בצר לו לדור מיכה, ועד לאחרונה בכל פעם שהוזכר שמו, גם זה של עומר אצילי עלה מיד אחרי (או לפני). נכון, גם אצילי שיחק במחלקת הנוער של הצהובים, אבל את הפריצה הוא עשה בכלל בבית"ר ירושלים ומכבי ת"א שילמה לא מעט כסף לגרנאדה כדי לצרפו. הסיפור של מיכה שונה.
הוא גדל בבית מכביסטי, אביו שיחק במועדון, והיה ברור שגם דור יהיה חלק ממנו. מגיל 8 הוא הוא לא הוריד את המדים הצהובים-כחולים, וזה לא שלא היו לו הזדמנויות. הוא פשוט העדיף להישאר בבית. הוא חווה עם המועדון רגעים קשים, אבל גם היה שם במהפך תחת ג'ורדי קרויף.
חמש אליפויות, גביע, הופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות וארבע פעמים בשלב הבתים של הליגה האירופית, שחקן העונה ב-18/19. לצד שרן ייני, הוא הדבר הכי קרוב לסמל במועדון. אם נשים בצד את סיבת הפרידה, כשמכבי ת"א זרקה את הסמל האחרון שלה הארץ רעדה. העזיבה של מיכה זכתה לאדישות מסויימת. האם הלילה ההוא בו הוא ואצילי קיימו יחסי מין עם קטינות מצדיק זאת או לא? ניתן לכם לשפוט.
אתמול (שישי) הוצג מיכה רשמית באנורתוזיס. היו לו הצעות נוספות. לגאנס מהליגה הספרדית השנייה ביררה, בפולין הייתה התעניינות וגם בפאוק סלוניקי. אבל הרצינית ביותר היתה הקבוצה של טימור קצבאיה, שחיזרה אחיו במשך יותר מחודש וגרמה למיכה להבין שהוא הולך להיות שחקן מרכזי אצלה וכך קנתה אותו.
מיכה העדיף לעבור לחו"ל וגם דאג שיהיה לו דרכון פורטוגלי כדי להקל על המעבר. הוא יקבל באנורתוזיס 300 אלף יורו לעונה בחוזה לשנתיים עם אופציה להשתחרר תמורת 100 אלף יורו בסוף העונה, אבל יותר מזה הוא יקבל שקט. שקט כדי להתעסק בדבר החשוב ביותר כרגע, בכדורגל.
את פוסט הפרידה הוא כתב כבר לפני שלושה ימים, ובניגוד לאצילי, שהתייחס רק לחבריו לקבוצה ולקהל, מיכה גם נפרד מהמועדון. "אני רוצה להודות למועדון היקר הזה שהעניק לי המון במשך כ"כ הרבה שנים ושבזכותו הגשמתי את כל החלומות שלי והרבה יותר מזה", כתב הקשר.
ההקדשה למועדון לא אומרת שהוא לא מרגיש פגוע או שהוא לא חושב שהיה צריך לחכות עם ההחלטה לגביו, אבל הוא בכל זאת החליט לתת כבוד למועדון לו הוא נתן הרבה, אבל גם קיבל ממנו המון. "כואב לי בלב לראות שחקן כמו מיכה שנתן הכל למועדון עוזב ככה", כתב חברו לשעבר לחדר ההלבשה של מיכה, מאוויס צ'יבוטה. לא בטוח שכמה שערים במדי אנורתוזיס יקהו את הכאב, אבל הם יעזרו לו לפתוח דף חדש, והוא בהחלט זקוק לזה.
