעה מהמוליכה מכבי ת"א רגע לפני שהסיבוב הראשון בליגת העל מגיע לסיומו. הנה חלק מהשינויים שהובילו אותו לשם, וגם נושא אחר שאולי טעון שיפור.
מרקו בלבול
אם היו מספרים לאוהדי מכבי חיפה שבתחילת דצמבר לקבוצה שלהם יהיה את כמות השערים הגדולה ביותר, יותר משניים למשחק, שהם יהיו במקום השני ושחלק מהזרים ישפיעו מיידית בעונתם הראשונה בישראל (טיירון שרי, יאניק וילדסחוט), סביר להניח שחלקם היה צוחק במקרה הטוב, ומתעצבן במקרה הפחות טוב, אבל עם נתונים קשה להתווכח: בלבול מוביל את מכבי חיפה למקום בו היא לא היתה כבר תשע שנים.
הקדנציה הראשונה שלו לפני חמש שנים היתה קצרה מאוד. חצי עונה, מקום חמישי ולא יותר מזה. העונה, הציניקנים ידברו על התחת של אברם שעבר אליו, אבל מי שעוקב אחרי חיפה מקרוב, רואה גם דרך, וזה הרבה בזכותו. חולמני? אדיש? נטול כריזמה? בא עם חילופים מהבית? אמרו, אומרים וגם ימשיכו להגיד על בלבול, אבל בשורה התחתונה, במבחן התוצאה, הוא עומד וזה מה שחשוב. כרגע. נקודות לשיפור: ההתעקשות על רז מאיר כמגן שמאלי, שימוש נכון יותר בספסל וההגנה שעדיין לא יציבה.
הזרים
אין סוף טעויות נעשו במכבי חיפה עם שחקנים זרים ועם צוותים זרים. רנה מולנסטיין, אלכסנדר סטנוייביץ' תור קרלסן, מו אלאך, פרד רוטן, פיטים עזמי, אניס אלושי, תאמאש פרישקין, סטפנוס אתנסיאדיס, קאיו, הולמאר איולפסון, מיכיל קראמר הם רק חלק מהשמות שעלו מיליונים ליענקל'ה שחר. העונה הוא, ובעיקר בנו אור, הרבה יותר מעורבים. ההדחה מאירופה היתה מרגיזה, אבל בלבול לא היה מוכן להתפשר על זרים כדי להגיד "הבאתי". הקהל כעס, הלחץ היה גדול, השלישיה שספגה הקבוצה נגד הפועל רעננה גרמה להרמות גבה, אבל ככל שהזמן עבר שרי, שהגיע בשליש מהמחיר של כרים פריי, נכנס לעניינים יחד עם טרנט סיינסברי ו-וילדסחוט והשקט והרוגע של של כל המערכת השתלם. הסכומים שהשקיעה העונה מכבי חיפה בזרים לא דומים למה שהושקע בעבר, לא במשכורות ולא ברכישות וזו כבר התקדמות וחשיבה נכונה.
שחקני הבית
אחרי שנים בהן רעתה בשדות זרים, מכבי חיפה חזרה למקורות, לפחות בחלק מהעמדות. נטע לביא אולי לא התפתח להיות מנהיג כמו הקפטנים הקודמים, אבל מקומו ב-11 לא עומד בספק. עופרי ארד בלם לגיטימי בליגת העל עם פוטנציאל לנבחרת ואם הוא לא משחק, אז אעיד חבשי עולה מהספסל. מוחמד עוואד פוטנציאל שעוד לא ממומש ורז מאיר, אחד השחקנים שבלבול הכי אוהב, מקבל לא מעט דקות. גם סינטיהאו סלליך, שחוזר מפציעה, אמור להשתלב בקרוב. הקהל רוצה להזדהות עם שחקני בית ויש לו עם מי.
שחקני רכש ישראלים
שמות כמו גל אלברמן, רמי גרשון, גילי ורמוט, שלומי אזולאי, איתי שכטר ועומר דמארי לבשו את המדים הירוקים ולא הובילו לשינוי ובחיפה החליטו לנסות לפגוע בצעירים מקומיים ועד כה זה עובד, לפחות בכל הנוגע לשני שחקני הרכש מבני יהודה שהגיעו בקיץ. עם ארבעה שערים וארבעה בישולים והמקום הראשון במסיבות מפתח, דולב חזיזה יכול להתמודד בקלות על תואר "שחקן העונה" בקצב הזה. יובל אשכנזי אולי לא כוכב גדול, אבל הנתונים שלו נהדרים. שלושה שערים, שלושה בישולים, חמישי בדקות משחק מהקשרים, חמישי בבישולים מהקשרים, רביעי באיומים לשער מהקשרים. אשכנזי גם ראשון בליגה במסירות מפתח ושלישי באיומים מתוך הרחבה בין הקשרים.
טעון שיפור? הטיפול בכוכבים (שם קוד: ירדן שועה)
ויש גם עוד שחקן שהגיע מבני יהודה. גם אייל ברקוביץ' וראובן עטר לא היו קלים לאימון, אבל בחיפה איך לטפל בהם, על המגרש ומחוצה לו. שועה, שרישיונו נשלל לאחרונה, לא מצליח להפנים ששעון החול אוזל באחד המועדונים עם הכי הרבה סבלנות בישראל. מכבי חיפה ניסתה הכל אבל עושה רושם שהחלוץ לא רוצה לעזור לעצמו. כישרון יש לו, אבל גם מקרי העבר מוכיחים שזה לא מספיק.
עד עכשיו עבירות המשמעת שלו לא זעזעו את המערכת אבל אם עד עכשיו עוד שחקנים חיזקו אותו וטענו שהוא ילד שרק קצת סטה מהדרך, עבירת המשמעת האחרונה גרמה לכעס גדול מצד כל המערכת ובניגוד לקודם, גם לגיבוי מלא למרקו בלבול. מול ב"ש הוא יהיה בלי חלוץ על הספסל בגלל הפציעה של מוחמד עוואד ועם שני שחקנים קדמיים בלבד: מקסים פלקושצ'נקו וסינטיהו סלליך, שעוד לא מוכן לדקות משחק משמעותיות.
