אישטוון פישונט, שורה אוברוב, סרגיי קנדאורוב - שנות התשעים בכדורגל הישראלי התאפיינו בשלל זרים איכותיים שנכנסו ללב האוהדים והצופים. חלקם בילו כאן מספר שנים ועזבו, אחרים השתקעו בארץ הקודש גם אחרי הפרישה וכמה צימחו דור חדש של כוכבים שיכולים ללכת בדרכם ולסגור מעגל מרגש. "הבנים של" שכדאי לכם להכיר.
לאו לרואה - מונפלייה - לא יכול לשחק כישראלי
אבא - ז'רום לרואה: אחד מהזרים הגדולים בתולדות בית"ר ירושלים והרכש הכי נוצץ בעידן ארקדי גאידמק. הצרפתי שכיכב בפ.ס.ז', ראן וקבוצות נוספות בליגה הצרפתית שבה את הקהל הירושלמי עם מגע הקסם שלו, אך חזר למולדתו אחרי חצי שנה עם טעם של עוד.
הבן: גדל במחלקת הנוער של ראן ושאטורו, וכמו אבא שלו משחק כקשר במרכז השדה ואף נכלל בסגל נבחרת צרפת עד גיל 19 יחד עם מקסנס קאקרה, היהלום של ליון. הקיץ בגיל 21 אחרי שירד לליגה השלישית עם שאטורו, מונפלייה מהליגה הראשונה החליטה לצרפו. בצרפת עובדים איתו על הסיומת מול השער, שכן הוא כבש ר שער אחד במהלך הקריירה, וזה למעשה מה שמעכב את הפריצה הגדולה שלו.
רוקו בטורינה - פרנצווארוש - לא יכול לשחק כישראלי
אבא - מאטה בטורינה: אחד מהזרים הבולטים בתולדות בני יהודה. יש מי שקרא לו אדיש, אבל את הקסם שהקרואטי פיזר על הדשא באצטדיון בשכונת התקווה קשה לשכוח.
הבן: בטורינה ג'וניור גם משחק כחלוץ ואף נחשב לכישרון מבטיח בקרואטיה כששיחק בנבחרות עד גיל 17 ועד גיל 19. רוקו גדל במחלקת הנוער של דינמו זאגרב ואף בלט כשהושאל לבראבו הסלובנית בה כבש 8 שערים בחצי עונה. יחד עם זאת, היכולת הזאת לא הספיקה לו כדי לחזור לדינמו זאגרב והוא נמכר בשנה שעברה לפרנצווארוש ההונרית, בה כבש 4 שערים אשתקד. העונה הציפייה ממנו היא להצדיק את הסכום שהושקע בו.
אדם הלמאי - פהרבר - לא יכול לשחק כישראלי
אבא - גאבור הולמאי: גם כאן, מדובר בזר אהוב במיוחד. הקשר ההונגרי שהיה חלק מהמסע הקסום של הפועל ת"א בגביע אופ"א היה דינמו במרכז השדה - מהסוג שלא מייצרים בימינו.
הבן: אדם הולמאי בן 20 נולד בבודפשט ב-2001, בפגרת הקיץ של גאבור הולמאי כששיחק בהפועל ת"א. אדם הוא שחקן התקפה רב גוני שיכול לשחק בשני הכנפיים וכן כחלוץ מרכזי ושווי השוק שלו מוערך ב-150 אלף יורו. אחרי שהצליח בליגה השניה בהונגריה וכבש 10 שערים בבודארוס, הוא נרכש על ידי פרהבר מהליגה ההונגרית הראשונה (סטפן שאלוי הוא המנהל המקצועי), בה בינתיים הוא לא ממש מקבל קרדיט. בינתיים הוא נע בין שתי הקבוצות בזכות תקנה בהונגריה שדומה לליגת העל בכדורסל שמאפשרת "כרטיס כפול" - שניתן לשחק גם בליגה הראשונה וגם בשנה.
ויקטור ציגנקוב - דינמו קייב - יכול לשחק כישראלי
אבא - ויטלי ציגנקוב: נחת בישראל לקראת סוף המילניום הקודם ושיחק בה קצת יותר מעשור. בין הקבוצות את מדיהן לבש אפשר למצוא את עירוני אשדוד ומספר קבוצות צפוניות כמו בני ג'דידה והפועל עכו, ואף הפך למאמן השוערים של האחרונה לתקופה אחרי הפרישה. ויטלי הוא לא שם שמוכר לרוב אוהדי הכדורגל ושיחק בעיקר בליגות הנמוכות בארץ.
הבן: עם טכניקה מדהימה, כדרור, בעיטות מדוייקות וחוש התמצאות יוצא דופן ברחבה, ויקטור, שנולד בכלל בנהריה, נחשב לילד הפלא של הכדורגל האוקראיני. מאז עלה לקבוצה הבוגרת של דינמו קייב ב-2016 הוא כבש 61 שערים ב-128 הופעות ליגה והפך לשחקן מוביל בנבחרת אוקראינה עם 29 הופעות.
העמדה החזקה של ציגנקוב ג'וניור היא הכנף הימנית, הוא יכול לשחק גם בשמאלית ומרבה להיכנס לרחבה ולייצר מצבים לחבריו לקבוצה. לאחרונה הוא הוזכר כמועמד להגיע ללסטר מהפרמייר ליג, כשגם לאציו הביעה בו עניין וכבר עכשיו אפשר להעריך - הילד שנולד בנהריה ישחק בליגה בכירה בהמשך.
גיורגי ציטיאשווילי - דינמו קייב - יכול לשחק כישראלי
אבא - קלמנטי ציטיאשווילי: תאמינו או לא, אבל החלוץ הנהדר שעבר כאן בתחילת המילניום רק בן 39 ופרש סופית רק לפני ארבע שנים. ציטיאשווילי הונחת במכבי תל אביב על ידי שלמה שרף עם הטייטל מלך השערים של הליגה הגיאורגית במדי דינמו טביליסי, אבל לא שיחק במדיה והושאל לעירוני ראשון לציון, בה כבש 12 שערים ב-31 הופעות. אחרי מעברים קצרים לבני יהודה וצפרירים חולון, עזב קלמנטי את ישראל ושיחק במספר קבוצות במולדתו ובקפריסין.
הבן: הוא רק בן 20, אבל גיורגי נחשב ליהלום של ממש, שבינתיים מתקשה לבוא לידי ביטוי. לקשר שנולד בת"א יש שליטה מצוינת בכדור, מסירות חכמות שחוצות הגנות ומהירות מסחררת. הגאורגי הצעיר יכול לשחק בשתי הכנפיים ומרבה להיכנס לאמצע ומייצג את נבחרת אוקראינה הצעירה, בה אף כבש ב-1:2 שלה על צרפת במוקדמות יורו 2019. ציציאשווילי התקשה להשתלב בקבוצת הבוגרים של דינמו קייב אז מאז עבר בהשאלות לליגה הראשונה באוקראינה, לוורסקיה ולאודסה, אליה עבר בקיץ האחרון.
אלן חלילוביץ' – שחקן חופשי (לא יכול לשחק כישראלי)
אבא - סיאד חלילוביץ': קריירה מעניינת מאוד הייתה לקרואטי/בוסני ואין ספק שמה שהאוהד הישראלי הממוצע יזכור ממנה היא העונה המדהימה בה בילה בהפועל באר שבע והיה חלק משמעותי בזכיה ההיסטורית שלה בגביע המדינה וההגעה למקום השלישי בליגה. חלילוביץ' עבר גם בריאל ואייאדוליד, דינמו זאגרב ובשלוש קבוצות בליגה הטורקית לפני שחזר לסיבוב נוסף בארץ הקודש, בעירוני ראשל"צ, איתה סיים במקום התשיעי, מרחק חמש נקודות בלבד מהמקום ממנו יורדים לליגת המשנה.
הבן: הוא סומן כאחד היהלומים הגדולים של הכדורגל הקרואטי, אבל עדיין לא קרוב למצות את הפוטנציאל. בברצלונה הבוגרת הקשר לא שיחק, המבורג הימרה עליו ושילמה חמישה מיליון יורו, אבל גם בה לא מצא את עצמו. למילאן בהעברה חופשית ונבלע ובקיץ האחרון הוא שחרור מברמיניגהאם מהצ'מפיונשיפ. אלן רק בן 25 ויכול להיות שבשלב מסוים הוא יתפרץ, אבל נכון לעכשיו שהדרך למטה קרובה יותר. חלילוביץ' לא נולד בישראל, אבל זה לא אומר שאופציית החתימה שלו בקבוצה בארץ היא מופרכת.
יבגני שאחוב הבן – פאוק סלוניקי - יכול לשחק כישראלי
האבא - יבגני שאחוב: היה קשר התקפי/חלוץ מחונן, שגדל במטאלורח זאפוריז'יה ועשה את שמו בדנייפרו דנייפרופטרובסק, אותה הוליך לאליפות הליגה הסובייטית ב-1988 תוך שהוא זוכה בתואר מלך השערים עם 16.
בין היתר בילה עונה אחת בקייזרסלאוטרן, אבל שיחק חמש פעמים בלבד. ב-1991 הגיע בלית ברירה למכבי פתח תקווה, במדיה שיחק ארבע עונות וכבש 16 שערים ב-97 הופעות, ושימש בתור עוזר מאמן במכבי יפו ומכבי נתניה. בדומה לשחקנים סובייטים זרים רבים שנחתו אצלנו, גם שאחוב התאהב בישראל, אבל לא קיבל מעמד של תושב קבע ועזב לאוקראינה יחד עם משפחתו.
הבן: המועמד הנצחי למכבי ת"א בימי ולדימיר איביץ', שכל כך רצה לצרפו. יבגני נולד אמנם באוקראינה, אבל בילה חלק ניכר מהילדות שלו בישראל ואפילו שיחק במחלקת הנוער של מכבי פ"ת. בסופו של דבר, חזר עם אבא לאוקראינה, המשיך את דרכו ושיחק במשך תשע עונות בדנייפרו (כולל השאלה לארסנל קייב), כשהישג השיא שלו היה הגעה לגמר הליגה האירופית וב-2016 עזב לפאוק.
יבגני מתפקד כקשר 50:50, מרבה להצטרף להתקפות ובעל מסירות והגבהות מדויקות מאוד. הוא היה יכול לייצג את נבחרת ישראל, אבל לא נקרא לדגל, ובסופו של דבר קיבל את ההזדמנות באוקראינה, בה רשם ארבע הופעות, כבש שער אחד, ואף היה חלק מהסגל הראשוני שלה ליורו 2016. הקשר ניסה את מזלו באיטליה בלצ'ה אבל לא ממש הצליח, ולאחר מכן ניהל מגעים עם מכבי ת"א ועם אא"ק אתונה, אליה בחר להצטרף בסופו של דבר. שאחוב נחשב לשחקן מוביל באא"ק אתונה ומחזיק בחוזה עד תום העונה הנוכחית, ואל תתפלאו אם תשמעו שוב את השם שלו בהקשרים ישראלים בהמשך.
דניאל שאלוי - קנזס סיטי (לא יכול לשחק כישראלי)
אבא - סטפן שאלוי: ללא ספק אחד הזרים האיכותיים שנחתו בישראל. במשך חמש עונות הוא שיחק בבית"ר ירושלים והפך ליקיר האוהדים תוך שהוא שותף בשתי האליפויות הרצופות וסיים שלוש פעמים בתור מלך השערים של הקבוצה. 59 כיבושים היו לו ב-59 הופעות במדים הצהובים שחורים והרבה רגעי קסם, אבל את הקריירה הוא סיים דווקא במכבי הרצליה, איתה ירד לליגת המשנה ב-1999/00, תוך שהוא מרשית 12 פעמים ב-47 הופעות.
הבן: בגיל 25 דניאל חי את החלום האמריקאי. הוא עבר במחלקת הנוער של קנזס סיטי, אבל לא הצליח להרשים בהתחלה והושאל למספר קבוצות, ביניהן ושאש וגרימוט ממולדתו הונגריה. בארבע השנים האחרונות הוא הפך לאחד מהשחקנים המובילים של ספורטינג קנזס סיטי (קבוצתו של גדי קינדה). העונה הוא הפך לאחד מהחלוצים הטובים ביותר ב-MLS עם 11 שערים ב-18 הופעות, שהובילו את קנזס סיטי למקום הראשון ב-MLS. העמדה העיקרית בה הוא משחק היא האגף השמאלי ועם הסיומת הקטלנית שלו, לא מעט קבוצות באירופה התעניינו בו. אביו סטפן שאלוי סיפר בראיון לערוץ הספורט שהוא חולם שבנו ישחק בבית"ר י-ם, אבל אם נשפוט לפי היכולת בעונה הזו - קשה לראות אותו מגיע בקרוב לישראל.
