בווידאו למעלה: המסר של קוביקה לקהל הישראלי
יש שחקנים שכשאומרים את השם שלהם, החיוך עולה מיד על הפנים, ולא משנה את מי אתה אוהד. ככה זה, גם כשהם יריבים שלך, הם מיד הופכים לקונצנזוס. הספורט ברחבי העולם הופסק. אחד כזה הוא זר שהיה ישראלי לכל דבר: אנז'יי קוביקה.
החלוץ הפולני שכיכב במכבי ת"א, במ.ס אשדוד ובבית"ר ירושלים פשוט נעלם מהרדאר: בפולין לא ידעו איפה הוא וגם לא בישראל. אז איפה קוביקה? הכי רחוק ממה שחשבתם: מתגורר בצורה מבודדת באנטוורפן בלגיה, מנותק מהכדורגל, מרוכז בעסקים, ברכיבה על אופניים, וגם במכירה של אוכל כשר. בראיון מיוחד לערוץ הספורט הוא מספר איך שינה את אורח חייו, לא שוכח קללות בעברית ("אתה מניאק"), ומספר כיצד כדורגל היום נמצא בתחתית סדר העדיפויות שלו.
"אתה מישראל? מה קורה, מותק (בעברית טיפוסית)?", קוביקה פתח את השיחה, "איזה קטע שאתה מתקשר עכשיו.תכננתי להגיע לת"א לפני הקורונה, זה עצר לי הכל, אבל אני אגיע בקרוב. פתחתי עסק למכירת אוכל כשר. אני והשותף שלי תכננו להכניס אותו לישראל, הכל כבר היה מוכן, אבל זה נעצר".
מלבד העסק למכירת אוכל כשר, קוביקה מנהל עסק למכירת מוצרים רפואיים, אבל את רוב הזמן שלו הוא מקדיש לרכיבה על אופניים. "אני רוכב כל הזמן. אפשר להגיד שאני מקצוען", הוא מסביר, "זה נותן לי שקט נפשי, אני רואה את הנוף, נהנה, נרגע. פשוט כיף. כדורגל? אני די מנותק. אני לא משחק בכלל, בקושי רואה. הייתי בכמה משחקים של קלאב ברוז' ושמעתי על ליאור רפאלוב כי הוא שיחק באנטוורפן, העיר שלי, אבל אני כמעט ולא רואה, זה כבר פחות מעניין אותי היום. אני במקום אחר בחיים שלי".
מה, התנתקת לגמרי?
"תשמע, אני לא שונא כדורגל, אבל זה פשוט לא מעסיק אותי. אם במקרה אקלע לראות משחק, אז אראה. אני מעדיף לרכב על אופניים או לקרוא ספר טוב. אני קורא המון על מלחמת העולם השניה ולומד על ההיסטוריה".
אנחנו בישראל אבל מכירים קוביקה אחר, מוחצן יותר
"זה אנז'יי שלפני כמה שנים. היום אני במקום אחר. אני עדיין שמח ואוהב לצחוק, אבל פשוט נהנה מדברים אחרים".
את השינוי שלו הוא כנראה עשה לאחר הפרישה. קוביקה תכנן לפתוח בקריירת אימון כשחזר למולדתו, אבל נתקל בכתף קרה. "סיימתי קריירה ורציתי להיות מאמן, להעביר את הידע שלי. אבל בפולין החוק אומר שצריך להשלים את הלימודים ואני לא סיימתי תיכון. זה לא בשבילי לשבת בכיתה וללמוד, אז חיפשתי הזדמנויות ובלגיה האירה לי פנים", הוא מסביר, "זה עזר לי לחשב מסלול מחדש ולקחת את החיים לכיוון אחר".
אומנם קוביקה מזוהה יותר עם מכבי ת"א ובית"ר י-ם, אבל את הפתח לעסקים הוא עשה דווקא דרך חבר שהכיר באשדוד. "הכרתי אנשים נפלאים באשדוד ואנחנו עושים עסקים. אני פעם בשנה-שנתיים מגיע לישראל", הוא אומר, "גם בבלגיה או בפולין כל פעם שרואים אותי ישראלים הם עוצרים אותי ואומרים לי שאהבו אותי. זה כיף".
קוביקה היה החתמה של אברם גרנט במכבי ת"א ב-1999, והפך לסיפור הצלחה מהר מאוד. "מלבד השינוי של אחרי הקריירה, אפשר להגיד שישראל השפיעה עליי הכי הרבה. קבלת הפנים שהייתה לי מהאנשים במכבי ת"א גרמה לי לשנות תפיסה. הגעתי לישראל ופחדתי ממלחמה, כולם הזהירו אותי, אבל פתאום ראיתי אנשים חמים שמקבלים אותך ללא תנאים", הוא נזכר, "אמרו לי כולם שיש לי מנטליות של ישראלי. האמת, היום במבט לאחור אני אומר שאני יותר ישראלי במנטליות שלי מאשר פולני. אני איש חם, הכסף לא משנה לי, אלא הנשמה של אדם, וככה זה הישראלים".
מי הכי השפיע עליך בישראל?
"אברהם גרנט. הוא המיוחד, כמו מוריניו. המאמן הכי טוב שהיה לי בחיים. הוא הראה לי כל כך הרבה דברים, שמאמנים אחרים לא הראו לי. הוא היה המפתח לקריירה שלי. גרנט נכנס לי למוח והצליח להוציא ממני את הטוב ביותר".
מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו בישראל?
"אבי נימני. הוא פשוט הפך אותי לטוב יותר. גם איציק זוהר היה שחקן נפלא".
באיזה אצטדיון הכי אהבת לשחק?
"אהבתי לשחק ברמת גן, הרגשתי שם טוב. למרות שהוא היה גדול מאוד, תמיד הבקעתי שם".
מי היריבה שהכי אהבת לשחק מולה?
"מכבי חיפה. הייתי עושה להם צרות תמיד".
זיכרון אחד שאתה זוכר מבית"ר ירושלים?
"בבית"ר ירושלים כשמנצחים משחק - אתה המלך, אבל כשהפסדנו אמרו: "קוביקה בן זונה (בעברית). זה היה מצחיק".
מה המילה בעברית שהכי מסמלת ישראליות בעינך?
"מניאק, אתה מניאק".
הראיון התקיים במרץ 2020 ופורסם מחדש לרגל יום הולדתו ה-50 של קוביקה שחל היום
