כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בעולם, ובניגוד לכל ענף ספורט אחר, קיים בו מרכיב ייחודי – חוקי המשחק מאפשרים ואף מעודדים את המשתתפים לעשות שימוש פיסי בראשם. בשנים האחרונות עלתה המודעות לנזקים האפשריים העשויים להגרם כתוצאה מנגיחות. מחקרים רבים נערכו בנושא, ובמדינות מסוימות אף קראו לשנות את החוקה ולאסור על שחקנים בגיל נוער לנגוח בכדור. במחקר חדש שנערך בקרב כדורגלני ליגת העל הישראלית נמצא כי אין בהכרח קשר בין נגיחות לפגיעה מוחית.
במסגרת המחקר, שבוצע על ידי נדב אמיתי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון (בהנחייתם של פרופסור גל איפרגן וד"ר יאיר זלוטניק מהמחלקה הנוירולוגית בסורוקה), בוצע מעקב מקיף אחר נתוני הנגיחות של כדורגלני ליגת העל בישראל. לאחר שעקבו במשך עונה שלמה אחר המאבקים האוויריים של כדורגלני ליגת העל, וספרו באופן ידני את מספר הנגיחות עבור כל שחקן ושחקן בליגה, בדקו האם יש קשר בין חשיפה לנגיחות לבין תסמינים היכולים להעיד על פגיעה מוחית. בין השאר נבדק האם השחקנים סבלו מתסמיני זעזוע מוח, הפרעות שינה, חרדה ודיכאון.
במחקר נמצא כי השחקנים שנגחו יותר דווקא סבלו פחות מתסמינים היכולים להעיד על פגיעה מוחית. בנוסף, נמצא כי מרבית השחקנים שהשתתפו במחקר ביצעו הערכת יתר של כמות הנגיחות הממוצעת שלהם. המחקר פורסם בכתב העת הרשמי של איגוד הנוירולוגיים האמריקאי (Neurology Journal), וממצאיו מעלים את הסברה כי חשיפה מוגברת לנגיחות אינה מייצרת סיכון מידי לפגיעה מוחית בקרב כדורגלנים מקצועיים.
צוות המחקר מספר כי ההתגייסות של הקבוצות הישראליות היתה מרשימה, וכי השחקנים עצמם הביעו עניין גדול בהשפעות האפשריות של הנגיחות על התפקוד היום-יומי שלהם. חלק מהשחקנים אף סיפרו כי הם נמנעים מלעלות לנגיחות בשל החשש מנזק פוטנציאלי שעשוי להגרם להם כתוצאה מכך. "נראה שהמודעות לנזקים שעשויים להיגרם מנגיחות מטרידה לא מעט מכדורגלני ליגת העל. חלקם סיפרו לנו על הימנעות מוחלטת מנגיחות על מנת לא לגרום לעצמם נזק".
אז האם אפשר מעתה לעלות לנגיחה ללא חשש? צוות המחקר מסביר כי לא ניתן לשלול באופן חד משמעי כי נגיחות גורמות לנזק. "המחקר בוצע בקרב כדורגלנים מקצועיים, ולכן לא ניתן להסיק שנגיחות לא גורמות נזק בקרב שחקנים חובבים או בגילאי נוער".
