אין עוררין שאייל סגל הוא אחד מבעלי הבית המוערכים בליגת העל. אוהד שלקח את המועדון מפירוק, משלם משכורות בזמן, כזה שדוגל בשיתוף שחקני בית ובנה מחלקת נוער שמייצרת שחקנים ונותנת להם צ'אנס בקבוצה הבוגרת וגם יודע לבחור את האנשים הנכונים שישדרגו את השחקנים וימכרו אותם ברווח.
למרות שהיכולת עוד לא הספיקה לתואר, בואו של סגל החזיר את האוהדים הרדומים של נתניה לאצטדיון ועזר למועדון להפוך לאחד המסודרים בליגת העל, כזה ששחקנים בכירים רוצים להגיע אליו, גם אם זה אומר להרוויח פחות מקבוצות אחרות.
נתניה תחת סגל, ניב גולדשטיין, אלמוג כהן וכמובן בני לם הפכה להיות קבוצת בלי סימני שאלה, אבל גם כזו שיודעת להתנהל כלכלית עם מודל בו בתקציב הנמוך מ-30 מיליון ש"ח בונים קבוצה לחלק העליון של הטבלה, בלי לאבד את הראש, תוך כדי השקעת בעלים ממוצעת של 4-5 מיליון ש"ח לשנה (לאורך 6 עונות).
בשש השנים שסגל בקבוצה היהלומים הכניסו ממכירות שחקנים 9 מיליון יורו. הנה המספרים: עלי מוחמד נמכר ב-1.4 מיליון יורו לבית"ר ירושלים, יונס מלדה ב-2 מיליון יורו לגנט, דיא סבע ב-2 מיליון יורו להפועל ב"ש, גבי קניקובסקי נמכר בעסקה משולבת למכבי ת"א בחצי מיליון יורו, זלאטן שחוביץ' נמכר לפרטיזן בלגרד ב-350 אלף יורו, פרננד גורי נמכר לווסטרלו ב-275 אלף יורו והאחרון, עדן קארצב, שנמכר לדינמו מוסקבה יניב לקופת המועדון 2.3 מיליון יורו אחרי הפחתת האחוזים שמגיעים למכבי ת"א. הסכומים אינם כוללים סכומי השאלה עבור שחקנים כמו יניב מזרחי, רותם קלר ורוי קורין.
סגל לא השאיר את הכסף לעצמו, אלא המשיך להשקיע. רק בשנתיים האחרונות נרכשו שחקנים למחלקת הנוער ביותר ממיליון ש"ח. דיא סבע עלה למועדון, 1.4 מיליון ש"ח, גבי קניקובסקי מיליון ש"ח, יובל שדה ורון אשכנזי שהגיעו מרמה"ש - מיליון שקלים יחד, עלי מוחמד ודידייה קוגבניה חצי מיליון דולר, רומן גולובארט 175 אלף יורו, וגם על פלאמן גלאבוב, בוריס אינו ואיגור זלאטנוביץ' שולמו סכומים לא מבוטלים. בתקופה הזו עלה משמעותית מרכיב שכר השחקנים בתקציב.
*יש לקחת בחשבון שהסוכנים מקבלים 10% מכל עסקה, גם ברכישה ובעיקר במכירה.
