לורנצו שימיץ', השחקן החדש למכבי חיפה, הוא נווד כדורגל. הבלם שחגג את יום הולדתו ה-27 ביולי האחרון הספיק לעבור ב-9 מועדונים לאורך הקריירה. הוא לא שיחק יותר מ-27 משחקים בקבוצה, לא שיחק ביותר מ-18 משחקים אצל אותו מאמן ומצא את עצמו נע ונד ברחבי איטליה, בה שיחק בחמש קבוצות שונות בין 2017 ל-2022.
החתימה שלו במכבי חיפה, שמגיעה בשלב מאוחר של החלון הודות למקום פנוי לשחקן זר בסגל ולהבטחת מענק כספי עצום מאופ"א, משקפת בדיוק את אותה "נוודות". מצד אחד, זה שהוא לא הצליח להתקבע בקבוצה אחת ועבר בגיל 27 יותר ממה ששחקן ממוצע עובר בקריירה שלמה זה מדאיג.
מצד שני, מועדון בסדר גודל אירופי כמו מכבי חיפה מצטרף לרשימה של מועדונים שהאמינו בו, רשימה שכוללת את סמפדוריה, קבוצת ילדותו היידוק ספליט, ספאל ולצ'ה. אם הוא עבר בין כל כך הרבה קבוצות, זה אומר שכל כך הרבה האמינו בו. יכול להיות שגם אם יגיע לכרמל וייתן עונה טובה הוא יתקדם, בדומה לדילן בטובינסיקה, שנראה טוב בכרמל ומצא את עצמו בסופו של דבר בסנט אטיין. המעברים השונים של שימיץ' הם חלק מהכדורגל, או שיש שם משהו בעייתי?
"העצבים יהרגו את הכישרון"
בשביל לענות על זה, צריך לצלול לסיפור החיים הלא שגרתי של שימיץ' (שנקרא ע"ש השחקן לורנצו למאס). הוא הרשים מגיל צעיר הודות לפיזיות ולמשחק הראש, נקרא על ידי חבריו "פיקה" בשל הדמיון לבלם ברצלונה לשעבר, למרות שהאליל שלו הוא דווקא סרחיו ראמוס, ובתוך חודשיים התעלף על המגרש ("כולם אמרו שזה היה נראה רע, אבל זה רק בגלל שלקחתי אנטיביוטיקה אחרי שהוציאו לי שן רקובה") והיה במעקב צמוד של סקאוטים מצ'לסי. בסופו של דבר, אחרי השאלה קצרה לגוברלה האוקראינית, הוא עלה לקבוצת הבוגרים של היידוק ספליט בעקבות מצוקת בלמים ונראה לא רע בכלל. הפיזיות הזאת העניקה לו מקום בהרכב קרואטיה הצעירה לצד לוברו מאייר, אלן חלילוביץ' ודויה צ'לטה-קאר שהושאל לליון מסאות'המפטון הקיץ.
עם זאת, בעיה אחת צצה שוב ושוב. המזג החם שלו. הוא התנצל לאחר שהפיל שחקן יריב לדשא במהלך ג'ודו (בזמן שקבוצתו בפיגוור) ולאחר שהיה צורך - פעמיים - למנוע ממנו לתקוף פיזית את השופט. "שימיץ' מרבה לקבל כרטיסים אדומים מיותרים", נכתב עליו בזמנו ב-Slobodana Dalmcija המקומי. "הוא תפס צוואר ליריב וזרק אותו לקרקע, היו צריכים להפריד אותו מהשופט. חמש דקות לאחר מכן, כשנגמר המשחק, הוא עלה מחדר ההלבשה כדי לצעוק עליו עוד פעם. זאת לא הפעם הראשונה שקורה לו משהו כזה וזה היה האדום השני שלו ב-20 ימים, אחרי שני כרטיסים צהובים מיותרים. השחקן חייב להוכיח את עצמו, העצבים יהרגו את הכישרון שלו". במדינה אף ציינו שהיידוק ספליט שכרה עבורו מומחה לטיפול בכעסים. שימיץ' גם נאלץ להתנצל ברשת החברתית לאחר שתמונה שלו מבלה במועדון לאחר הפסד הופצה, אך נדמה שזו תקרית חד פעמית ולא משהו קבוע אצלו.
למרות זאת, סמפדוריה ראתה את הפוטנציאל בו והחליטה לשלם 1.5 מיליון יורו לספליט ולצרף אותו. "זאת עסקה מצוינת, הוא שווה 3 מיליון יורו", טענו בקרואטיה בעת החתמתו, אך הוא לא שיחק משחק אחד במועדון. הם חשבו שהדבר הנכון עבורו יהיה לקבל הזדמנות קבועה בקבוצות אחרות, ומיד עם החתמתו השאילו אותו לאמפולי. אפשר להבין את ההימור של סמפדוריה. בגיל 21 הוא הראה הרבה פוטנציאל כבלם, גם ברמה הפיזית וגם ברמה הטכנית, ולא חסרות דוגמאות לשחקנים שהפכו למקצוענים בגיל מאוחר יותר.
הוא עבר בין ההרכב לספסל בחצי הראשון של השנה בסרייה B במדי אמפולי, וביום האחרון של חלון ההעברות הושאל לספאל מהליגה האיטלקית הראשונה. הוא פתח בהרכב ב-2 מ-3 המשחקים הראשונים שלו ומיעט לקבל דקות לאחר מכן (להוציא המשחק האחרון של העונה מול קבוצת האם סמפדוריה). בשנה העוקבת הוא הושאל שוב, הפעם עם אופציית קנייה, ובילה את רובה מחוץ לסגל. אחרי 233 דקות בשנה שלמה הוא שב לסמפדוריה, כשהשאלותיו השונות הסתכמו ב-5 משחקים בהרכב בליגה הראשונה ו-14 בליגה השנייה.
"פגע בלכידות הקבוצתית" עם 0 דקות על הדשא
הוא המשיך לנדוד, והפעם סמפדוריה בחרה להשאיל אותו לרייקה הקרואטית. הם האמינו שהחזרה לליגה בה גדל תעשה לו טוב, אבל הוא כלל לא שיחק במדי רייקה. במשחקו השני על ספסל הקבוצה, מול היידוק ספליט, הוא תועד חוגג גול של ספליט בה גדל, ולערך מכן הוצא מהסגל. הוא חזר עוד פעמיים לספסל, עד שבנובמבר הקבוצה הודיעה על השעייתו מהסגל. "צוות האימון החליט להשעות 4 שחקנים שנתפסו כגורמים מזיקים בחדר ההלבשה ופגעו בלכידות הקבוצתית", נכתב בקרואטיה. "המנהל הספורטיבי סרקו יוריצ'יץ' החליט לא לאפשר למאמן לשתף יותר את לורנצו שימיץ'.
שימיץ' הוחזר לסמפדוריה בינואר, והיא החליטה להשאיל אותו למקום אחר - דונייסקה סטרדה הסלובנית, בה היה שחקן הרכב במשחקים הבודדים בין סגירת חלון ההעברות של ינואר 2020 לפרוץ מגפת הקורונה. סטרדה לא רצתה להחתימו, וסמפדוריה רצתה לחתוך הפסדים אחרי רצף השאלות כושלות. בקיץ העוקב היא מכרה אותו לליובין הפולנית תמורת 250 אלף יורו, שישית מהמחיר אותו שילמה, כשהוא מבוגר יותר בשלוש וחצי שנים.
המעבר לליובין, בית אחרי רצף השאלות ומעמד לא ברור לשחקן שנלחם על מקומו, נראה כמו צעד נכון. הזדמנות לבנות מחדש את הקריירה. בתחילת הדרך מעברו הסתמן כהברקה של ממש, בזכות משחק הראש והתרומה בהתקפה (כבש 4 שערים כבלם). "הרושם הזה התפוגג במהרה", נטען בפולין, "הוא פגע בהגנה וכולם נשמו לרווחה כשהוא נפצע". אחרי הפציעה הוא חזר להרכב ושוב איבד את המקום ולמשך רוב עונת 2021/22, בכלל לא היה בסגל. הוא שוחרר בינואר 2022, לבקשתו, כדי לחתום בלצ'ה מהליגה השנייה באיטליה. זו אמנם עלתה ליגה, אבל קשה להגיד שזה היה בזכות שימיץ', שפתח פעם אחת. בריצה המכריעה בסוף השנה, אגב, הוא כלל לא היה בסגל.
את העונה האחרונה שימיץ' בילה באסקולי והפך לשחקן הרכב קבוע ולראשונה בקריירה שלו פתח בלמעלה מ-20 משחקים. נדמה שהעונה האחרונה החזירה את האמון בו ואת הבטחון שלו, ולאחרונה אף הוזכר שמו כמי שמועמד לחזור לליגה הראשונה באיטליה. השנה הוא עוד הספיק לשחק בהפסד להלאס ורונה בגביע, אך כעת נראה שהוא שוב בדרך ליעד חדש. למרות כל סימני השאלה, אפשר להבין את ההימור של מכבי חיפה.
הצד המקצועי: הכל בראש
שימיץ' אמנם עבר בין קבוצות ומועדונים והעלה סימני שאלה בהתחשב באותו פתיל קצר ותקריות חריגות, אבל מכבי חיפה היא מועדון שיכול להתמודד איתן. המעטפת המקצועית של מסאי דגו וגל אלברמן ספגה הרבה ביקורת, כל הדרך להופעה שנייה ברציפות בפלייאוף ליגת האלופות, ושחקנים שמגיעים אליה הופכים בסופו של דבר לטובים יותר. עבדולאי סק הגיע לישראל עם סימני שאלה סביב הנטייה לפזיזות ולטעויות, ונתפס כיום כאחד הבלמים הטובים ביותר ששיחקו בארץ.
קשה להאמין ששימיץ', שהיה פחות טוב מסק גם בזמן הגעתו, יגיע למצב הזה. התפקיד שלו יהיה ככל הנראה לגבות ולהחליף את סק, בפרט בזמן אליפות אפריקה אם עבדולאי יזומן כחלק מנבחרת סנגל, כששניהם בעלי משחק ראש טוב מאוד. הוא מגיע כמחליפו של דילן בטובינסיקה, במה שיוכל לאפשר לחיפה לשחק גם עם שלושה בלמים בליגת האלופות. בליגת העל סביר שנראה רוטציה בין סק לשימיץ' לצד שון גולדברג.
בגובה 1.94 מ' הוא ניצח 4.5 קרבות אווירים למשחק ב-67% משכנע, אך היה הרבה פחות מרשים על הקרקע עם 1.5 קרבות קרקעיים ב-46% הצלחה בלבד, נתון לא טוב. חוסר הפחד אפיין גם את משחקו בליגה האיטלקית השנייה בשנה שעברה, בה הורחק פעם אחת באדום ישיר ופעם אחת בצהוב שני ב-24 משחקים אותם פתח בהרכב.
הוא לא שחקן טכני במיוחד, אבל משחק הראש המצוין שלו בהתקפה הופך אותו לאיום בקרנות ולנוכחות שתסייע לחיפה במצבים הנייחים, נקודת חוזק גם לאחר עזיבתו של גיא וייזינגר לכוכב האדום בלגרד. אין לו יכולת מסירה יוצאת דופן, כדורים ארוכים בולטים או מסירות מפתח, אבל הוא מצליח להמנע מאיבודים בתוך חצי המגרש שלו והשלים 87% מהמסירות בכיוון זה בשנה שעברה במדי אסקולי.
בהתחשב בפיזיות, יכול להיות שנראה אותו משחק יותר כבלם במערך של שלושה בלמים (בדומה לבטובינסיקה) כחלק מהכנסתו ההדרגתית לקצב, לפני מעבר למערך של שני בלמים בו המחויבות ההגנתית גדולה יותר. הוא מתקשה על הקרקע ומתקשה גם בהנעת הכדור, אך בעל יכולת מיקום טובה ומוסר עבודה טוב.
בהתחשב בכך שהוא מגיע כבלם שלישי, שיהיה שחקן הרכב קבוע רק בחודש בו סק יהיה באליפות אפריקה (אם יזומן, ואם זה אכן יהיה חודש כתלות בהתקדמות נבחרת סנגל), זה נראה כמו הימור לא רע של מכבי חיפה. לא מעט קבוצות חשבו ששימיץ' הוא הפתרון לבעיות בהגנה שלהן והתחרטו, אבל הן לא היו קבוצות מובילות בארצן כמו הירוקים מהכרמל. משחק הראש המשובח נראה כמו משהו שהירוקים אוהבים, ויכול להיות שבדומה לסק עצמו הוא יתברר כבינגו. אם לא? גולדברג והסנגלי יכולים להחזיק את ההגנה בעצמם.
