sportFive866726 (צילום: ספורט 5)
צילום: ספורט 5
בגיל 24 ספק אם ארון אולאנרה האמין שהוא ינחת דווקא בישראל. אחרי ששיחק בליגת האלופות, חתם על חוזי עתק ברוסיה ובסין ואפילו זכה להשוואות לאיגביני יעקובו, הניגרי הלך אחורה והגיע עד לבית"ר ירושלים בתקווה להחיות את הקריירה שלו. רגע אחרי שהוא חתם בקבוצה מהבירה, היכרות עם הרכש החדש של משה חוגג, זה שיכול מצד אחד להמריא מחדש עם הירושלמים, אך גם לקרוס יחד איתם.

הצליח בנורבגיה, אך חתם בסין במקום לעבור לאירופה
אולנארה התחיל את הקריירה בשוטינג סטארס הניגרית וקרע רשתות כבר מגיל צעיר. 15 שערים היו לו עונת הבכורה בבוגרים בגיל 17, במה שסידר ומעבר לנורבגיה. אחרי שנכשל בוולראנגה הוא הצטרף לסארספבורג (אותה אחת שהדיחה את מכבי ת"א בליגה האירופית) והצטיין בה כשכבש 10 שערים ב-26 הופעות.

ב-2014 העניין סביב הניגרי, שניחן בסיומת נהדרת וביכולות פיזיות עוצמתיות, עלה כששתי קבוצות סומנו כמיועדות לקלוט אותו: צסק"א מוסקבה או גוואנגז'ו ר.פ, כשלבסוף הוא הצטרף לקבוצה הסינית שהציעה סכום גבוה בהרבה: דמי העברה של 1.4 מיליון יורו ושכר של 650 אלף יורו (נמוך ב-350 מזה שירוויח בבית"ר).

כך בגיל 20 ובשיא הכושר הוא התפתה למלכודת הדבש הסינית, וסומן על ידי סוון גוראן אריקסון האגדי ליורש של איגביני יעקובו (שגם כן שיחק במועדון). אולנארה קיבל את הספרה 25, שבהמשך עברה לערן זהבי, כשבשתי עונות כבש 15 שערים בסך הכל. למרות שאולנארה הרשים מבחינה מקצועית לפרקים, הוא נחשב לכישלון בגוואנגז'ו, בעיקר בגלל הגישה, שנתפסה, על פי פרסומים אז, כלא מקצוענית. הניגרי התקשה לשמור על יציבות ולצד משחקים בהם בלט, נעלם וחיפש לעזוב, כשמי שקלטה אותו הייתה אותה צסק"א, שחידשה את ההתעניינות בו, וצירפה אותו בהשאלה.

"אני צעיר ויש לי עדיין קריירה לפתח", הוא הסביר אחרי שעזב את סין, "המטרה שלי בקריירה זה לשחק כדורגל ולא רק להרוויח כסף, ולכן עזבתי את סין. אני רוצה להשתפר ואין לי כוונה לעשות את זה בליגות במזרח כי הן לא מקדמות אותי מבחינה מקצועית".
View this post on Instagram

#days#like#this#always#remember Sarpsborg08

A post shared by Aaron Samuel (@officialaaronsamuel) on

View this post on Instagram

A post shared by Aaron Samuel (@officialaaronsamuel) on

מחברים לקבוצה ליריבים בליגה הרוסית. אולאנרה עם נאתכו (getty) (צילום: ספורט 5)
מחברים לקבוצה ליריבים בליגה הרוסית. אולאנרה עם נאתכו (getty)|צילום: ספורט 5
סלוצקי קרא לו קניבל בצסק"א, פציעה ביזארית קטעה את הקריירה
חצי עונת השאלה בצסק"א הספיקו לאולנארה כדי להטביע חותם. המהירות, הפיזיות והחדות שהפגין כששיתף פעולה עם ביברס נאתכו בצסק"א ב-2015/2016 גרמו לרוסיה להתאהב בניגרי, שהיה נראה עוצמתי וכזה שיקרע רשתות ברוסיה. שני שערי ליגה בלבד היו לו, אבל ההשפעה שלו על המשחק הייתה מהותית. אולנארה יצר אפשריות מסירה בזכות התנועה הבלתי פוסקת שלו, פינה שחקנים אחרים הודות לנוכחות הפיזית שלו ברחבה ויצר אינספור מצבים, שהפכו אותו לכזה שמושך את תשומת הלב כמעט בכל משחק.

"לאונרד סלוצקי (מאמן צסק"א. א.א) קרא לי קניבל. הוא שאל בצחוק אם אני אוכל חיות באפריקה, כי הוא קרא לי חיה רעה", אולנארה נזכר, "אהבו אותי בצסק"א, הרגשתי שזו משפחה. וסילי ברזוצקי אמר לי שאני החלוץ הכי טוב ברוסיה. הרגשתי שיש לי קרקע נוחה להצלחה".

דווקא כשנראה היה שהקריירה שלו אולנארה בכיוון נכון הגיע הרגע שלמעשה גרם לו גם להגיע לישראל, גמר הגביע הרוסי מול זניט ב-2016. שתי דקות אחרי שתוקל על ידי אקסל ויטסל ונאנק מכאבים, אולנארה כבש בדקה ה-36 וחגג עם סלטה אחורית את השער. שתי דקות מאוחר יותר הוא שוב החזיק את הברך עקב תיקול עם דומיניק קרישיטו במה שגרם לחילוף שלו, שלאחריו הצוות הרפואי איבחן שהוא סובל מקרע ברצועה הצולבת בברך.

החלוץ הכחיש שהקרע נבע מהקפיצה, אך בצוות הרפואי טענו שז הסיבה. למרות הפציעה הקשה, בצסק"א החליטו לתת לו גב מלא כשהחתימו אותו לחוזה ל-4.5 שנים, אבל בפועל אולנארה לא הצליח לחזור לעצמו, ומאמן צסק"א, ויקטור גונצ'רנקו, לא נתן לו ממש קרדיט, כשהשיא היה במשחק הליגה האירופית מול יאנג בויז, אז הוא נכנס כמחליף בדקה ה-54, אך הוחלף בדקה ה-90 על ידי ביברס נאתכו, ברגע שכונה על ידו כ"עצוב בקריירה".

משם, הדרך החוצה הייתה קצרה, כשמאמן הקבוצה הרוסית לא היסס לבקר אותו בתקשורת. "אחרי שנפצעתי לא נתנו לי יותר מדי זמן להכיח את עצמי", הניגרי ביקר, "כל הזמן ישבתי על הספסל. זה היה מייאש ומעצבן. לא יכולתי להשתפר ככה. אני צריך לשחק. המאמן בכלל לא דיבר איתי".

View this post on Instagram

#THANKGOD4THISDAYs#

A post shared by Aaron Samuel (@officialaaronsamuel) on

"אם לארון יש אפשרות לעזוב, המועדון ישקול זאת", גונצ'רנקו הגיב מצדו והסביר מדוע לא איפשר לאולאנרה לשחק, "יש שחקנים ששינוי השיטה ל-3-5-2 עשתה להם טוב כמו נאתכו וגולובין, אבל יש כאלה שפחות כמו אלונארה. הוא לא התאים לשיטה שלנו אלא כזה שיותר מתאים לשחק כחלוץ בודד, וזה פחות התאים לי".

המאמן גם ביקר את הגישה של הניגרי: "צפיתי בו באימונים והוא פשוט התנהל בחוסר חשק. בלי משמעת טקטית, וכל הזמן התלונן למה שחקנים אחרים פותחים לפניו. עם גישה כזאת, אין לו מקום בצסק"א. אם הוא היה רוצה להמשיך לעבוד, אז הוא היה נשאר כאן, אבל זה לגמרי לא המקרה".

אבל לא רק הטקטיקה והגישה, אולאנרה התקשה להתאושש מהפציעה הקשה, שספג בברך בגמר הגביע הרוסי במאי 2016. ברוסיה מספרים שהוא לא היה חד כמו בעבר למרות שטען שהוא כשיר, כשעסקו בעיקר בפן הפסיכולוגי של הפציעה. אם בעבר לניגרי היה ביטחון עצמי, מופרז, כיום הוא מפחד לגשת לכדורים ופחות 'קילר' ברחבה. כשהיה במצב פיזי נהדר, אז הבעיות בטכניקה שלו לא הורגשו, אבל כשכעת הפיזיות היא לא כמו פעם, לפתע הליקויים הבסיסיים ביסודות שלו השכיחו את המהירות.

אולאנרה מצדו הכחיש את הטענות. "אני לא מושפע מהפציעה. זה לגמרי מאחוריי", הוא הכחיש, "עבדתי קשה ואני ב-100% כשירות, למרות שאני נזהר מלבצע קפיצות, כמו בעבר. ברגע שאני בכושר, אני לא מפסיק לרוץ ולא מתעייף, וזה בדיוק המצב בו אני נמצא עכשיו".

בעקבות חוסר האמון, אולאנרה נדד אשתקד לאמקר פרם מהליגה הרוסית, שם הראה ניצוצות כשכבש שלושה שערים, כולל צמד אדיר מול לוקומטיב מוסקבה, כשאחרי אחד השערים חג כמו זלאטן איברהימובי', אך בקבוצה החליטו לוותר עליו בתום תקופת ההשאלה.
ישקם את עצמו וירים את בית
ישקם את עצמו וירים את בית"ר? על הנייר, אולאנרה גדול על ליגת העל (getty)|צילום: ספורט 5
איזה שחקן בית"ר מקבלת?
אחרי שחזר לצסק"א, הקבוצה והניגרי הגיעו להסכם על התרת חוזהו, כשכעת הוא רק רוצה לחזור לשחק כדורגל. אם בעבר שמו נקשר למעבר אפשרי למונאקו, לטוטנהאם או לניוקאסל, כשסקאוטים הגיעו לצפות בו, כעת הוא החזיק בפחות הצעות. היו דיווחים על התעניינות מצד פורטו, ספורטינג ליסבון והיידוק ספליט והוא גם הוצע למכבי ת"א, אך בסופו של דבר אולנארה נחת בבית"ר י-ם.

אם נשפוט לפי הנתונים היבשים, בגיל 24 הניגרי הוא הרבה מעל הרמה של ליגת העל. הוא עוצמתי יותר מכל בלם שיתמודד מולו, מהיר ובעל חוש לשערים, שאמור להיות גדול על הליגה. אולאנרה בועט נהדר בשתי רגליים, ניחן במשחק ראש טוב, אך לוקה מעט בטכניקה.

יחד עם זאת, עדיין סימן שאלה גדול מוטל סביבו. הראשון הוא עניין הגישה. כבר ראינו בעבר כשהניגרי לא מקבל בהבנה מקרים בהם המאמן בוחר להושיב אותו על הספסל, ואם נוסיף אליו את ערן לוי, מאור בוזגלו ויתר הכוכבים, נראה שהוא עלול לייצר עוד רגעים לא שקטים בבירה.

דבר נוסף, גיא לוזון נוטה לשחק במערך של 4-3-3 עם חלוץ מטרה, כמו שאולאנרה אוהב ומעדיף, כך שהוא יכול להשתלב בצורה טובה על חשבון סילבסטר או וארן, שלא ברור איך יקבלו פיחות כזה או אחר במעמדם. אולם התעלומה הגדולה ביותר לגבי אולנארה היא הכשירות שלו, שלא ברור אם הוא באמת יכול לשחזר את היכולת שסידרה לו זימון לנבחרת ניגריה ומעקב מקבוצות גדולות.

בשנים האחרונות בית"ר י-ם הפכה למקום שמשקם שחקנים שנמצאים ברגע השפל של הקריירה שלהם ודווקא מטדי יוצאים לדרך חדשה. כמו אחרים, גם אולנארה נמצא בשפל והוא אדם שמונע מאמוציות. אם הקהל, לוזון והשחקנים יצליחו להצית בו את האש מחדש, בית"ר תקבל חלוץ שגדול על הליגה. אם לא, תקבלו עוד אדם ש'יעשה שמח' בטדי.