דני פרדה הוא אחת התעלומות הגדולות של הכדורגל הישראלי. מצד אחד נראה שהקלישאה "כבר כמה שנים שכולם מחכים לפריצה שלו" נכונה גם לגביו. מצד שני, מדובר בשחקן עם אישיות מרתקת והכי לא קלישאתית. מגיל קטן הוא תמיד היה הילד המוכשר. זה שאי אפשר לקחת לו כדור מהרגל, זה שכולם היו בטוחים שהוא יהיה האתיופי הראשון שיגיע לאירופה, אבל לפני שלוש עונות משהו קרה.
אחרי עונה נהדרת במדי מכבי פ"ת בליגת העל, קבוצות כמו מכבי ת"א ובית"ר ירושלים התעניינו אבל עמוס לוזון סירב למכור. פרדה נאלץ לרדת לליגת הלאומית מתוך מחשבה שאם יצליח להחזיר את הלוזונים לליגה הראשונה הוא ישוחרר, אבל ההבטחה שקיבל לא התממשה, ולפרדה נמאס. מייד הודבקה לו, לעיתים בצדק, תדמית של שחקן עם בעיות משמעת. הוא החסיר אימונים, נעלם לכמה ימים מבלי שאף אחד יידע איפה הוא ואפילו הסתבך עם החוק עקב עבירות נהיגה.
אלא שמאז משהו קרה. היום פרדה הוא אדם רגוע, שמבין שכשרון לבד לא יספיק. מלבד האימונים בבית וגן אפשר למצוא אותו מתאמן באופן אישי גם במכון הכושר של הולמס פלייס הסמוך לביתו.אולי שוב תעבוד פה הקלישאה: "אולי אלה הנישואים ששינו אותו". פרדה גם עבר תהליכים אישיים כשבשנה שעברה איבד את אביו. בגיל 28, ואחרי שנתיים בהן לא כבש שער, הוא מבין שאם כעת זה לא יקרה, זה כבר לא יקרה כלל.
כשעבר ממכבי פ"ת לבית"ר ירושלים אמר לו הבוס, אלי טביב במעמד החתימה: "אני אעשה אותך הקשר הטוב ביותר בישראל". המחמאות אולי ריגשו אבל היכולת לא קפצה והשערים לא הגיעו. פרדה החל להיפגש מדי שבוע עם קואצ'רית שמחזקת אותו בצד המנטלי. "לא הדבקתי את עצמי איפה שצריך ולא נתתי פוש עד הסוף", הוא מסביר.
למה בבית"ר לא הבאת קבלות עד עכשיו?
"לצערי הרב היו דברים מחוץ לכדורגל, בחיים האישיים שלי. חשבתי שאוכל להשאיר אותם בצד ולהתרכז רק בכדורגל וזה לא קרה. אני מאוד מצטער שלא נתתי תפוקה בבית"ר כמו שהייתי רגיל לתת. עברתי משהו מאוד קשה במשפחה כשאבא שלי נפטר ולקחתי את זה מאוד עמוק. הראש לא היה בכדורגל, ואני לא מצליח לממש את הפוטנציאל שלי להביא למגרש את מה שאני יודע. השנה דווקא עשיתי את הסוויץ' הזה ועבדתי כמה שצריך. השקעתי 120 אחוז ולא הלך. אני לא יודע אם זה מסיבות מקצועיות או לא, פשוט לא הלך ולא התחבר, וזה מאוד מעציב אותי".
בדיעבד, המעבר לבית"ר ירושלים היה טעות?
"אני לא אקרא לזה טעות. זה חלום של כל שחקן בליגה הישראלית לעבור לקבוצה גדולה ואני שמח מאוד שבית"ר קיבלה אותי בזרועות פתוחות ומצטער שלא הצלחתי להחזיר לה מה שאני יודע ומה שאני יכול לתת. בבית"ר ירושלים יצאו ממני המון דברים טובים חוץ מהתפוקה שלי על המגרש. התבגרתי באופי שלי ובמחשבה המנטאלית שלי וקיבלתי עזרה מאלי טביב שהפנה אותי לקואצ'רית. לקחתי את עצמי בידיים ועשיתי את השינוי הזה כי לא רציתי לחזור אחורה".
הדביקו לך תווית של ילד בעייתי.
"פעם דני פרדה היה מתעצבן על כל דבר קטן. כל דבר שלא היה מוצא חן בעיניו הוא היה עושה פרצופים. כשלא הייתי מתלבש הייתי עושה דווקא באימונים. מאז שהגעתי לבית"ר ירושלים כל הדברים האלה השתנו. התבגרתי. לקחתי את עצמי בידיים ואני עושה הכל לטובת הקבוצה מידיעה שמה שטוב לקבוצה יהיה טוב גם לדני".
נכשלת בבית"ר?
"עדיין לא נכשלתי. בטח שלא כרגע, שאני יודע שיש לי עוד הרבה לתת. לקחתי את עצמי בחודשים האחרונים בידיים כדי לעבוד על עצמי בקטע המנטאלי והפיזי. בהרגשה כרגע לא נכשלתי ויש לי עוד לתת. אם לא בבית"ר אז יכול להיות שזה יהיה בקבוצה אחרת".
שנתיים לא כבשת.
"לא ציפיתי שזה יהיה ככה. לפני שהגעתי לבית"ר, חשבתי שאני הולך לפרוץ ולתת מספרים ובישולים ברמות אחרות כנראה שאני לא יודע מה יהיה בעתיד. למישהו למעלה היה תכניות אחרות".
זה לא מתסכל אותך? הגעת כמי שאמור לשדרג את המועדון
"בטח שזה מתסכל. אתה יודע כמה השקעתי וכמה רציתי לתת ולהראות מה שיש לי. כל התכנון הלך לפח ושום דבר ממה שרציתי לא יצא לפועל, זה מאוד מתסכל. זה הכניס אותי אפילו לדיכאון, שאם אני לא עושה את מה שאני רגיל לעשות אני פשוט לא שמח ביחד עם החברים שלי אחרי ניצחונות. היו לי הרבה מחשבות של מה יהיה ואיך אני מרים את זה, לאן אני לוקח את עצמי . אם אני ממשיך ככה בעצבות או מתרומם. אני שמח שהצלחתי לעבור את זה. אני עם הפנים קדימה כרגע".
האוהדים לא נתנו לך שקט. קיללו אותך. שרקו לך בוז
"היה איזה קומץ שבחר בדרך הזו. לקלל, לנהום. אני לא אחליט בשבילם מה להגיד ומה לצעוק. הם בחרו בזה ואני בתור שחקן כדורגל צריך לנתק את עצמי מהקהל ולהתרכז רק בכדורגל. בטח שזה יפריע לשחקן שהקהל הביתי שלו יקלל אותו ויהיה נגדו. אני בן אדם ובטח שזה מפריע אבל בזמן ששחקתי השתדלתי להתנתק ולא לתת לזה להפריע לי".
קשה?
"מאוד קשה. הדבר היחיד שכאב לי הוא שאותו קומץ צריך להבין ששחקן כדורגל הוא קודם כל ולפני הכל בן אדם. עם משפחה וחיים אישיים שהם מחוץ לכדורגל. והם לא יודעים מה השחקן עובר ומה קורה איתו באותו זמן. זה מה שציער אותי ומאוד פגע בי. במשחקים האחרונים זה עבר ואני שמח".
יש לך הזדמנות לפנות לקהל, לאותו קומץ. מה תבקש?
"הבקשה היחידה שלי היא שאותו קומץ יבין, ואני לא מדבר רק עליי ספציפית, שהוא צריך לתמוך ולעודד את הקבוצה כל 90 הדקות כי הקבוצה הולכת למקום יפה וטוב. חבל לפספס את זה, כי אפשר לעשות משהו יפה השנה".
אתה מרגיש שאתה פספוס?
"כן, כי אני יודע שלא נתתי את מה שדני פרדה יודע לתת וזה מה שאוכל אותי. אני יודע כמה כדורגל יש לדני ומצער אותי שהוא לא הראה הכל. כשאבא שלי נפטר היו רגעים שלא היה לי חשק לשחק כדורגל אבל הדחקתי. כשאבא היה חי כל מה שרציתי זה לשחק עבורו ועבור המשפחה שלי ולשמח אותם. ברגע שהוא הלך אז חלק מהאהבה לכדורגל והרצון ירד אבל אני ידעתי תמיד שאבא היה גאה בי כל הזמן ורצה שאני אמשיך לשחק ולא משנה מה יהיה. אני שמח שבסופו של דבר לא נפרדתי מהכדורגל".
למה אתה מדבר על עצמך בגוף שלישי?
"כי אני יודע שהשינוי הזה שאני מדבר עליו הולך וקרב, הדני שהולך להיות זה דני אחר לגמרי".
איך ראית את מחאת בני העדה האתיופית הקיץ? כמי שהצליח להשתלב פה כשחקן כדורגל, הצלחת להזדהות עם המחאה?
"אני אתמוך באחים שלי, בני העדה. זה כואב כי יש בזה המון אמת. מתנכלים לילדים אתיופים. הרבה אתיופים לא מצליחים למצוא עבודה או שלא מקבלים אותם לעבודה. זה לא משהו שהוא שקר. זה לא משהו שהפריחו אותו באוויר. רואים את זה ככה ביום יום ויש לי חברים שחווים וחוו את זה. כואב לי על העדה. אני רוצה שאנחנו נהיה שווים. אנחנו גם שירתנו בצבא. אנחנו גם אזרחים פה בארץ ישראל. יהודים כמובן, אז למה שלא נהיה שווים?".
עד לאן בית"ר יכולה להגיע העונה?
"אני לא רואה שום דבר שיכול לעצור את בית"ר מללכת עד הסוף. יש צוות מקצועי מאוד טוב, שמחובר לשחקנים. יש אחווה כבוד ואהבה בין השחקנים, אווירה טובה, אימונים טובים ואלה הדברים שיכולים לקחת קבוצה למקומות הכי גבוהים. לא תשמע הצהרה על אליפות אבל אני מאמין שהקבוצה יכולה להשיג מה שהיא תשאף".
באופן אישי אתה מרגיש שאכזבת את טביב?
"כן, כי אני יודע כמה הוא בנה עלי וכמה הוא ציפה שאחזיר על המגרש. איפשהו אני מרגיש מאוכזב שלא הצלחתי לממש את התקוות שלו בי. למרות שאני חושב גם שלא קיבלתי את רוב ההזדמנויות כדי להוכיח מה אני שווה ומה אני יכול לתת".
האוהדים חושבים שטביב דורש שתשחק.
"אנשים ואוהדים שמעו שטביב רוצה לתת לי יותר לשחק ומשקיע בי ובלידור כהן וזה מה שהניע אותם לשמועות האלה. אולי זאת הסיבה לקללות לעברי. אלי לא דורש שאשחק כל משחק. אם קיבלתי הזדמנות ולא הייתי טוב במשחק אז אוטומטית אני יוצא החוצה. זה לא חשוב אם זה אני או שחקן אחר. כל מי שלא יהיה טוב יזוז הצידה כי יש סגל רחב ושחקנים טובים בקבוצה".
מה יש לך להגיד לאנשים שכבר הספידו אותך?
"אף פעם לא מאוחר מדי, ודני פרדה יסתום את הפיות לכל מי שדיבר עליו".
