כבר מתחילת הקריירה שלו, סומן חביב אוחיון כמי שבעתיד ילבש את אפודת נבחרת ישראל. השוער הצעיר, שגדל במכבי תל אביב, היה צפוי לרשום קריירה אירופית מפוארת, אולי אף יותר מזו של דודו אוואט ובוני גינצבורג. אבל אז הגיעה הפציעה בגבו. במשך 14 חודשים הוא ביצע שיקום ולמרות פריצת הדיסק הוא הצליח לשוב לשחק כדורגל ואף הפך לשוער הנבחרת הצעירה. במכבי תל אביב הוא אמנם מעט לשחק ובינואר שעבר הושאל להפועל חדרה.
שני משחקיו הראשונים הסתיימו בניצחון חדרתי, אך אז הגיעה התבוסה לבני יהודה. אוחיון סופסל במשך יותר מחודש, המשיך לעבוד קשה וזכה בחזרה בחולצת ההרכב. הסיפורים מלמדים כי אוחיון לוחם, אך נראה כי המסע הקרוב הולך להיות מאתגר עוד יותר. לאחרונה החליט השוער, בעצת מאמנו המנטלי ז'אן טלסניקוב, כי עליו לבצע אימונים נוספים מלבד האימונים בקבוצה. מספר פעמים בשבוע הוא מבצע אימון בוקר בחוף הים וכך עשה גם ביום שני האחרון, אלא שהפעם היה טוויסט טראגי בעלילה.
במהלך האימון הוא נחבט עם צווארו במדרגות, תחילה לא הבין את גודל המכה, אך בחלוף הזמן הוחלט לפנות אותו לביה"ח "אסף הרופא". לאחר שעבר צילום התגלה כי הוא סובל משבר בחולייה הצווארית ונכנס לניתוח בהול. הניתוח ארך כשעתיים וחצי, פרופ' יגאל מירובסקי וד"ר יוסי סמורזיק, מבכירי הרופאים בארץ ניתחו אותו. השבר טופל וגם הלחץ על עמוד השדרה שוחרר.
הפציעה הכתה כרעם ביום בהיר את בני המשפחה. אביו של חביב, מוטי, היה בעבר שוערה של מכבי פ"ת ומלווה את בנו כמעט לכל אימון ומשחק מאז שהחל לשחק כדורגל. בין השניים קיימת מערכת יחסים קרובה מאוד. חביב ביקש שלא לעדכן את אביו במצב כדי לא לגרום לו ללחץ, אך האם, אהובה הזעיקה אותו לביה"ח. דמעות רבות זלגו מעיניהם של בני משפחת אוחיון וקרוביהם. בעת הניתוח היה זה סוכנו אבי נמני ונציג מכבי תל אביב, ברק יצחקי ששהו עם המשפחה.
"הניתוח עבר בהצלחה", כך הגדירו הרופאים. כעת מתחיל המסע הקשה, ההתאוששות והשיקום. אוחיון הועבר למחלקת טיפול נמרץ ומיטתו הפכה למוקד עלייה לרגל. יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר, שינו זוארץ, הנהלת הפועל חדרה, שחר פיבן, מנשה זלקה, ירין פרץ ועוד אנשי כדורגל הגיעו כדי לתמוך בשוער ובבני משפחתו. מנכ"ל מכבי תל אביב בן מנספורד שלח הודעה והבטיח לעמוד לשירות המשפחה. המנהל הטכני של ההתאחדות לכדורגל וילי רוטנשטיינר התקשר מאוסטריה, ואפילו ג'ורדי קרויף התעניין במצב מסין.
אחד הביקורים המרגשים ביותר היה של ג'קי מרציאנו, אביו של שוער הנבחרת, אופיר. ארבע שעות לפני שבנו עלה למשחק נגד אוסטריה, הוא הגיע לבית החולים עם זר פרחים וקופסת שוקולדים. הוא לא מכיר את משפחת אוחיון, אך היה לו חשוב לחזק. מרציאנו סיפר למוטי כי בתור שחקן גם הוא שבר את חוליות הצוואר, עבר שיקום ושב לשחק כדורגל. הדברים נתנו תקווה גדולה לבני המשפחה שמחכים לזריקות עידוד מסוג זה.
חביב אוחיון מתקשר עם סביבתו, הוא שומר על חוש הומור מפותח, אך בשלב הזה עדיין לא יכול לקום מהמיטה. הרופאים הציבו דד ליין של שלושה שבועות כדי להעריך האם הנפילה גרמה לנזק מעבר למה שזוהה. חביב זוכה לתפילות מכל עבר. חבריו למכבי תל אביב וביניהם, אלירן עטר, דור מיכה ועומר אצילי התפללו לשלומו באומן. רבים מחבריו הגיעו לכותל וגדולי הרבנים התגייסו כדי להעמיד את השוער הצעיר על הרגליים.
המשפחה דרוכה למסע ארוך ולוקחת את כל התסריטים בחשבון. התקווה, האמונה והשקט הנפשי של חביב מעניקה לכולם אופטימיות שהפרק האחרון בקריירה שלו עדיין לא נכתב.
